חסידות ערלוי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
את כסא הרבנות בעיר פרשבורג, בה הוא כיהן כרב, המשיך לאחר פטירתו רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בעל הכתב סופר, שנודע מאוד בזכות גאונותו המפליאה וספריו שו"ת כתב סופר, וכתב סופר על מסכת גיטין. | את כסא הרבנות בעיר פרשבורג, בה הוא כיהן כרב, המשיך לאחר פטירתו רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בעל הכתב סופר, שנודע מאוד בזכות גאונותו המפליאה וספריו שו"ת כתב סופר, וכתב סופר על מסכת גיטין. | ||
נכדו של הכתב סופר היה רבי משה סופר, מח"ס היד משה ורבה של ערלוי. הוא נודע בשיטתו על שלימות הארץ, וסבר כי על כל ארץ ישראל להיות ביד יהודים בדווקא. | נכדו של הכתב סופר היה רבי משה סופר, מח"ס היד משה ורבה של ערלוי. הוא נודע בשיטתו על שלימות הארץ, וסבר כי על כל ארץ ישראל להיות ביד יהודים בדווקא. בנו, רבי [[יוחנן סופר]], ייסד את חסידות ערלוי במתכונתה הנוכחית, והמשיך ללחום את מלחמתו למען שלימות הארץ, וכן מלחמות אחרות בהם עמד לצד [[הרבי]]. כיום מנהיג את החסידות בנו רבי משה סופר. | ||
למרות שבמקורה ערלוי הינה קהילה הונגרית שאינה משתייכת לתנועת החסידות אם כי נחשבת מאוהדיה, למרות זאת בדור האחרון מתפתחת קהילת ערלוי לתנועה חסידית, ובבתי מדרשותיו של ערלוי ברחבי העולם, כמו בשכונת גבעת משה ב[[ירושלים]], [[בני ברק]], [[ביתר]], ואלעד, מתפללים בנוסח ספרד, ומקפידים על טבילה במקווה. רק בישיבה שבקטמון, שם היא מרכז החסידות ומקום משכנו של האדמו"ר עצמו, מתפללים נוסח אשכנז כמנהג אבותיו. | |||
למרות שבמקורה ערלוי הינה קהילה הונגרית שאינה משתייכת לתנועת החסידות אם כי נחשבת מאוהדיה, למרות זאת בדור האחרון מתפתחת קהילת ערלוי לתנועה חסידית, ובבתי מדרשותיו של ערלוי ברחבי העולם, כמו בשכונת גבעת משה ב[[ירושלים]], [[בני ברק]], [[ביתר]], ואלעד, מתפללים בנוסח ספרד. רק בישיבה שבקטמון, שם היא מרכז החסידות ומקום משכנו של האדמו"ר עצמו, מתפללים נוסח אשכנז כמנהג אבותיו. | |||
האדמו"ר וחסידיו אף לבוש במלבושים חסידיים. חלק גדול מקהילת ערלוי הינה מבתים חסידיים, וחלקם ממשפחות מהונגריה. הוא עצמו הסתופף בצילם של אדמור"ים חסידיים, כמו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא שבהוראתו המפורשת שוכנת הישיבה בקטמון, וכמו רבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא שבעקבות מנהגו נהוג גם בערלוי לומר את התהילים בשבת לפני התפילה. האדמו"ר עצמו אף עורך שולחנות בימי ההילולא של רבותיו אלו. | האדמו"ר וחסידיו אף לבוש במלבושים חסידיים. חלק גדול מקהילת ערלוי הינה מבתים חסידיים, וחלקם ממשפחות מהונגריה. הוא עצמו הסתופף בצילם של אדמור"ים חסידיים, כמו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא שבהוראתו המפורשת שוכנת הישיבה בקטמון, וכמו רבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא שבעקבות מנהגו נהוג גם בערלוי לומר את התהילים בשבת לפני התפילה. האדמו"ר עצמו אף עורך שולחנות בימי ההילולא של רבותיו אלו. | ||
חשובי יוצאי קהילת ערלוי מתפללים בבית מדרשו של האדמו"ר | חשובי יוצאי קהילת ערלוי מתפללים בבית מדרשו של האדמו"ר מערלוי ונמנים על קהילתו. רבי משה פרקש, נחשב לאחד מחשובי הקהילה וחבר מכון חתם סופר להוצאת ספרי החתם סופר. הוא ביקר אצל הרבי, ובביקוריו אף מסר לרבי דרישות שלום מרבו, גאב"ד ערלוי. | ||
== משפחת האדמו"ר == | == משפחת האדמו"ר == | ||
בניו של האדמו"ר | רבי משה סופר, בכור בניו של האדמו"ר הקודם, מונה על ידו להנהיג את הקהילה בארץ ובתפוצות. אחיו: רבי יעקב, משמש כרבה של קהילת ערלוי ב[[ביתר עילית]], המונה בית מדרש גדול ותלמוד תורה. רבי אברהם שמואל בנימין, משמש כראש הישיבה. רבי שמעון סופר, בעבר שימש כמנכ"ל המוסדות, ובתקופה זו בנה בניינים והקים מפעלים רבים לתורה ותפילה, והבולטים בניהם התלמוד תורה הענק והמפואר בירושלים, בניינים בירושלים בבני ברק ובביתר, משמש היום כרב קהילת החסידים בשכונת בקעה בירושלים. רבי עקיבא סופר, חתנו של בן רבי [[יצחק יעקב ווייס]], משמש כרב הקהילה ב[[בני ברק]]. רבי אהרן סופר משמש כרב החסידות ב[[אלעד]]. רבי זלמן סופר מתגורר בארה"ב, ומחבר ספרים חשובים. | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
גרסה מ־20:23, 28 במרץ 2016
שושלת ערלוי הינה שושלת רבנים, צאצאיו של החתם סופר.
