יוחנן סופר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "http://chabad.info/index.php" ב־"http://old2.ih.chabad.info/index.php") |
מ (עדכון, הגהה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ערלוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי בשנת [[תשמ"ט]]]] | [[קובץ:ערלוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי בשנת [[תשמ"ט]]]] | ||
[[קובץ:ערלוי-ממש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר בפגישה עם ראשי [[מכון ממש]]]] | [[קובץ:ערלוי-ממש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר בפגישה עם ראשי [[מכון ממש]]]] | ||
'''רבי יוחנן סופר''' | '''רבי יוחנן סופר''' ([[תר"פ]] - [[י"ג באדר א']] [[תשע"ו]]) היה ה[[אדמו"ר]] מ[[ערלוי]] (או '''גאב"ד ערלוי'''). עמד בקשרים חמים עם [[הרבי]], וזכה לביקור מיוחד אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]], בו ביקש ממנו הרבי שיפסוק על [[ביאת המשיח]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד בשנת [[תר"פ]] לאביו רבי משה סופר, בעל בעל ה"יד סופר" שהיה אחד מחמשת החברים במועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ב[[ארץ ישראל]]. הוא נחשב לאחד מממשיכי דרכה של שושלת [[החת"ם סופר]] שהוא דור חמישי אליו. אחרי [[השואה]] הקים מחדש את ישיבת פרשבורג וקהילת [[ערלוי]]. | |||
נפטר לאחר מחלה קצרה ב[[י"ג באדר א']] [[תשע"ו]]. | |||
==קשריו עם חב"ד== | |||
הרב סופר השתתף עם [[הרבי]] במאבקיו השונים על [[שלימות הארץ]]. | |||
כמו כן, היה מגן ביד רמה על כבודו של הרבי. באחד הימים כשנפגש עם ראש ישיבה ליטאית, שביזה את הרבי, מחה בתוקף על דבריו. | |||
בשנת [[תשל"ב]] שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, וחותם {{ציטוטון|המתאבק בעפר רגליו ומשתחווה אפים ארצה מול כ"ק רבינו שליט"א, יוחנן בה"ק מהר"מ סופר}}{{הערה|1=[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 120.}}. | בשנת [[תשל"ב]] שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, וחותם {{ציטוטון|המתאבק בעפר רגליו ומשתחווה אפים ארצה מול כ"ק רבינו שליט"א, יוחנן בה"ק מהר"מ סופר}}{{הערה|1=[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 120.}}. | ||
ב[[תשרי]] [[תשס"ד]] ערך ביקור | בשנת [[תשמ"ט]] ביקר אצל הרבי, ודיבר עימו שיחה לימודית{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי (2:27)]}}. | ||
באותה הזדמנות אמר לו הרבי שעליו לפסוק ש[[משיח]] יבוא. מכיון שרבים צריכים לו, ומה שכתוב כי יש איסור לדחוק את הקץ, אין זה אמור לפני זמן הקץ, אבל כיום שכבר כלו כל הקיצים כמובא בגמרא סנהדרין אין איסור. לאחר שיפסוק, ידאג גם לקיום הפסק, ואף ישלח את שמש בית הדין לצורך זה.. האדמו"ר מערלוי נענה בתגובה כי הוא מצטרף לפסקו של הרבי שהמשיח צריך לבוא, אך הרבי אמר לו כי אל לו לתלות זאת ביחיד - ברבי, ועליו לפסוק בעצמו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1989 הרבי בשיחה עם האדמו"ר מערלוי: תפסקו שמשיח יבוא!]}}. | |||
ב[[תשרי]] [[תשס"ד]] ערך ביקור ב[[בית חב"ד]] בעיר בריטסלבה (פרשבורג לשעבר) שבסלובקיה - מקום קבורת סבו ה[[חתם סופר]], וערך שם [[סיום הרמב"ם]] לפי תקנת הרבי{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=2795 בבית חב"ד בסלובקיה]}}. | |||
== במאבק למען שלימות הארץ == | == במאבק למען שלימות הארץ == | ||
רבי יוחנן עומד בראש מאבקו של הרבי למען שלימות הארץ, כשיטת | רבי יוחנן עומד בראש מאבקו של הרבי למען שלימות הארץ, כשיטת סבו בעל ה"התעוררות תשובה", ומחזק בכל עת את רבני [[עמותת פיקוח נפש]]. | ||
