חיים בן ציון רסקין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:בנצי.jpg|left|thumb|250px|הרב חיים בן ציון רסקין]] | [[תמונה:בנצי.jpg|left|thumb|250px|הרב חיים בן ציון רסקין]] | ||
הרב '''חיים בן-ציון''' רסקין נולד ביום [[ט"ו בסיון]] בשנת [[תרכ"ד]] בעיירה דוברובנא | הרב '''חיים בן-ציון''' רסקין נולד ביום [[ט"ו בסיון]] בשנת [[תרכ"ד]] בעיירה דוברובנא שבבילורוסיה למשפחה חסידית שורשית עד [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
חייו של ר' חיים בן ציון היו מוקדשים לחינוכם הטהור של ילדיו לתורה, יראת שמים ולחסידות, למרות הרוחות העזות של ההשכלה והקומוניזם שנשבו מחוץ לביתו. לעתים היה בוכה על כך בדמעות שליש, ולעתים היה מרים בגאון את נס המאבק למען חינוכם הטהור של ילדי ישראל. כיום מאות צאצאיו הולכים בדרך שכה חפץ בה, כאשר רבים מהם משמשים כ[[שלוחים]] בקצוות תבל, ופועלים רבות לחינוכם הטהור והכשר של רבבות ילדים במקומות מושבותיהם. | חייו של ר' חיים בן ציון היו מוקדשים לחינוכם הטהור של ילדיו לתורה, יראת שמים ולחסידות, למרות הרוחות העזות של ההשכלה והקומוניזם שנשבו מחוץ לביתו. לעתים היה בוכה על כך בדמעות שליש, ולעתים היה מרים בגאון את נס המאבק למען חינוכם הטהור של ילדי ישראל. כיום מאות צאצאיו הולכים בדרך שכה חפץ בה, כאשר רבים מהם משמשים כ[[שלוחים]] בקצוות תבל, ופועלים רבות לחינוכם הטהור והכשר של רבבות ילדים במקומות מושבותיהם. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==מקאפוסט לחב"ד== | ==מקאפוסט לחב"ד== | ||
בהיותו בגיל צעיר עזב את ביתו והלך לבית סבו ר' שמעון קרימר | בהיותו בגיל צעיר עזב את ביתו והלך לבית סבו ר' שמעון קרימר בג'זאטסק שנמצאת בין סמולנסק ל[[מוסקבה]], שם למד בשקידה ובהתמדה. כל העת קיבל מכתבי חיזוק מהוריו הרב יהודה לייב ומרת צביה, שעודדהו לשקוד על לימוד התורה. | ||
בהיותו בן תשע-עשרה שנים, ב[[חג השבועות]] [[תרמ"ג]], התייתם מאביו. שלושה חודשים לאחר מכן, ביום ט"ו ב[[אלול]] [[תרמ"ג]], נשא את רעייתו מרת דבוניא, בתם של ר' יעקב יוסף ומרת שימע חאשע | בהיותו בן תשע-עשרה שנים, ב[[חג השבועות]] [[תרמ"ג]], התייתם מאביו. שלושה חודשים לאחר מכן, ביום ט"ו ב[[אלול]] [[תרמ"ג]], נשא את רעייתו מרת דבוניא, בתם של ר' יעקב יוסף ומרת שימע חאשע שגלוב, תושבי העיירה רודניא הסמוכה ל[[ליובאוויטש]]. | ||
לדאבון לבו, כעבור שנתיים בלבד נפטרה גם אמו מרת צביה, ואת ניחומיו מצא במשפחתו שהקים. | לדאבון לבו, כעבור שנתיים בלבד נפטרה גם אמו מרת צביה, ואת ניחומיו מצא במשפחתו שהקים. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
אדמו"ר הריי"צ לא נקב בשמו של ר' חיים בן-ציון, אבל לכל הנוכחים הייתה כוונתו ברורה. כך סיפר בנו הצעיר, הרב [[יעקב יוסף רסקין]], ששמע זאת מפי כמה [[חסידים]] שהיו נוכחים בשעת אמירת השיחה. | אדמו"ר הריי"צ לא נקב בשמו של ר' חיים בן-ציון, אבל לכל הנוכחים הייתה כוונתו ברורה. כך סיפר בנו הצעיר, הרב [[יעקב יוסף רסקין]], ששמע זאת מפי כמה [[חסידים]] שהיו נוכחים בשעת אמירת השיחה. | ||
יום אחד העתיק את מקום מגוריו מ[[רודניא]] | יום אחד העתיק את מקום מגוריו מ[[רודניא]] לג'זאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]]. הסיבה הייתה כי ר' חיים בן-ציון הרגיש בסימנים הראשונים של רוח חופשית שמתחילה לנשוב בעיירה החסידית. רוח חופשית זו נשבה באותה תקופה בכל מדינות אירופה, וצעירים יהודים רבים פרקו מעצמם עול תורה ומצוות. | ||
בג'זאטסק נאלץ היה להתמודד עם בעיות אובייקטיביות חדשות בחינוכם של ארבעת ילדיו (שלשה בנים ובת). הבן הבכור, יהודה לייב רסקין, היה אז נער כבן חמש-עשרה שנה, ובעיני אביו נחשב ל'בחור הסמוך לחופתו', שכן ביקש לשדך את ילדיו מוקדם ככל האפשר בכדי לשומרם במסגרת יהודית-חסידית. שלמה רסקין, הצעיר ממנו בשנתיים, מצא לו חבר מתאים ללימוד הגמרא בצוותא. אבל הילד [[יצחק רסקין]], בן השבע, היה זקוק למלמד ולחיידר שלא היו בנמצא בג'זאטסק. הוא נשלח אפוא לבית הדודה נחמה (אחות ר' בן-ציון) שגרה ב[[ליאזנא]]. | |||
זמן מה לאחר מכן, הודיע לו אדמו"ר הריי"צ - שכיהן באותן שנים כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] - כי נפתחה מחלקה מתאימה לגילו של הבן יצחק. או אז עבר הילד ללמוד בליובאוויטש, שם למד עד נישואיו בשנת [[תרע"ו]]. | זמן מה לאחר מכן, הודיע לו אדמו"ר הריי"צ - שכיהן באותן שנים כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] - כי נפתחה מחלקה מתאימה לגילו של הבן יצחק. או אז עבר הילד ללמוד בליובאוויטש, שם למד עד נישואיו בשנת [[תרע"ו]]. | ||
בשנת [[תרס"א]] נולד בן הזקונים [[יעקב יוסף רסקין]]. בהגיעו לגיל ה'חיידר', אסף האב ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד חיידר לפי רוחו. | בשנת [[תרס"א]] נולד בן הזקונים [[יעקב יוסף רסקין]]. בהגיעו לגיל ה'חיידר', אסף האב ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד חיידר לפי רוחו. בג'זאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים. | ||
מאז נהיה לחסידו של אדמו"ר הרש"ב, הקפיד ר' חיים בן-ציון להגיע מידי שנה, לקראת כל [[ראש השנה]], ל[[ליובאוויטש]] כדי לשהות במחיצת הרבי בימים אלו, והיה חוזר לביתו לקראת [[יום הכיפורים]]. גם בשנים שמצבו הכלכלי היה קשה, היה לווה כסף ונוסע לרבי. | מאז נהיה לחסידו של אדמו"ר הרש"ב, הקפיד ר' חיים בן-ציון להגיע מידי שנה, לקראת כל [[ראש השנה]], ל[[ליובאוויטש]] כדי לשהות במחיצת הרבי בימים אלו, והיה חוזר לביתו לקראת [[יום הכיפורים]]. גם בשנים שמצבו הכלכלי היה קשה, היה לווה כסף ונוסע לרבי. | ||