החתם סופר היה חתנו של הגאון רבי עקיבא איגר, שנפגש עם אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי והיה עמהם בידידות גדולה והערצה הדדית, ואף למד את ספר התניא.
החתם סופר עצמו היה מקורב לתנועת החסידות, בשל היותו תלמידו של רבי פנחס הורביץ בעל ההפלאה, ורבי נתן אדלר, תלמידו של בעל ההפלאה. הוא אף מזכיר בספרו חתם סופר את ספר התניא.
את כסא הרבנות בעיר פרשבורג, בה הוא כיהן כרב, המשיך לאחר פטירתו רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בעל הכתב סופר, שנודע מאוד בזכות גאונותו המפליאה וספריו שו"ת כתב סופר, וכתב סופר על מסכת גיטין.
נכדו של הכתב סופר היה רבי משה סופר, מח"ס היד משה ורבה של ערלוי. הוא נודע בשיטתו על שלימות הארץ, וסבר כי על כל ארץ ישראל להיות ביד יהודים בדווקא. בנו, רבי יוחנן סופר, ייסד את חסידות ערלוי במתכונתה הנוכחית, והמשיך ללחום את מלחמתו למען שלימות הארץ, וכן מלחמות אחרות בהם עמד לצד הרבי. כיום מנהיג את החסידות בנו רבי משה סופר.
למרות שבמקורה ערלוי הינה קהילה הונגרית שאינה משתייכת לתנועת החסידות אם כי נחשבת מאוהדיה, למרות זאת בדור האחרון מתפתחת קהילת ערלוי לתנועה חסידית, ובבתי מדרשותיו של ערלוי ברחבי העולם, כמו בשכונת גבעת משה בירושלים, בני ברק, ביתר, ואלעד, מתפללים בנוסח ספרד, ומקפידים על טבילה במקווה. רק בישיבה שבקטמון, שם היא מרכז החסידות ומקום משכנו של האדמו"ר עצמו, מתפללים נוסח אשכנז כמנהג אבותיו.
האדמו"ר וחסידיו אף לבוש במלבושים חסידיים. חלק גדול מקהילת ערלוי הינה מבתים חסידיים, וחלקם ממשפחות מהונגריה. הוא עצמו הסתופף בצילם של אדמור"ים חסידיים, כמו רבי אהרן רוקח מבעלזא שבהוראתו המפורשת שוכנת הישיבה בקטמון, וכמו רבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא שבעקבות מנהגו נהוג גם בערלוי לומר את התהילים בשבת לפני התפילה. האדמו"ר עצמו אף עורך שולחנות בימי ההילולא של רבותיו אלו.
חשובי יוצאי קהילת ערלוי מתפללים בבית מדרשו של האדמו"ר מערלוי ונמנים על קהילתו. רבי משה פרקש, נחשב לאחד מחשובי הקהילה וחבר מכון חתם סופר להוצאת ספרי החתם סופר. הוא ביקר אצל הרבי, ובביקוריו אף מסר לרבי דרישות שלום מרבו, גאב"ד ערלוי.
משפחת האדמו"ר
רבי משה סופר, בכור בניו של האדמו"ר הקודם, מונה על ידו להנהיג את הקהילה בארץ ובתפוצות. אחיו: רבי יעקב, משמש כרבה של קהילת ערלוי בביתר עילית, המונה בית מדרש גדול ותלמוד תורה. רבי אברהם שמואל בנימין, משמש כראש הישיבה. רבי שמעון סופר, בעבר שימש כמנכ"ל המוסדות, ובתקופה זו בנה בניינים והקים מפעלים רבים לתורה ותפילה, והבולטים בניהם התלמוד תורה הענק והמפואר בירושלים, בניינים בירושלים בבני ברק ובביתר, משמש היום כרב קהילת החסידים בשכונת בקעה בירושלים. רבי עקיבא סופר, חתנו של בן רבי יצחק יעקב ווייס, משמש כרב הקהילה בבני ברק. רבי אהרן סופר משמש כרב החסידות באלעד. רבי זלמן סופר מתגורר בארה"ב, ומחבר ספרים חשובים.
קישורים חיצונים
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |