הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל יפה (בעל הדפוס)"
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←תולדותיו: עיצוב, קטגוריה) |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדותיו== | ==תולדותיו== | ||
| − | נולד ברוסיה לרבי יצחק יפה, מצאצאי רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים". היה מתלמידיו של רבי מנחם מנדל מויטבסק, ומקורבו של | + | נולד ברוסיה לרבי יצחק יפה, מצאצאי רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים". היה מתלמידיו של רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ומקורבו של [[האדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]]. |
| − | + | ר' ישראל יפה ידוע בתולדות החסידות בכינוי "המדפיס מקאפוסט". כינוי זה הוצמד לו מאחר שהיה בעל בית דפוס בעיירה [[קאפוסט]] הסמוכה ל[[שקלוב]] שבמחוז [[ויטבסק]] ב[[רוסיה הלבנה]]. ר' ישראל הדפיס בין היתר את ספר '[[שבחי הבעש"ט]]', וכן את [[סידור אדמו"ר הזקן]]. ספריו ידועים בהקפדה על פרטים, הגהות מתוקנות ועיצוב נאה. | |
| − | + | ר' ישראל יפה היה אחד מהחתומים על [[תקנות לאזניא]] בשנת [[תקנ"ו]]{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] אגרת לא.}}. מאוחר יותר, [[חג הגאולה י"ט בכסלו]] ב[[תקנ"ט]] הוא נשא את האדמו"ר הזקן על כתפיו. | |
| − | רבי יפה | + | לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, הצטווה רבי ישראל יפה על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] לעלות לארץ ישראל. בתחילה הוא לא רצה לעלות לארץ ישראל, בטענה שכשהוא מתגורר בקאפוסט הוא תמיד יכול לקפוץ ל[[ליובאוויטש]] לרבי לשמוע [[דא"ח]], אבל אם הוא ייסע לחברון, הוא לא יוכל להגיע לשמוע [[דא"ח]] מהרבי. על כך ענה לו אדמו"ר האמצעי שהוא מוכן לשלוח לו כל שבוע את המאמר בכתב ידו וישלח לו בתנאי שיסע לחברון. ר'ישראל הסכים לכך ונסע לארץ ישראל לעיר חברון. |
| − | + | ר' ישראל עלה לחברון ונמנה עם חברי הקבוצה הראשונה של העולים המתיישבים בחברון. בעת עלייתו הותקפה השיירה על ידי ערבים והדפוס אותו הביא עימו ארצה כדי לכונן בארץ דפוס עברי נשדד על כל חלקיו, פרט לבסיס הכבד. כאשר במרד הפלחים בצפת הושמד דפוסו של ישראל בק, שימש בסיס זה שהיה בחברון להרכבת הדפוס החדש שם. רבי ישראל יפה היה ראש ה"כולל" הראשון בחברון, ונשא בתואר "ממונה דעיר הקודש חברון". | |
| − | + | לרבי ישראל ולאשתו שפרינצא היו שישה בנים: אפרים, אהרן משה, דוד, מרדכי, שמואל ושלמה זלמן. בניו רבי דוד ורבי שלמה זלמן עלו לארץ בעליית תלמידי הבעל שם טוב בשנת [[תקל"ז]] יחד עם רבם, רבי מנחם מנדל מויטבסק וכשלוש מאות חסידים נוספים. | |
| + | |||
| + | בנו ר' אפרים רשום במפקד [[תקצ"ט]] שהוא בן 44. שעלה מקאפוסט בשנת [[תקפ"ג]]. שהוא נשוי ושבתו חנה היא בת 3 שנים. הוא היה ממונה ב"[[כולל חב"ד]]". בין השנים תר"ו-ט נפטר ובמפקד תר"ט רשומה אלמנתו חאשי' ובניו. | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | ||
| + | [[קטגוריה:קהילת חב"ד חברון: אישים]] | ||
| − | |||
==ראו עוד== | ==ראו עוד== | ||
*[[ישראל יפה (הקטן)]] | *[[ישראל יפה (הקטן)]] | ||
גרסה מ־10:09, 2 במרץ 2016
ערך זה עוסק בישראל יפה, בעל הדפוס מקאפוסט. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
הרב ישראל יפה (נקרא גם "המדפיס מקאפוסט") היה אחד מבין מייסדי הישוב החב"די בחברון.
תולדותיו
נולד ברוסיה לרבי יצחק יפה, מצאצאי רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים". היה מתלמידיו של רבי מנחם מנדל מויטבסק, ומקורבו של האדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד.
ר' ישראל יפה ידוע בתולדות החסידות בכינוי "המדפיס מקאפוסט". כינוי זה הוצמד לו מאחר שהיה בעל בית דפוס בעיירה קאפוסט הסמוכה לשקלוב שבמחוז ויטבסק ברוסיה הלבנה. ר' ישראל הדפיס בין היתר את ספר 'שבחי הבעש"ט', וכן את סידור אדמו"ר הזקן. ספריו ידועים בהקפדה על פרטים, הגהות מתוקנות ועיצוב נאה.
ר' ישראל יפה היה אחד מהחתומים על תקנות לאזניא בשנת תקנ"ו[1]. מאוחר יותר, חג הגאולה י"ט בכסלו בתקנ"ט הוא נשא את האדמו"ר הזקן על כתפיו.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, הצטווה רבי ישראל יפה על ידי האדמו"ר האמצעי לעלות לארץ ישראל. בתחילה הוא לא רצה לעלות לארץ ישראל, בטענה שכשהוא מתגורר בקאפוסט הוא תמיד יכול לקפוץ לליובאוויטש לרבי לשמוע דא"ח, אבל אם הוא ייסע לחברון, הוא לא יוכל להגיע לשמוע דא"ח מהרבי. על כך ענה לו אדמו"ר האמצעי שהוא מוכן לשלוח לו כל שבוע את המאמר בכתב ידו וישלח לו בתנאי שיסע לחברון. ר'ישראל הסכים לכך ונסע לארץ ישראל לעיר חברון.
ר' ישראל עלה לחברון ונמנה עם חברי הקבוצה הראשונה של העולים המתיישבים בחברון. בעת עלייתו הותקפה השיירה על ידי ערבים והדפוס אותו הביא עימו ארצה כדי לכונן בארץ דפוס עברי נשדד על כל חלקיו, פרט לבסיס הכבד. כאשר במרד הפלחים בצפת הושמד דפוסו של ישראל בק, שימש בסיס זה שהיה בחברון להרכבת הדפוס החדש שם. רבי ישראל יפה היה ראש ה"כולל" הראשון בחברון, ונשא בתואר "ממונה דעיר הקודש חברון".
לרבי ישראל ולאשתו שפרינצא היו שישה בנים: אפרים, אהרן משה, דוד, מרדכי, שמואל ושלמה זלמן. בניו רבי דוד ורבי שלמה זלמן עלו לארץ בעליית תלמידי הבעל שם טוב בשנת תקל"ז יחד עם רבם, רבי מנחם מנדל מויטבסק וכשלוש מאות חסידים נוספים.
בנו ר' אפרים רשום במפקד תקצ"ט שהוא בן 44. שעלה מקאפוסט בשנת תקפ"ג. שהוא נשוי ושבתו חנה היא בת 3 שנים. הוא היה ממונה ב"כולל חב"ד". בין השנים תר"ו-ט נפטר ובמפקד תר"ט רשומה אלמנתו חאשי' ובניו.
ראו עוד
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לא.
