אריה לייב קפלן (קסברוב): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־22:38, 4 בפברואר 2016

הרב הגאון רבי אריה ליב קפלן היה רב בכמה עיירות ברוסיה ובעיירה קסברוב, בתקופת המשטר הקומוניסטי.

הרב אריה לייב קפלן

קורות חייו

אריה ליב נולד לר' שרגא קוסאוויצקי שהחליף אחר כך את שמו לקפלן. גר בעיירה מאלאט בפולין (בתקופה מסויימת היתה חלק מליטא). אחרי מלחמת העולם הראשונה הוא נדד ממקום מולדתו לארץ רוסיה. ראשית בואו היתה לעיירה קטנה פעטרובסק שבפלך סארטוב ושם חי מכספי חלוקת הג'וינט לפליטים. כך חיינו בשנים תרע"ו תרע"ז ותרע"ח. אחר כך עבר לעיירה הקטנה גאראדישדץ, סמוך לקרמנטשוג, כנראה ברח לשם בגלל האי שקט מהכנופיות שעשו פרעות בזמן ההוא ברוסיה. אך גם בגאראדישץ סבל ופחד מהכנופיות של פעטליורא וחי בדוחק ממש וסבל מרעב ומכל מיני מחלות.

אחרי כמה שנים עבר לעיר קרילוב (נאוואגערארגאווסק) על נהר הדנייפר. בתחילה ניהל שם מחלקת ישיבה קטנה של בחורים שהביא מסלבודקה. לאחר שהישיבה התפזרה בגלל לחץ הבולשביקים קיבל על עצמו את הרבנות בעיר אף שהדבר לא היה לפי רוחו.

הוא חשב לעלות לארץ ועבר דרך רוסטוב וביקר אצל הרבי הריי"צ שאמר לו את דעתו - שלא ייסע ויישאר ברוסיה כי אנשים כמותו צריכים להיות כאן. בינתיים הוצעה לו משרת רבנות בעיירה הקטנה סקרודנה, והוא קיבל את המשרה. הוא חי בה כמה שנים, אבל העיירה היתה ענייה ולא הספיקה להוצאו הוא עבר להיות רב בעיירה נארינסק הסמוכה לאוורוטש.

בשנת תרפ"ה בערך נתמנה לרבה של קסברוב, עיירה קטנה, כמאתיים משפחות. ברחוב היהודי - כמו בעיירות הקטנות של פעם - שפע של חנויות שונות. בסופו מתעקם הרחוב כמו נו"ן הפוכה, וממש בקצהו עומדת תחנת הרכבת לשטיפאוויטש, שממנה מגיעים לקייב. בעיירה היו שני בתי מדרש. אחד גדול וחדש ומתפללים בו מדי יום בוקר וערב.

ללא חת פתח תלמודי תורה בתי כנסת ומקוואות בשליחות הרבי הריי"צ.

בשנת תרצ"ד בערך עבר לקיוב שם כיהן כרב.

בניסן תרצ"ט נאסר יחד עם עוד כמה מתלמידי ורבני הישיבה, ונשלח לגלות בקזחסטן.

בתקופת גלותו הוא נהג להביא 'קוגל' לר' לוי יצחק אביו של הרבי. ר' ליויק כנה אותו 'אליהו הנביא'.

בגלותו בקזחסטן פגש יהודי נוסף שהוגלה בשל סיבה זהה לשלו. וכך סבלו שניהם יחדיו במשך מספר שנים, עד שהגיע זמן השחרור.

לאחר שחרורם, הלכו לתחנת הרכבת בדרך למשפחתם שלא ראו מזה שנים. באמצע הנסיעה שארכה מספר ימים, הוכרחו לרדת בשל יום הכיפורים שהתקרב, הם ירדו בעירה קטנה והלכו לבית הכנסת. לאחר תפילת ערבית הם נשארו, כפי המנהג לאמירת ספר התהילים, לבדם. לפתע נכנסו חבורת פורעים לבית הכנסת והיכו את שניהם עד זוב דם. החבר השני איבד את הכרתו ואילו הרב קפלן החל לזחול בקשיים רבים לכיוון המשפחה שאירחה אותם. כשהגיע הספיק רק לומר שחברו שוכב פצוע קשה בבית הכנסת, ואז הוא החזיר את נשמתו לבוראה. ביום הכיפורים.

הרב קפלן נהרג בידי הרשעים הקזחים בליל יום כיפור תש”ד, הי”ד.

משפחתו

הרב קפלן נשא למרת דאברע בת הרב הצדיק ר' ברוך ממשפחת גרוסברד.

בנו הרב שרגא מלך קפלן
בנו הרב משה בנימין קפלן

לקריאה נוספת

זכרונות הרב שרגא מלך קפלן, תשורה לחתונת מנחם מענדל ויהודית רבקין באתר תשורה.