ב[[טבת]] [[תשס"ד]] ארגן בביתו אסיפה של ועד רבני עמותת פיקוח נפש. המשא המרכזי היה של האדמו"ר מערלוי שציין את פסק | ב[[טבת]] [[תשס"ד]] ארגן בביתו אסיפה של ועד רבני עמותת פיקוח נפש. המשא המרכזי היה של האדמו"ר מערלוי שציין את פסק ה[[שולחן ערוך]] בסימן שכ"ט, ואמר שהלכה זאת נכתבה ב[[רוח הקודש]] למצבנו כעת. | ||
בחודש [[שבט]] [[תשס"ה]] במפגש מיוחד שהתקיים בין האדמו"ר מערלוי לבין שר החוץ, סילבן שלום, סירב האדמו"ר לתמוך בהצעת החוק להביא את [[תכנית ההתנתקות]] ל[[משאל עם]]. "אם התוצאה הסופית תקבע כי יש לפנות את היישובים, לא אסכים בשום אופן לתת יד לכך", נימק האדמו"ר את סירובו למהלך זה, "אינני מוכן לתת גרגיר אחד מאדמת ארץ ישראל לערבים". השר שלום טען בשיחה כי רק משאל עם יוכל למנוע שפיכות דמים בין יהודים, וגם אם לבסוף יאושר הפינוי במשאל עם, הדבר יקל על המתנחלים לעשות זאת מכיוון שזהו רצון העם. האדמו"ר מערלוי אמר לו בתגובה: "עלינו להיות עקביים בעקרונות שלנו". וחזר על הוראת הרבי כי על השגרירים של ישראל לדבר בעולם על הזכות שיש לנו על הארץ הזאת מכוח ההבטחה האלוקית כפי שכתובה ב[[תורה]] | בחודש [[שבט]] [[תשס"ה]] במפגש מיוחד שהתקיים בין האדמו"ר מערלוי לבין שר החוץ, סילבן שלום, סירב האדמו"ר לתמוך בהצעת החוק להביא את [[תכנית ההתנתקות]] ל[[משאל עם]]. "אם התוצאה הסופית תקבע כי יש לפנות את היישובים, לא אסכים בשום אופן לתת יד לכך", נימק האדמו"ר את סירובו למהלך זה, "אינני מוכן לתת גרגיר אחד מאדמת ארץ ישראל לערבים". השר שלום טען בשיחה כי רק משאל עם יוכל למנוע שפיכות דמים בין יהודים, וגם אם לבסוף יאושר הפינוי במשאל עם, הדבר יקל על המתנחלים לעשות זאת מכיוון שזהו רצון העם. האדמו"ר מערלוי אמר לו בתגובה: "עלינו להיות עקביים בעקרונות שלנו". וחזר על הוראת הרבי כי על השגרירים של ישראל לדבר בעולם על הזכות שיש לנו על הארץ הזאת מכוח ההבטחה האלוקית כפי שכתובה ב[[תורה]]{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9127 מגן על שלימות הארץ]}}. | ||
ב[[אייר]] [[תשס"ה]] ערך ביקור בישיבת חב"ד ליובאוויטש בטורונטו וזכה לקבלת פנים מרשימה. ראש הישיבה וצוות ההנהלה, השלוחים בעיר בראשות השליח הראשי הרב גרוסבאום, קרוב ל-200 תלמידי הישיבה, ולמעלה מ-100 איש מאנ"ש קיבלו את פניו.{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11271 בביקור בישיבת חב"ד בטורונטו]}} | ב[[אייר]] [[תשס"ה]] ערך ביקור בישיבת חב"ד ליובאוויטש בטורונטו וזכה לקבלת פנים מרשימה. ראש הישיבה וצוות ההנהלה, השלוחים בעיר בראשות השליח הראשי הרב גרוסבאום, קרוב ל-200 תלמידי הישיבה, ולמעלה מ-100 איש מאנ"ש קיבלו את פניו.{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11271 בביקור בישיבת חב"ד בטורונטו]}} | ||
| שורה 27: | שורה 33: | ||
== הרב יעקב סופר == | == הרב יעקב סופר == | ||
הרה"צ '''יעקב סופר''' בנו השני של | הרה"צ '''יעקב סופר''' בנו השני של רבי יוחנן, רב קהילת ערלוי בביתר, מקורב לחב"ד. | ||
ב[[כסליו]] [[תשס"ג]] השתתף במעמד [[י"ט כסליו]] בביתר, וערך שם את [[סיום הרמב"ם]]{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=156 בסיום הרמב"ם בביתר]}}. | ב[[כסליו]] [[תשס"ג]] השתתף במעמד [[י"ט כסליו]] בביתר, וערך שם את [[סיום הרמב"ם]]{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=156 בסיום הרמב"ם בביתר]}}. | ||
גרסה מ־13:00, 22 בפברואר 2016
רבי יוחנן סופר (תר"פ - י"ג באדר א' תשע"ו) היה האדמו"ר מערלוי (או גאב"ד ערלוי). עמד בקשרים חמים עם הרבי, וזכה לביקור מיוחד אצל הרבי בחלוקת הדולרים, בו ביקש ממנו הרבי שיפסוק על ביאת המשיח.
