גלות – הבדלי גרסאות
הסרת תבנית להשלים - לא צריך! |
מ הגהה, קישורים פנימיים |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==ענין הגלות ברוחניות== | ==ענין הגלות ברוחניות== | ||
תורת החסידות מאריכה לבאר את ההיבט הרוחני של הגלות, ואת אופן ההשפעה | [[תורת החסידות]] מאריכה לבאר את ההיבט הרוחני של הגלות, ואת אופן ההשפעה האלוקית בתקופת הגלות. | ||
===האור האלוקי בגלות=== | ===האור האלוקי בגלות=== | ||
בזמן [[בית המקדש|הבית]], | בזמן [[בית המקדש|הבית]], האיר האור האלוקי ב[[אור פנימי|פנימיות]] ובגלוי בבית המקדש, ויהודי היה יכול לראות את הקדושה בגלוי כמו ראיה ממש (כמאמר רז"ל{{הערה|[[מסכת חגיגה|חגיגה]] ב, א.}} "כשם שבא לראות כך בא ליראות"). ואילו בזמן הגלות האלוקות נמצאת בהסתר ולכן העולם נראה כמציאות בפני עצמו. | ||
האור האלוקי המאיר בזמן הגלות, הוא [[אור מקיף]], שהשפעתו על העולם אינה באופן ישיר, ולכן הוא אינו מורגש. זו הסיבה לכך שבזמן הגלות נמצאים [[בני ישראל]] בשפל ולא נכרת מעלתם - כיון שכאשר ההשפעה היא באופן מקיף, לא נרגש ההבדל בין עליון לתחתון. ולכן גם בזמן הבית - כאשר ההשפעה היתה באופן פנימי - יהודי שעבר על [[כרת]] ו[[מיתה בידי שמים]] הפסיק לקבל את חיותו, אך בזמן הגלות יכול יהודי עובר עבירה לקבל חיות ושפע בעולם הזה. | האור האלוקי המאיר בזמן הגלות, הוא [[אור מקיף]], שהשפעתו על העולם אינה באופן ישיר, ולכן הוא אינו מורגש. זו הסיבה לכך שבזמן הגלות נמצאים [[בני ישראל]] בשפל ולא נכרת מעלתם - כיון שכאשר ההשפעה היא באופן מקיף, לא נרגש ההבדל בין עליון לתחתון. ולכן גם בזמן הבית - כאשר ההשפעה היתה באופן פנימי - יהודי שעבר על [[כרת]] ו[[מיתה בידי שמים]] הפסיק לקבל את חיותו, אך בזמן הגלות יכול יהודי עובר עבירה לקבל חיות ושפע בעולם הזה. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
===השינויים ההלכתיים בגלות=== | ===השינויים ההלכתיים בגלות=== | ||
להבדל בין זמן הבית לזמן הגלות, מבחינת ההסתר על האור האלוקי, ישנן גם כמה השלכות הלכה למעשה: | להבדל בין זמן הבית לזמן הגלות, מבחינת ההסתר על האור האלוקי, ישנן גם כמה השלכות הלכה למעשה: | ||
*'''חומרות ודקדוקי סופרים''' - בזמן הבית היה קל לעבוד את ה' ולהתעורר באהבה אליו, אך בזמן הגלות נתמעטו הלבבות וקשה יותר להתעורר באהבת ה'; מסיבה זו נוספו בגלות עוד הרבה דקדוקים וחומרות שתיקנו חז"ל, שלא היו בזמן הבית{{הערה|לקוטי תורה מטות פה, א.}}. | *'''חומרות ודקדוקי סופרים''' - בזמן הבית היה קל לעבוד את ה' ולהתעורר באהבה אליו, אך בזמן הגלות נתמעטו הלבבות וקשה יותר להתעורר באהבת ה'; מסיבה זו נוספו בגלות עוד הרבה דקדוקים וחומרות שתיקנו [[חז"ל]], שלא היו בזמן הבית{{הערה|לקוטי תורה מטות פה, א.}}. | ||