הערות שוליים

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה}}
+הרב הגאון רבי '''אריה ליב קפלן''' היה רב בכמה עיירות ברוסיה ובעיירה קסברוב, בתקופת המשטר הקומוניסטי.
-הרב '''אריה ליב קפלן''' היה רבה של העיר קסברוב , בתקופת המשטר הקומוניסטי.
+[[תמונה:שרגא.jpg|left|thumb|280px|הרב אריה לייב קפלן]]
-ללא חת פתח תלמודי תורה בתי כנסת ומקוואות בשליחות [[האדמו"ר הריי"צ]]. בסופו של דבר הוא נתפס והוגלה ל[[סיביר]], שם פגש יהודי נוסף שהוגלה בשל סיבה זהה לשלו. וכך סבלו שניהם יחדיו במשך מספר שנים, עד שהגיע זמן השחרור.
+==קורות חייו==
+אריה ליב נולד לר'  שרגא קוסאוויצקי שהחליף אחר כך את שמו לקפלן. גר בעיירה מאלאט בפולין (בתקופה מסויימת היתה חלק מליטא). אחרי מלחמת העולם הראשונה הוא נדד ממקום מולדתו לארץ רוסיה. ראשית בואו היתה לעיירה קטנה פעטרובסק שבפלך סארטוב ושם חי מכספי חלוקת הג'וינט לפליטים. כך חיינו בשנים תרע"ו תרע"ז
+ותרע"ח. אחר כך עבר לעיירה הקטנה גאראדישדץ, סמוך לקרמנטשוג, כנראה ברח לשם בגלל האי שקט מהכנופיות שעשו פרעות בזמן ההוא ברוסיה. אך גם בגאראדישץ סבל ופחד מהכנופיות של פעטליורא וחי בדוחק ממש וסבל מרעב ומכל מיני מחלות.
+אחרי כמה שנים עבר לעיר קרילוב (נאוואגערארגאווסק) על נהר הדנייפר. בתחילה ניהל שם מחלקת ישיבה קטנה של בחורים שהביא מסלבודקה.
+לאחר שהישיבה התפזרה בגלל לחץ הבולשביקים קיבל על עצמו את הרבנות בעיר אף שהדבר לא היה לפי רוחו.
+הוא חשב לעלות לארץ ועבר דרך רוסטוב וביקר אצל הרבי הריי"צ שאמר לו את דעתו - שלא ייסע ויישאר ברוסיה כי אנשים כמותו צריכים להיות כאן.
+בינתיים הוצעה לו משרת רבנות בעיירה הקטנה סקרודנה, והוא קיבל את המשרה. הוא חי בה כמה שנים, אבל העיירה היתה ענייה ולא הספיקה להוצאו הוא עבר להיות רב בעיירה נארינסק הסמוכה לאוורוטש.
+בשנת תרפ"ה בערך נתמנה לרבה של קסברוב, עיירה קטנה, כמאתיים משפחות. ברחוב היהודי - כמו בעיירות הקטנות של פעם - שפע של חנויות שונות. בסופו מתעקם הרחוב כמו נו"ן הפוכה, וממש בקצהו עומדת תחנת הרכבת לשטיפאוויטש, שממנה מגיעים לקייב. בעיירה היו שני בתי מדרש. אחד גדול וחדש ומתפללים בו מדי יום בוקר וערב.
+ללא חת פתח תלמודי תורה בתי כנסת ומקוואות בשליחות הרבי ה[[ריי"צ]].
+בשנת תרצ"ד בערך עבר לקיוב שם כיהן כרב.
+בניסן תרצ"ט נאסר יחד עם עוד כמה מתלמידי ורבני הישיבה, ונשלח לגלות בקזחסטן.
+בתקופת גלותו הוא נהג להביא 'קוגל' לר' [[לוי יצחק]] אביו של הרבי. ר' ליויק כנה אותו 'אליהו הנביא'.
+בגלותו בקזחסטן פגש יהודי נוסף שהוגלה בשל סיבה זהה לשלו. וכך סבלו שניהם יחדיו במשך מספר שנים, עד שהגיע זמן השחרור.
 לאחר שחרורם, הלכו לתחנת הרכבת בדרך למשפחתם שלא ראו מזה שנים. באמצע הנסיעה שארכה מספר ימים, הוכרחו לרדת בשל [[יום הכיפורים]] שהתקרב, הם ירדו בעירה קטנה והלכו לבית הכנסת. לאחר [[תפילת ערבית]] הם נשארו, כפי המנהג לאמירת ספר ה[[תהילים]], לבדם. לפתע נכנסו חבורת פורעים לבית הכנסת והיכו את שניהם עד זוב דם. החבר השני איבד את הכרתו ואילו הרב קפלן החל לזחול בקשיים רבים לכיוון המשפחה שאירחה אותם. כשהגיע הספיק רק לומר שחברו שוכב פצוע קשה בבית הכנסת, ואז הוא החזיר את נשמתו לבוראה. ביום הכיפורים.
-הוא נהג להביא 'קוגל' לר' [[לוי יצחק]] אביו של הרבי בתקופת גלותו ר' ליויק כנה אותו 'אליהו הנביא'.
+הרב קפלן נהרג בידי הרשעים הקזחים בליל יום כיפור תש”ד, הי”ד.
+==משפחתו==
+הרב קפלן נשא למרת דאברע בת הרב הצדיק ר' ברוך ממשפחת גרוסברד.
+* בנו הרב [[שרגא מלך קפלן]]
+* בנו הרב [[משה בנימין קפלן]]
+==לקריאה נוספת==
+* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Strasburg%20-%20Elul%203,%205775.pdf זכרונות הרב שרגא מלך קפלן], תשורה לחתונת מנחם מענדל ויהודית רבקין באתר תשורה.
+{{הערות שוליים}}