בנימין ליפקין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "נישא לרעייתו" ב־"נשא את רעייתו") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בצעירותו התחנך בתלמוד תורה "תורת אמת" בירושלים, ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]] ובישיבה הגבוהה [[תומכי תמימים קרית גת]] עד שנת [[תשנ"ד]] אז נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. | בצעירותו התחנך בתלמוד תורה "תורת אמת" בירושלים, ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]] ובישיבה הגבוהה [[תומכי תמימים קרית גת]] עד שנת [[תשנ"ד]] אז נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. | ||
בשנת [[תשנ"ו]] | בשנת [[תשנ"ו]] נשא את רעייתו נחמה דינה בתם של הרב שלמה יהודה וציפורה ויגלר - וקבע את מקום מגוריו בשיכון חב"ד ב[[לוד]]. למשך תקופה קצרה נמנה על צוות המשגיחים בישיבת תומכי תמימים בלוד ולאחר זמן החל לממש את כישוריו בכתיבה. | ||
בשנת [[תשנ"ז]] חיבר ביחד עם [[יוסף יצחק אליטוב]] את הספר "שלימות הארץ" הסוקרת קווים למשנתו המדינית של הרבי, כתמך לפעילותו של הר' יוסף גוטניק בשליחות הרבי נגד מדיניות הוויתורים והנסיגות שמאפיינת את המנהיגות הפוליטית בישראל. כמו כן חיבר את הספר "על הכוונת", הסוקר את שרשרת האירועים ב[[קראון הייטס]] ששיאם הפיגוע שהתרחש בשנת תשנ"ד כאשר מחבל פלסטיני ירה על רכב שהיה על גשר ברוקלין והסיע תלמידים מישיבת חב"ד. בפיגוע נרצח הת' [[ארי הלברשטאם]], ונפצע קשה הת' [[נחומי ששונקין]] שהחלים באורח נס. | בשנת [[תשנ"ז]] חיבר ביחד עם [[יוסף יצחק אליטוב]] את הספר "שלימות הארץ" הסוקרת קווים למשנתו המדינית של הרבי, כתמך לפעילותו של הר' יוסף גוטניק בשליחות הרבי נגד מדיניות הוויתורים והנסיגות שמאפיינת את המנהיגות הפוליטית בישראל. כמו כן חיבר את הספר "על הכוונת", הסוקר את שרשרת האירועים ב[[קראון הייטס]] ששיאם הפיגוע שהתרחש בשנת תשנ"ד כאשר מחבל פלסטיני ירה על רכב שהיה על גשר ברוקלין והסיע תלמידים מישיבת חב"ד. בפיגוע נרצח הת' [[ארי הלברשטאם]], ונפצע קשה הת' [[נחומי ששונקין]] שהחלים באורח נס. | ||
גרסה מ־06:22, 29 במרץ 2016
בנימין מנשה ליפקין (יליד תשל"ד - 1974) הוא עיתונאי וסופר חב"די, המכהן כיום כעורך הראשי של היומון החרדי "המבשר".
תולדות חיים
נולד בכ"ז באדר תשל"ד לאביו הרב יעקב משה ליפקין, מחסידי חב"ד בירושלים - ונכדו של המשפיע הרב יהושע מרדכי (שייע) ליפקין.
בצעירותו התחנך בתלמוד תורה "תורת אמת" בירושלים, בישיבת תומכי תמימים לוד ובישיבה הגבוהה תומכי תמימים קרית גת עד שנת תשנ"ד אז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת הקבוצה.
בשנת תשנ"ו נשא את רעייתו נחמה דינה בתם של הרב שלמה יהודה וציפורה ויגלר - וקבע את מקום מגוריו בשיכון חב"ד בלוד. למשך תקופה קצרה נמנה על צוות המשגיחים בישיבת תומכי תמימים בלוד ולאחר זמן החל לממש את כישוריו בכתיבה.
בשנת תשנ"ז חיבר ביחד עם יוסף יצחק אליטוב את הספר "שלימות הארץ" הסוקרת קווים למשנתו המדינית של הרבי, כתמך לפעילותו של הר' יוסף גוטניק בשליחות הרבי נגד מדיניות הוויתורים והנסיגות שמאפיינת את המנהיגות הפוליטית בישראל. כמו כן חיבר את הספר "על הכוונת", הסוקר את שרשרת האירועים בקראון הייטס ששיאם הפיגוע שהתרחש בשנת תשנ"ד כאשר מחבל פלסטיני ירה על רכב שהיה על גשר ברוקלין והסיע תלמידים מישיבת חב"ד. בפיגוע נרצח הת' ארי הלברשטאם, ונפצע קשה הת' נחומי ששונקין שהחלים באורח נס.
בשנת תשנ"ח היה העורך של ידיעון איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים שנקרא בשם "חדשות של אור" ויצא תחת מוסדות קרן אור אבנר.
בעבר שימש כתב יחד עם יוסי אליטוב תחת שם העט מאניס לביא בשבועון כפר חב"ד[1]. במשך תקופה ערך את ביטאונה של ש"ס יום ליום בהיותו יומון, וכן את המגזין "משפחה טובה". מאז שנת תשס"א ועד שנת תשע"ג כיהן כעורך ראשי של שבועון 'בקהילה', ובחודש כסלו תשע"ג עזב את השבועון לטובת משרת עורך ראשי ביומון החרדי 'המבשר' היוצא לאור על ידי הרב מאיר פרוש ומיועד לכלל הציבור החרדי[2].
בשנת תשע"ב החל להגיש את המהדורה המרכזית ברדיו קול חי, עד לפרישתו בחודש תמוז תשע"ג. בבחירות שהתקיימו באותה שנה לגבאות בית הכנסת חב"ד בלוד מונה מטעם המרא דאתרא הרב ברוך בועז יורקוביץ' לפקח על הבחירות.
החל מחודש מנחם אב תשע"ג החל לפרסם טור שבועי באתר חב"ד און ליין תחת השם 'לבנימין אמר'[3].
ספריו
- על הכוונת - על ניסון ההתנקשות ברבי, תשנ"ד.
- שלימות הארץ - על שיטתו הרבי בענייני מסירת שטחים. (עורך שותף יחד עם יוסף יצחק אליטוב), תשנ"ו.
- חשבונו של עולם, עם הרב אברהם אלאשוילי, תש"ס.
- שאמיל - זכרונות על הרבי.
- בכל ביתי נאמן הוא - תולדות חייו של הרב שניאור זלמן גוראריה (עורך שותף יחד עם יוסף יצחק אליטוב), תשע"א.
- ארץ אבותינו - מורה דרך לתייר ולמטייל הדתי והחרדי בארץ ישראל, ירושלים תשנ"ח
הערות שוליים
- ↑ תקופה מסוימת השתמש בשם העט "ליפקין שחק"
- ↑ הסלוגן של העיתון הוא: "העיתון של היהדות הנאמנה", והוא מזוהה בעיקר עם סיעת שלומי אמוני ישראל במפלגת 'אגודת ישראל', ששמה לעצמה מטרה לאחד תחתיה את החסידויות הקטנות.
- ↑ החל מהשבוע - בנימין ליפקין בטור חדש ב-col.