תחיית המתים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"") |
מ (שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של קרייזי אבאוט משיח) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==פרטי התחיה== | ==פרטי התחיה== | ||
באגרת קודש ארוכה{{הערה|שם=אגרת|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר'].}} מבאר הרבי את ענין תחיית המתים ופרטיה כפי שהובאו ב[[ | באגרת קודש ארוכה{{הערה|שם=אגרת|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר'].}} מבאר הרבי את ענין תחיית המתים ופרטיה כפי שהובאו ב[[חז"ל]], ב[[קבלה]] וב[[תורת החסידות|חסידות]]: | ||
===זמנה=== | ===זמנה=== | ||
תחיית המתים תתרחש לאחר בנין [[בית המקדש השלישי]] ולאחר [[קיבוץ גלויות]]. ב[[זוהר]]{{הערה|זהר ח"א קלט, א. וראה ג"כ שם קלד, א.}} נאמר שהיא תהיה ארבעים שנה לאחר תחילת [[ימות המשיח]] וקיבוץ גלויות. אמנם, הרבי{{הערה|שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] (התוועדויות חלק ג' ע' 297), ע"ש.}} מביא אפשרות שהיא תתקיים גם לפני כן. | תחיית המתים תתרחש לאחר בנין [[בית המקדש השלישי]] ולאחר [[קיבוץ גלויות]]. ב[[זוהר]]{{הערה|זהר ח"א קלט, א. וראה ג"כ שם קלד, א.}} נאמר שהיא תהיה ארבעים שנה לאחר תחילת [[ימות המשיח]] וקיבוץ גלויות. אמנם, הרבי{{הערה|שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] (התוועדויות חלק ג' ע' 297), ע"ש.}} מביא אפשרות שהיא תתקיים גם לפני כן. | ||
בכל אופן תתקיים תחיית המתים של צדיקים מיד בתחילת ימות המשיח, כמובן ממאמר [[ | בכל אופן תתקיים תחיית המתים של צדיקים מיד בתחילת ימות המשיח, כמובן ממאמר [[חז"ל]]{{הערה|[[מסכת יומא|יומא]] ה, ב. ראה [[דבר מלכות]] ש"פ וארא [[תשנ"ב]] בקשר לפטירת ר' [[משה יצחק הכט]] סעיף ה'. ועוד. וראה גם שם הערה 65, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר" נקל יותר אצל שוכני עפר שנפטרו זה עתה ורוח הנפש שורה עדיין על הגוף.}}: "משה ואהרן עמהם". והרבי{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי תשמ"ו בסופה. ולהעיר שמדבר מלכות הנ"ל עולה בבירור ש[[שליח]] [[הרבי]] נכלל בצדיקים הקמים מיד.}} מוסיף שבכך נכללים כל ישראל שנקראים{{הערה|ישעיה ס, כא.}} "ועמך כולם צדיקים". | ||
===סדרה=== | ===סדרה=== | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
המתים יקומו בדיוק כפי שנקברו, ובאותם לבושים שבהם נקברו{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב. [[מסכת כתובות|כתובות]] קיא, ב. [[ירושלמי]] כתובות פי"ב ה"ג. באגרת קודש הנ"ל מביא הרבי שיש דעות החולקות בדבר, ע"ש.}}. אלו שיש בהם מום (עוורים, חרשים וכו') יקומו במומם ורק לאחר הקימה הקדוש ברוך הוא ירפא אותם{{הערה|[[מדרש רבה]] בראשית פרשה צ"ה. [[זוהר]] ח"א רג, ב. ח"ג צא, א. וראה שם ח"ב קצט, ב.}}. | המתים יקומו בדיוק כפי שנקברו, ובאותם לבושים שבהם נקברו{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב. [[מסכת כתובות|כתובות]] קיא, ב. [[ירושלמי]] כתובות פי"ב ה"ג. באגרת קודש הנ"ל מביא הרבי שיש דעות החולקות בדבר, ע"ש.}}. אלו שיש בהם מום (עוורים, חרשים וכו') יקומו במומם ורק לאחר הקימה הקדוש ברוך הוא ירפא אותם{{הערה|[[מדרש רבה]] בראשית פרשה צ"ה. [[זוהר]] ח"א רג, ב. ח"ג צא, א. וראה שם ח"ב קצט, ב.}}. | ||
נשמות שבאו ב[[גלגול]] בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל גוף את חלק הנשמה שתוקן על ידו{{הערה|זוהר ח"א קלא, א. [[תיקוני זוהר]] תיקון מ'. [[ | נשמות שבאו ב[[גלגול]] בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל גוף את חלק הנשמה שתוקן על ידו{{הערה|זוהר ח"א קלא, א. [[תיקוני זוהר]] תיקון מ'. [[האריז"ל]] בשער הגלגולים הקדמה ד. ובאגרת קודש הנ"ל מבאר בזה באריכות שאין זה אומר שלכל אחד יהיה רק "חלק" פרטי, כיוון שכל חלק כלול מכל החלקים.}}. | ||
===האנשים החיים בזמן תחיית המתים=== | ===האנשים החיים בזמן תחיית המתים=== | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו {{הערת שוליים|1=[[רמב"ן]] בספר הגמול ועוד.}}. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא | א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו {{הערת שוליים|1=[[רמב"ן]] בספר הגמול ועוד.}}. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא | ||
בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה{{הערת שוליים|מהר"י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.}}. - ג) דעת [[ | בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה{{הערת שוליים|מהר"י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.}}. - ג) דעת [[האריז"ל]], וז"ל: ואם תאמר מאחר שעברו על הנשמה הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין | ||
הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם{{הערת שוליים|עכ"ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי"ז.}}. ומוסיף על זה בספר נשמת חיים{{הערת שוליים|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או יסורים לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהי' איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ"ל{{הערה|בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ"ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).}}. | הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם{{הערת שוליים|עכ"ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי"ז.}}. ומוסיף על זה בספר נשמת חיים{{הערת שוליים|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או יסורים לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהי' איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ"ל{{הערה|בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ"ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).}}. | ||
גרסה מ־21:39, 2 בפברואר 2016
תחיית המתים היא מהטובות המובטחות לעם ישראל, שתתרחש משך זמן לאחר ביאת המשיח. האמונה בתחיית המתים היא אחת מעיקרי האמונה היהודית.
