רמת גן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
העיר '''רמת גן''' שב[[ארץ ישראל]] הוקמה ב[[תרפ"א]] (1921) כמושבה חקלאית והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]] (1950). | |||
שורשי קהילת [[חב"ד]] ברמת גן נמצאים כנראה בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ואפשר אף מעט קודם לכך. | שורשי קהילת [[חב"ד]] ברמת גן נמצאים כנראה בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ואפשר אף מעט קודם לכך. | ||
== בית הכנסת "סוכת שלום" == | == בית הכנסת "סוכת שלום" == | ||
בית כנסת [[חב"ד]] הראשון היה ממוקם במרכז העיר. ראש העיר ששימש אז -מר קריניצי - היה מעורב בעזרה לבית כנסת זה. התכתבות בין [[הרבי]] לבינו מאוחר יותר בנושא זה קיימת ב[[אגרות קודש]]. | |||
בית | מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום, ברחוב האשל פינת רחוב הרוא"ה. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא: "סוכת שלום" - על שם [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]]". | ||
בבית כנסת זה התקבצו [[חסיד]]ים שהגיעו מ[[רוסיה]], רובם תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. כרב בית הכנסת מונה הרב ר' [[משה אקסלרוד]] שכיהן ברבנות זו עד לפטירתו בשנת [[תש"כ]]. | |||
בבית כנסת זה התפללו בין השאר: הרב [[רפאל נחמן כהן]] ור' [[ישראל לייב ליפשיץ]]. | |||
ב[[שמחת תורה]] היו חסידי חב"ד תושבי המקום נוהגים ללכת מבית אחד למשנהו, [[התוועדות|מתוועדים]] בבתים והולכים תוך כדי ריקודים ו'[[קולע]]ס' ברחובות העיר. | |||
== בית הכנסת | === רב בית הכנסת והקהילה === | ||
אחר פטירת הרב [[משה אקסלרוד]] נשא ברבנות בנו ר' [[גדליה אקסלרוד]]. | |||
לאחר זמן עזב הרב אקסלרוד את מקום מגוריו ועבר ל[[חיפה]]. אז נתמנה לכהן ברבנות בית הכנסת בהוראת [[הרבי]] הרב [[שלום דוב ליפשיץ]], שהיה רב באזור. | |||
== בית הכנסת "היכל מרדכי" == | |||
במשך הזמן גדלה הקהילה והיה צורך בבית כנסת נוסף. יש האומרים שביסוד בית הכנסת החדש עמדה התביעה לבית כנסת חבד"י יותר מובהק. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר, שבבית כנסת הותיק הורשה המנין הראשון, המוקדם, להתפלל בנוסח תפילה שאינו נוסח חב"די. | |||
הבית כנסת החדש כונה אז "בית הכנסת של ה"[[שפיץ חב"ד]]". הבית כנסת נבנה בזכות אחד החסידים שתרם מגרש שלם. | |||
שנים לאחר מכן, בעקבות פטירתו של גבאי בית הכנסת - ר' [[מרדכי גרוזמן]] - נקרא בית הכנסת על שמו "היכל מרדכי". | |||
== | === מינוי רב לבית הכנסת "היכל מרדכי" === | ||
תחילה לא היה לבית הכנסת רב. לימים, סיפר הגבאי, שהרבי ביקש שימונה לכהן ברבנות בית הכנסת הרב [[שלום דוב ליפשיץ]]. ואכן לאחר זמן מונה הרב ליפשיץ לשמש כרב בית הכנס, ומכהן בתפקיד זה עד היום. | |||
== בית חב"ד בעיר == | |||
ב[[שליחות]] הרבי הגיע לעיר הרב [[מרדכי גל]], שפתח [[בית חב"ד]] במרכז העיר. | |||
בבורסת היהלומים שבעיר, קיים בית חב"ד נוסף בראשות הרב [[חגי הלוי]]. | |||
== | == רבני הקהילה במשך השנים == | ||
* הרב [[משה אקסלרוד]]. | |||
* הרב [[גדליה אקסלרוד]]. | |||
* הרב [[שלום דוב ליפשיץ]]. | |||
== חסידים שחיו קהילה == | |||
*הרב [[רפאל נחמן כהן]]. | *הרב [[רפאל נחמן כהן]]. | ||
*הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]]. | *הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]]. | ||
גרסה מ־18:54, 10 בדצמבר 2008
העיר רמת גן שבארץ ישראל הוקמה בתרפ"א (1921) כמושבה חקלאית והוכרזה כעיר בשנת תש"י (1950).
שורשי קהילת חב"ד ברמת גן נמצאים כנראה בתקופת אדמו"ר הרש"ב ואפשר אף מעט קודם לכך.
בית הכנסת "סוכת שלום"
בית כנסת חב"ד הראשון היה ממוקם במרכז העיר. ראש העיר ששימש אז -מר קריניצי - היה מעורב בעזרה לבית כנסת זה. התכתבות בין הרבי לבינו מאוחר יותר בנושא זה קיימת באגרות קודש.
מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום, ברחוב האשל פינת רחוב הרוא"ה. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא: "סוכת שלום" - על שם כ"ק אדמו"ר הרש"ב".
בבית כנסת זה התקבצו חסידים שהגיעו מרוסיה, רובם תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. כרב בית הכנסת מונה הרב ר' משה אקסלרוד שכיהן ברבנות זו עד לפטירתו בשנת תש"כ.
בבית כנסת זה התפללו בין השאר: הרב רפאל נחמן כהן ור' ישראל לייב ליפשיץ.
בשמחת תורה היו חסידי חב"ד תושבי המקום נוהגים ללכת מבית אחד למשנהו, מתוועדים בבתים והולכים תוך כדי ריקודים ו'קולעס' ברחובות העיר.
רב בית הכנסת והקהילה
אחר פטירת הרב משה אקסלרוד נשא ברבנות בנו ר' גדליה אקסלרוד.
לאחר זמן עזב הרב אקסלרוד את מקום מגוריו ועבר לחיפה. אז נתמנה לכהן ברבנות בית הכנסת בהוראת הרבי הרב שלום דוב ליפשיץ, שהיה רב באזור.
בית הכנסת "היכל מרדכי"
במשך הזמן גדלה הקהילה והיה צורך בבית כנסת נוסף. יש האומרים שביסוד בית הכנסת החדש עמדה התביעה לבית כנסת חבד"י יותר מובהק. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר, שבבית כנסת הותיק הורשה המנין הראשון, המוקדם, להתפלל בנוסח תפילה שאינו נוסח חב"די.
הבית כנסת החדש כונה אז "בית הכנסת של ה"שפיץ חב"ד". הבית כנסת נבנה בזכות אחד החסידים שתרם מגרש שלם.
שנים לאחר מכן, בעקבות פטירתו של גבאי בית הכנסת - ר' מרדכי גרוזמן - נקרא בית הכנסת על שמו "היכל מרדכי".
מינוי רב לבית הכנסת "היכל מרדכי"
תחילה לא היה לבית הכנסת רב. לימים, סיפר הגבאי, שהרבי ביקש שימונה לכהן ברבנות בית הכנסת הרב שלום דוב ליפשיץ. ואכן לאחר זמן מונה הרב ליפשיץ לשמש כרב בית הכנס, ומכהן בתפקיד זה עד היום.
בית חב"ד בעיר
בשליחות הרבי הגיע לעיר הרב מרדכי גל, שפתח בית חב"ד במרכז העיר.
בבורסת היהלומים שבעיר, קיים בית חב"ד נוסף בראשות הרב חגי הלוי.
רבני הקהילה במשך השנים
- הרב משה אקסלרוד.
- הרב גדליה אקסלרוד.
- הרב שלום דוב ליפשיץ.
חסידים שחיו קהילה
- הרב רפאל נחמן כהן.
- הרב ישראל לייב ליפשיץ.
- הרב אהרון אופן.
- הרב מאיר בליז'ינסקי.
- הרב משה מרדכי עמרמי.
- הרב ישראל צבי הבר..