*'''[[יום טוב שני של גלויות]]''' - בזמן הבית, הנשמות היו גבוהות יותר והיו יכולים לקבל את ההתגלות האלוקית המאירה ביום טוב ביום אחד. אך בזמן הגלות הנשמות נמוכות יותר, והגילוי צריך לרדת מדרגה לדרגה, לכן נדרשים שני ימים יום טוב כדי לקבל אותו{{הערה|לקוטי תורה שמיני עצרת צא, ג.}}. | *'''[[יום טוב שני של גלויות]]''' - בזמן הבית, הנשמות היו גבוהות יותר והיו יכולים לקבל את ההתגלות האלוקית המאירה ביום טוב ביום אחד. אך בזמן הגלות הנשמות נמוכות יותר, והגילוי צריך לרדת מדרגה לדרגה, לכן נדרשים שני ימים יום טוב כדי לקבל אותו{{הערה|לקוטי תורה שמיני עצרת צא, ג.}}. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
ב[[תורת החסידות|חסידות]] מבואר רבות, כי אף שהגלות נראית כירידה גדולה והסתר פנים - לאמיתו של דבר הסתר זה אינו אמיתי. זאת כיוון שכל מטרתו היא להגיע לעלייה הגדולה של הגאולה, ויתירה מזו, כבר הגלות עצמה מהווה שלב בעלייה. | ב[[תורת החסידות|חסידות]] מבואר רבות, כי אף שהגלות נראית כירידה גדולה והסתר פנים - לאמיתו של דבר הסתר זה אינו אמיתי. זאת כיוון שכל מטרתו היא להגיע לעלייה הגדולה של הגאולה, ויתירה מזו, כבר הגלות עצמה מהווה שלב בעלייה. | ||
זהו ההסבר לכך שברגע הראשון של החורבן, אומרים חז"ל{{הערה|[[מסכת יומא|יומא]] נד, ב.}} שכאשר נכנסו הנכרים ל[[קודש הקדשים]] ראו את [[ארון הברית]] כאשר ה[[כרובים]] פניהם איש אל אחיו - זאת למרות שבזמן שעושין רצונו של מקום, רק אז הכרובים פניהם איש אל אחיו{{הערה|[[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]] צט, א.}}. מכיוון שבשעת החורבן האירה בקודש הקדשים מהותו האמיתית של החורבן והגלות, שהיא גילוי הקשר הפנימי ביותר של [[בני ישראל]] ו[[הקדוש ברוך הוא]]. בדוגמת מאמר חז"ל שחייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שהוא יוצא לדרך{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' שיחת דברים ס"ד. ספר המאמרים מלוקט חלק ב' ע' רסט.}}. | זהו ההסבר לכך שברגע הראשון של החורבן, אומרים חז"ל{{הערה|[[מסכת יומא|יומא]] נד, ב.}} שכאשר נכנסו הנכרים ל[[קודש הקדשים]] ראו את [[ארון הברית]] כאשר ה[[כרובים]] פניהם איש אל אחיו - זאת למרות שבזמן שעושין רצונו של מקום, רק אז הכרובים פניהם איש אל אחיו{{הערה|[[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]] צט, א.}}. מכיוון שבשעת החורבן האירה בקודש הקדשים מהותו האמיתית של החורבן והגלות, שהיא גילוי הקשר הפנימי ביותר של [[בני ישראל]] ו[[הקדוש ברוך הוא]]. בדוגמת מאמר חז"ל שחייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שהוא יוצא לדרך{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ב' שיחת דברים ס"ד. ספר המאמרים מלוקט חלק ב' ע' רסט.}}. | ||
באופן זה מוסבר גם | באופן זה מוסבר גם ה[[מדרש]]{{הערה|ירושלמי ברכות פ"ב הלכה ד'.}} שביום חורבן בית המקדש נולד ה[[מלך המשיח|משיח]] - הרגע הראשון של החורבן, הביא עמו מיידית את התחלת תהליך הגאולה, שהיא היא מטרתו האמיתית של החורבן (כ"סותר על מנת לבנות"){{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט ע' 13, שיחת דברים-שבת חזון.}}. | ||
===משלים לנושא=== | ===משלים לנושא=== | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
*'''זריעה''' - כשם שכאשר זורעים את הגרעין, הוא נטמן באדמה ונרקב, אך על ידי זה צומח הרבה יותר - כך עבודת בני ישראל בגלות היא הזריעה המביאה את צמיחת הגאולה{{הערה|[[תורה אור]] ו[[תורת חיים]] ריש פרשת בשלח. ועוד.}}. | *'''זריעה''' - כשם שכאשר זורעים את הגרעין, הוא נטמן באדמה ונרקב, אך על ידי זה צומח הרבה יותר - כך עבודת בני ישראל בגלות היא הזריעה המביאה את צמיחת הגאולה{{הערה|[[תורה אור]] ו[[תורת חיים]] ריש פרשת בשלח. ועוד.}}. | ||
*'''מסחר''' - כשם שהסוחר מפזר את כל כספו על מנת להגיע לרווח גדול בהרבה, כך פיזור בני ישראל בגלות הוא על מנת להגיע לרווח הגדול של הגאולה{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן - פרשיות, ע' קפד.}}. | *'''מסחר''' - כשם שהסוחר מפזר את כל כספו על מנת להגיע לרווח גדול בהרבה, כך פיזור בני ישראל בגלות הוא על מנת להגיע לרווח הגדול של הגאולה{{הערה|[[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - פרשיות, ע' קפד.}}. | ||
*'''השפעה מרב לתלמיד''' - כאשר רב מלמד את תלמידו, עלול להיות מצב שבו נופל לרב רעיון חדש ועמוק. על מנת שיוכל להעביר את הרעיון לתלמיד כראוי, עליו לעצור את שטף הלימוד וההשפעה לתלמיד, ולהתרכז בקליטת הרעיון החדש שנפל במוחו. וככל שהרעיון עמוק יותר, כך הפסק ההשפעה ארוך יותר; אך הפסק זה בהשפעה הוא חיצוני, ולאמתו של דבר, הוא מראה על אהבתו של הרב לתלמיד ורצונו להעביר לו את הרעיון העמוק יותר{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' שיחת דברים ס"ד.}}. | *'''השפעה מרב לתלמיד''' - כאשר רב מלמד את תלמידו, עלול להיות מצב שבו נופל לרב רעיון חדש ועמוק. על מנת שיוכל להעביר את הרעיון לתלמיד כראוי, עליו לעצור את שטף הלימוד וההשפעה לתלמיד, ולהתרכז בקליטת הרעיון החדש שנפל במוחו. וככל שהרעיון עמוק יותר, כך הפסק ההשפעה ארוך יותר; אך הפסק זה בהשפעה הוא חיצוני, ולאמתו של דבר, הוא מראה על אהבתו של הרב לתלמיד ורצונו להעביר לו את הרעיון העמוק יותר{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' שיחת דברים ס"ד.}}. | ||
*'''אב המסתתר מבנו''' - לפעמים מסתתר האב מבנו על מנת לעורר את הבן לחפשו. על הבן להבין שהסתר זה אינו אמיתי, אלא האב נמצא איתו, | *'''אב המסתתר מבנו''' - לפעמים מסתתר האב מבנו על מנת לעורר את הבן לחפשו. על הבן להבין שהסתר זה אינו אמיתי, אלא האב נמצא איתו. כאשר הוא מבין זאת, הוא מחפש את האב ומוצא אותו שוב - ואז האהבה ביניהם גדלה ביתר שאת{{הערה|לקוטי תורה תבוא מד, ד. [[נר מצוה ותורה אור]] הקדמה לשער האמונה ב, ב.}}. | ||
===העבודה לגלות את פנימיות הגלות=== | ===העבודה לגלות את פנימיות הגלות=== | ||
לאור הנ"ל, מוסבר בתורת החסידות כי ענין זה עצמו הוא עבודה עיקרית של בני ישראל בגלות: להכיר בכך שהגלות אינה אלא גילוי נעלה יותר, ולגלות את פנימיותה האמיתית - ובאופן אוטומטי מתגלית | לאור הנ"ל, מוסבר בתורת החסידות כי ענין זה עצמו הוא עבודה עיקרית של בני ישראל בגלות: להכיר בכך שהגלות אינה אלא גילוי נעלה יותר, ולגלות את פנימיותה האמיתית - ובאופן אוטומטי מתגלית ה[[גאולה]]{{הערה|שיחות ה[[דבר מלכות]] ש"פ תזריע מצורע, אחרי קדושים תנש"א. שמות תשנ"ב. ועוד.}}. | ||
ענין זה מרומז גם בשמה של ה'''גאולה''' - המכילה אותם אותיות של המילה '''גולה''', רק בתוספת אל"ף: | ענין זה מרומז גם בשמה של ה'''גאולה''' - המכילה אותם אותיות של המילה '''גולה''', רק בתוספת אל"ף: | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
כיון שהגלות בפנימיותה היא גילוי אלוקי נעלה יותר - לכן הגאולה אינה '''מבטלת''' את הגלות, אלא רק מכניסה ומגלה את האל"ף - [[אלופו של עולם]], הקדוש ברוך הוא - בתוך הגולה-גלות. כל הדברים החיוביים שישנם בגלות ישארו גם בגאולה, אלא שתתגלה פנימיותם האמיתית - כיצד הם מגלים את כבודו של הקדוש ברוך הוא בעולם{{הערה|לקוטי תורה בהעלותך לה, ג. שיחות הדבר מלכות ש"פ תזריע מצורע, אחרי קדושים ואמור תנש"א.}}. | כיון שהגלות בפנימיותה היא גילוי אלוקי נעלה יותר - לכן הגאולה אינה '''מבטלת''' את הגלות, אלא רק מכניסה ומגלה את האל"ף - [[אלופו של עולם]], הקדוש ברוך הוא - בתוך הגולה-גלות. כל הדברים החיוביים שישנם בגלות ישארו גם בגאולה, אלא שתתגלה פנימיותם האמיתית - כיצד הם מגלים את כבודו של הקדוש ברוך הוא בעולם{{הערה|לקוטי תורה בהעלותך לה, ג. שיחות הדבר מלכות ש"פ תזריע מצורע, אחרי קדושים ואמור תנש"א.}}. | ||
[מסיבה זו, מדגיש [[הרמב"ם]] שענינו של [[מלך המשיח]] אינו לעשות אותות ומופתים, ועניינה של הגאולה אינו לשנות את טבע העולם; בכך כוונתו להדגיש את הרעיון הנ"ל - שהגאולה חודרת בתוך הגלות ומגלה את פנימיותה החיובית, מבלי "לשבור" ולבטל אותה באמצעות שידוד מערכות הטבע{{הערה|שיחת אחרי קדושים הנ"ל סעיף ג'.}}]. | [מסיבה זו, מדגיש [[הרמב"ם]] שענינו של [[מלך המשיח]] אינו לעשות אותות ומופתים, ועניינה של הגאולה אינו לשנות את [[טבע|טבע העולם]]; בכך כוונתו להדגיש את הרעיון הנ"ל - שהגאולה חודרת בתוך הגלות ומגלה את פנימיותה החיובית, מבלי "לשבור" ולבטל אותה באמצעות שידוד מערכות הטבע{{הערה|שיחת אחרי קדושים הנ"ל סעיף ג'.}}]. | ||
==היחס לגלות== | ==היחס לגלות== | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
===עמידה בתוקף בזמן הגלות=== | ===עמידה בתוקף בזמן הגלות=== | ||