האמונה בתחיית המתים
האמונה בתחיית המתים נחשבת לאחת מי"ג עיקרי האמונה שמונה הרמב"ם, והכופר בה אין לו חלק לעולם הבא[1].
מקורה של האמונה בתחיית המתים בתורה, נדון באריכות בגמרא[2] תוך הבאת דרשות מפסוקים רבים.
פרטי התחיה
באגרת קודש ארוכה[3] מבאר הרבי את ענין תחיית המתים ופרטיה כפי שהובאו בחז"ל, בקבלה ובחסידות:
זמנה
תחיית המתים תתרחש לאחר בנין בית המקדש השלישי ולאחר קיבוץ גלויות. בזוהר[4] נאמר שהיא תהיה ארבעים שנה לאחר תחילת ימות המשיח וקיבוץ גלויות. אמנם, הרבי[5] מביא אפשרות שהיא תתקיים גם לפני כן.
בכל אופן תתקיים תחיית המתים של צדיקים מיד בתחילת ימות המשיח, כמובן ממאמר חז"ל[6]: "משה ואהרן עמהם". והרבי[7] מוסיף שבכך נכללים כל ישראל שנקראים[8] "ועמך כולם צדיקים".
סדרה
מתי ארץ ישראל חיים תחלה, אחר כך מתי חוץ לארץ[9] ואחר כך דור המדבר, ויש אומרים האבות[10]. ר' שמעון אומר מתי ארץ ישראל חיים תחלה, אחר כך מתי חוץ לארץ, ואחר כך ישני חברון. הטעם לכך הוא, כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה צדיקים וחסידים[11].
צדיקים קמים תחלה ואחר כך שאר בני אדם[12]. מארי תורה ואחר כך מארי מצוות[13]. ובמדרש נאמר[14] שיקומו ויקראו אותם על שמם על פי סדר אותיות האל"ף-בי"ת, אבל מי שיש בו מדת ענוה יעמוד תחלה.
אופנה
אותו הגוף עצמו יקום לתחיה, ולא יברא גוף חדש. זאת על ידי עצם הלוז שנשארה מן הגוף, ובזמן התחיה הקדוש ברוך הוא מרככו בטל התחיה, והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף[15].
המתים יקומו בדיוק כפי שנקברו, ובאותם לבושים שבהם נקברו[16]. אלו שיש בהם מום (עוורים, חרשים וכו') יקומו במומם ורק לאחר הקימה הקדוש ברוך הוא ירפא אותם[17].
נשמות שבאו בגלגול בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל גוף את חלק הנשמה שתוקן על ידו[18].
האנשים החיים בזמן תחיית המתים
ישנן כמה דעות מה יקרה בזמן תחיית המתים לאותם אנשים שיהיו אז חיים בעולם הזה.
הרס"ג[19] מביא שלושה דעות: (א) שישארו חיים בגופם ויעברו לעולם הבא יחד עם הקמים לתחייה. (ב) יחיו זמן קצר, ימותו ויחיו שוב עם הקמים. (ג) יחיו זמן ארוך וימותו. הרס"ג מצדד כדעה השלישית, בטענה שכל אותם שיקומו לתחייה יהיה זה כדי שיזכו לראות בעיניהם את זמן הישועה, אך אותם אלו שכבר ראו אותה לא יצטרכו לקום שוב.
באגרת קדשו[3] מכריע הרבי כדעת הזוהר[20], שהקדוש ברוך הוא ימית אותם לשעה קלה ואז יקומו לתחייה. על ידי זה מתקיים גם בהם הפסוק[21] "ואל עפר תשוב" שממנו לומדת הגמרא[22] שצדיקים חוזרים לעפרן "שעה אחת קודם תחיית המתים". אמנם, בשיחה מאוחרת יותר[23] קובע הרבי שניתן לצאת ידי חובת "ואל עפר תשוב" ברוחניות - על ידי הביטול, "ונפשי כעפר לכל תהיה", ובפועל ישארו נשמות בגופים בחיים נצחיים.
יום הדין אחר תחיית המתים
שלש דעות בענין זה:
א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו [24]. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה[25]. - ג) דעת האריז"ל, וז"ל: ואם תאמר מאחר שעברו על הנשמה הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם[26]. ומוסיף על זה בספר נשמת חיים[27] זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או יסורים לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהי' איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ"ל[28].
החיים אחר תחיית המתים
| ערך מורחב – עולם הבא |
העולם הבא, יהיה אחר שיחיו המתים, ואין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה[29] ואינן חוזרים לעפרם[30] וקיימים לעולמים.
ראו גם
קישורים חיצונים
- הרבי, אגרות קודש חלק א', אגרת פ"ה - כל אחד מישראל יזכה לתחיית המתים
- הרבי, אגרות קודש חלק ב', אגרת ר' - ביאור ענין תחיית המתים ופרטיו
- הרבי, אגרות קודש חלק ב', אגרת ר"ט - פרטים נוספים בתחיית המתים
- הרב אריה קדם, תחית המתים - תבנית:חב.
- הרב מנחם מענדל הראל, סדרת מאמרים באתר חב"ד אינפו
- מי יקום בתחיית המתים?, ז' אייר ה'תשע"ב
- האם ימותו שוב לאחר התחיה?, י"ד אייר ה'תשע"ב
- עולם הבא בשיטת הרמב"ם: נשמה ללא גוף, כ"א אייר ה'תשע"ב
- שיטת הרמב"ן בנושא גן עדן ועולם הבא, כ"ח אייר ה'תשע"ב
- הכרעת תורת החסידות בנוגע לעולם הבא, י"ד סיון ה'תשע"ב
- כיצד תספיק הארץ לכל הקמים בתחייה?, כ' סיון ה'תשע"ב
- האם המתים יקומו חולים או בריאים? - שיעור, י"א תמוז ה'תשע"ב
- קיום המצוות של הקמים בתחיית המתים- שיעור, כ"ד אב ה'תשע"ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ וברש"י שם מוסיף, שאפילו המאמין בתחיית המתים אלא שאינו מאמין שרמוזה בתורה - "מה לנו ולאמונתו, וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא, הלכך כופר גמור הוא".
- ↑ סנהדרין צ, ב ואילך.
- ↑ 3.0 3.1 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר'.
- ↑ זהר ח"א קלט, א. וראה ג"כ שם קלד, א.
- ↑ שיחת יום ב' דחג השבועות תשמ"ט (התוועדויות חלק ג' ע' 297), ע"ש.
- ↑ יומא ה, ב. ראה דבר מלכות ש"פ וארא תשנ"ב בקשר לפטירת ר' משה יצחק הכט סעיף ה'. ועוד. וראה גם שם הערה 65, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר" נקל יותר אצל שוכני עפר שנפטרו זה עתה ורוח הנפש שורה עדיין על הגוף.
- ↑ שיחת ש"פ בחוקותי תשמ"ו בסופה. ולהעיר שמדבר מלכות הנ"ל עולה בבירור ששליח הרבי נכלל בצדיקים הקמים מיד.
- ↑ ישעיה ס, כא.
- ↑ ירושלמי כלאים פ"ט ה"ג.
- ↑ זוהר חלק א' קיג, א.
- ↑ ספר אבקת רוכל ספר שני ח"ד.
- ↑ זהר שם קמ, א.
- ↑ שם קפב, א ובביאורי הזהר.
- ↑ הובא בספר אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.
- ↑ זוהר חלק ב' כח, ב. וראה שם חלק ג' קסט, סע"א.
- ↑ סנהדרין צ, ב. כתובות קיא, ב. ירושלמי כתובות פי"ב ה"ג. באגרת קודש הנ"ל מביא הרבי שיש דעות החולקות בדבר, ע"ש.
- ↑ מדרש רבה בראשית פרשה צ"ה. זוהר ח"א רג, ב. ח"ג צא, א. וראה שם ח"ב קצט, ב.
- ↑ זוהר ח"א קלא, א. תיקוני זוהר תיקון מ'. האריז"ל בשער הגלגולים הקדמה ד. ובאגרת קודש הנ"ל מבאר בזה באריכות שאין זה אומר שלכל אחד יהיה רק "חלק" פרטי, כיוון שכל חלק כלול מכל החלקים.
- ↑ בספר אמונות ודעות סוף מאמר ז'.
- ↑ חלק ב' קח, ב.
- ↑ בראשית ג, יט.
- ↑ שבת קנב, ב.
- ↑ ש"פ בשלח תשמ"ח (ספר השיחות חלק א' ע' 227). וכן הוא בדבר מלכות ש"פ תזריע מצורע תנש"א הערה 58.
- ↑ רמב"ן בספר הגמול ועוד.
- ↑ מהר"י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.
- ↑ עכ"ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי"ז.
- ↑ שם.
- ↑ בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ"ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).
- ↑ ברכות יז, א.
- ↑ סנהדרין צב, א.