גלות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 53: / שורה 53: @@
 [מסיבה זו, מדגיש [[הרמב"ם]] שענינו של [[מלך המשיח]] אינו לעשות אותות ומופתים, ועניינה של הגאולה אינו לשנות את טבע העולם; בכך כוונתו להדגיש את הרעיון הנ"ל - שהגאולה חודרת בתוך הגלות ומגלה את פנימיותה החיובית, מבלי "לשבור" ולבטל אותה באמצעות שידוד מערכות הטבע{{הערה|שיחת אחרי קדושים הנ"ל סעיף ג'.}}].
+==היחס לגלות==
+על פי ההסברים הנ"ל במהותה של הגלות - מבואר באריכות בחסידות ובמיוחד בשיחות הרבי, כיצד צריך להיות יחס היהודי לגלות. על היהודי לכלול בתוכו את שני הצדדים - מצד אחד, לעשות ככל שביכלתו לעמוד בתוקף ולמלא את שליחותו בתוך זמן הגלות, בלי להתפעל מהחושך וההסתר; ומצד שני, להכיר בכך שהגלות היא מצב זמני, למאוס בה ולתבוע בכל נפשו את הגאולה{{הערה|ראה שיחת ש"פ ויגש [[תשמ"ז]] סעיף י' ([[ספר השיחות]] חלק א' ע' 226). ועוד.}}.
+===עמידה בתוקף בזמן הגלות===
+בשיחת ג' תמוז תרפ"ז, טרם צאתו לגלות בקוסטרמה תחת שבי הקומוניסטים, נשא אדמו"ר הריי"צ דברים תקיפים באזני קהל המלווים הגדול, ובו חזר על דברי אביו אדמו"ר הרש"ב (כאשר דרשה הממשלה להנהיג שינויים בחינוך ובעניני רבנות):
+{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=לקוטי דבורים (בלה"ק) חלק ד' ע' 933, ועוד
+|תוכן=לא מרצוננו גלינו מארץ ישראל, ולא בכוחותינו אנו נשוב לארץ ישראל. אבינו מלכנו יתברך הגלנו מאדמתינו ושלח אותנו בגלות, והוא יתברך יגאלנו ויקבץ נדחינו.
+אבל זאת ידעו כל העמים אשר על פני האדמה: רק גופותינו ניתנו בגלות ובשעבוד מלכויות, אבל נשמותינו בגלות לא ניתנו ובשעבוד מלכויות לא נמסרו. חייבים אנו להכריז גלוי לעין כל, אשר בכל הקשור לדתנו, לתורת ישראל מצותיה ומנהגיה, אין מישהו יכול לכפות עלינו את דעתו ואין שום כח של כפיה רשאי לשעבדנו}}
+על דברים אלו חזר הרבי פעמים רבות. בשיחות רבות מדגיש הרבי את הצורך לעמוד בתוקף ולא להתפעל מהגלות, וכך למלא את השליחות בגאון ולהצליח לשגשג בגשמיות וברוחניות גם בזמן הגלות{{הערה|ראה שיחות: ...}}.
+===הדרישה לצאת מהגלות===
+לאידך, מדגיש הרבי פעמים רבות עד כמה הגלות היא מופרכת וכל רגע נוסף בה הוא אסון, שאמור לזעזע את היהודי ולגרום לו לצעוק לקדוש ברוך הוא שיסיים את הגלות{{הערה|ראה שיחות: לקוטי שיחות חלק ב' הוספות לחג הפסח ס"ד. הושענא רבה תשד"מ. ועוד...}}.
+ענין זה מבואר במאמר חז"ל{{הערה|[[מסכת סוכה|סוכה]] נב, ב.}} שאחד הדברים שהקדוש ברוך הוא מתחרט על בריאתם, הוא הגלות. ומכך מובן, שבריאתה אינה במטרה להשאיר את בני ישראל בגלות חס ושלום, אלא היא מיועדת להתבטל{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ד שיחת תבוא ב', ע"ש.}}.
+הרבי מסביר כי גם במצב של גאולה רוחנית, גאולה פרטית, או במצב של רווחה בגשמיות וברוחניות - ההכרח לזעוק "עד מתי" ולדרוש את הגאולה הוא בתקפו. וזאת משום שלגבי גילוי הקשר של בני ישראל עם הקדוש ברוך הוא, וגילוי האלוקות בעולם, שיהיה בגאולה - גם השלימות היחסית בגלות, אינה נחשבת למאומה{{הערה|שיחת כ"ה אלול תנש"א. ספר המאמרים מלוקט חלק ו' ד"ה ואתה תצוה תשמ"א סעיף ט'. ועוד.}}.
 == העבודה בזמן הגלות ==
@@ שורה 67: / שורה 86: @@
 *[[ערי מקלט]]
-{{הערות שוליים}}
+{{הערות שוליים|טורים=כן}}
 [[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]