בשיחת ג' תמוז תרפ"ז, טרם צאתו לגלות | בשיחת [[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]], טרם צאתו לגלות ב[[קוסטרמה]] תחת שבי הקומוניסטים, נשא [[אדמו"ר הריי"צ]] דברים תקיפים באזני קהל המלווים הגדול, ובו חזר על דברי אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] (כאשר דרשה הממשלה ב[[אסיפת הרבנים עת"ר|אסיפת הרבנים]] להנהיג שינויים ב[[חינוך]] ובעניני רבנות): | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=לקוטי דבורים (בלה"ק) חלק ד' ע' 933, ועוד | {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=לקוטי דבורים (בלה"ק) חלק ד' ע' 933, ועוד | ||
|תוכן=לא מרצוננו גלינו | |תוכן=לא מרצוננו גלינו מ[[ארץ ישראל]], ולא בכוחותינו אנו נשוב לארץ ישראל. אבינו מלכנו יתברך הגלנו מאדמתינו ושלח אותנו בגלות, והוא יתברך יגאלנו ויקבץ נדחינו. | ||
אבל זאת ידעו כל העמים אשר על פני האדמה: רק גופותינו ניתנו בגלות ובשעבוד מלכויות, אבל נשמותינו בגלות לא ניתנו ובשעבוד מלכויות לא נמסרו. חייבים אנו להכריז גלוי לעין כל, אשר בכל הקשור לדתנו, לתורת ישראל מצותיה ומנהגיה, אין מישהו יכול לכפות עלינו את דעתו ואין שום כח של כפיה רשאי לשעבדנו}} | אבל זאת ידעו כל העמים אשר על פני האדמה: רק [[גוף|גופותינו]] ניתנו בגלות ובשעבוד מלכויות, אבל [[נשמה|נשמותינו]] בגלות לא ניתנו ובשעבוד מלכויות לא נמסרו. חייבים אנו להכריז גלוי לעין כל, אשר בכל הקשור לדתנו, לתורת ישראל מצותיה ומנהגיה, אין מישהו יכול לכפות עלינו את דעתו ואין שום כח של כפיה רשאי לשעבדנו}} | ||
על דברים אלו חזר הרבי פעמים רבות. בשיחות רבות מדגיש הרבי את הצורך לעמוד בתוקף ולא להתפעל מהגלות, וכך למלא את השליחות בגאון ולהצליח לשגשג בגשמיות וברוחניות גם בזמן הגלות{{הערה|ראה שיחות: ש"פ ויגש תשמ"ז, תנש"א, תשנ"ב. (פנחס תנש"א?) ועוד.}}. | על דברים אלו חזר הרבי פעמים רבות. בשיחות רבות מדגיש הרבי את הצורך לעמוד בתוקף ולא להתפעל מהגלות, וכך למלא את השליחות בגאון ולהצליח לשגשג בגשמיות וברוחניות גם בזמן הגלות{{הערה|ראה שיחות: ש"פ ויגש תשמ"ז, תנש"א, תשנ"ב. (פנחס תנש"א?) ועוד.}}. | ||
===הדרישה לצאת מהגלות=== | ===הדרישה לצאת מהגלות=== | ||
{{ערך מורחב|עד מתי}} | |||
לאידך, מדגיש הרבי פעמים רבות עד כמה הגלות היא מופרכת וכל רגע נוסף בה הוא אסון, שאמור לזעזע את היהודי ולגרום לו לצעוק לקדוש ברוך הוא שיסיים את הגלות{{הערה|ראה שיחות: לקוטי שיחות חלק ב' הוספות לחג הפסח ס"ד. הושענא רבה תשד"מ. ועוד...}}. | לאידך, מדגיש הרבי פעמים רבות עד כמה הגלות היא מופרכת וכל רגע נוסף בה הוא אסון, שאמור לזעזע את היהודי ולגרום לו לצעוק לקדוש ברוך הוא שיסיים את הגלות{{הערה|ראה שיחות: לקוטי שיחות חלק ב' הוספות לחג הפסח ס"ד. הושענא רבה תשד"מ. ועוד...}}. | ||