תולדות חיים
נולד בשנת תר"פ לאביו רבי משה סופר, בעל בעל ה"יד סופר" שהיה אחד מחמשת החברים במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארץ ישראל. הוא נחשב לאחד מממשיכי דרכה של שושלת החת"ם סופר שהוא דור חמישי אליו. אחרי השואה הקים מחדש את ישיבת פרשבורג וקהילת ערלוי.
נפטר לאחר מחלה קצרה בי"ג באדר א' תשע"ו.
קשריו עם חב"ד
הרב סופר השתתף עם הרבי במאבקיו השונים על שלימות הארץ.
כמו כן, היה מגן ביד רמה על כבודו של הרבי. באחד הימים כשנפגש עם ראש ישיבה ליטאית, שביזה את הרבי, מחה בתוקף על דבריו.
בשנת תשל"ב שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, וחותם "המתאבק בעפר רגליו ומשתחווה אפים ארצה מול כ"ק רבינו שליט"א, יוחנן בה"ק מהר"מ סופר"[1].
בשנת תשמ"ט ביקר אצל הרבי, ודיבר עימו שיחה לימודית[2]. באותה הזדמנות אמר לו הרבי שעליו לפסוק שמשיח יבוא. מכיון שרבים צריכים לו, ומה שכתוב כי יש איסור לדחוק את הקץ, אין זה אמור לפני זמן הקץ, אבל כיום שכבר כלו כל הקיצים כמובא בגמרא סנהדרין אין איסור. לאחר שיפסוק, ידאג גם לקיום הפסק, ואף ישלח את שמש בית הדין לצורך זה.. האדמו"ר מערלוי נענה בתגובה כי הוא מצטרף לפסקו של הרבי שהמשיח צריך לבוא, אך הרבי אמר לו כי אל לו לתלות זאת ביחיד - ברבי, ועליו לפסוק בעצמו[3].
בתשרי תשס"ד ערך ביקור בבית חב"ד בעיר בריטסלבה (פרשבורג לשעבר) שבסלובקיה - מקום קבורת סבו החתם סופר, וערך שם סיום הרמב"ם לפי תקנת הרבי[4].
במאבק למען שלימות הארץ
רבי יוחנן עומד בראש מאבקו של הרבי למען שלימות הארץ, כשיטת סבו בעל ה"התעוררות תשובה", ומחזק בכל עת את רבני עמותת פיקוח נפש.
בטבת תשס"ד ארגן בביתו אסיפה של ועד רבני עמותת פיקוח נפש. המשא המרכזי היה של האדמו"ר מערלוי שציין את פסק השולחן ערוך בסימן שכ"ט, ואמר שהלכה זאת נכתבה ברוח הקודש למצבנו כעת.
בחודש שבט תשס"ה במפגש מיוחד שהתקיים בין האדמו"ר מערלוי לבין שר החוץ, סילבן שלום, סירב האדמו"ר לתמוך בהצעת החוק להביא את תכנית ההתנתקות למשאל עם. "אם התוצאה הסופית תקבע כי יש לפנות את היישובים, לא אסכים בשום אופן לתת יד לכך", נימק האדמו"ר את סירובו למהלך זה, "אינני מוכן לתת גרגיר אחד מאדמת ארץ ישראל לערבים". השר שלום טען בשיחה כי רק משאל עם יוכל למנוע שפיכות דמים בין יהודים, וגם אם לבסוף יאושר הפינוי במשאל עם, הדבר יקל על המתנחלים לעשות זאת מכיוון שזהו רצון העם. האדמו"ר מערלוי אמר לו בתגובה: "עלינו להיות עקביים בעקרונות שלנו". וחזר על הוראת הרבי כי על השגרירים של ישראל לדבר בעולם על הזכות שיש לנו על הארץ הזאת מכוח ההבטחה האלוקית כפי שכתובה בתורה[5].
באייר תשס"ה ערך ביקור בישיבת חב"ד ליובאוויטש בטורונטו וזכה לקבלת פנים מרשימה. ראש הישיבה וצוות ההנהלה, השלוחים בעיר בראשות השליח הראשי הרב גרוסבאום, קרוב ל-200 תלמידי הישיבה, ולמעלה מ-100 איש מאנ"ש קיבלו את פניו.[6]
הרב יעקב סופר
הרה"צ יעקב סופר בנו השני של רבי יוחנן, רב קהילת ערלוי בביתר, מקורב לחב"ד.
בכסליו תשס"ג השתתף במעמד י"ט כסליו בביתר, וערך שם את סיום הרמב"ם[7].
בשנת תשס"ה השתתף באירוע החבד"י נגד ההתנתקות, ואף סיים מסכת בסיום האירוע, כהוראת הרבי[8].
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |