לשון הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
[[הרבי הריי"צ]] יצא נחרצות נגד השימוש בלשון הקודש כשפת חולין, ודימה זאת ללימוד התורה לשם חכמה ללא אלקות. | [[הרבי הריי"צ]] יצא נחרצות נגד השימוש בלשון הקודש כשפת חולין, ודימה זאת ללימוד התורה לשם חכמה ללא אלקות. | ||
הריי"צ כותב גם בשם [[אדמו"ר הרש"ב]], שבאחד ממכתביו הקדושים אודות הדיבור בלה"ק, המוכיח על יסודי תוה"ק בנגלה ובנסתר, כי הדיבור בשפת הקודש בעניני חול אסור הוא, ובהמשך דבריו יגיד, התבוננו כי בלשון שאמר הקב"ה אנכי ה"א, ידברו בו בנ"א כל דבר הנמאס והנאסר. | הריי"צ כותב גם בשם [[אדמו"ר הרש"ב]], שבאחד ממכתביו הקדושים אודות הדיבור בלה"ק, המוכיח על יסודי תוה"ק בנגלה ובנסתר, כי הדיבור בשפת הקודש בעניני חול אסור הוא, ובהמשך דבריו יגיד, התבוננו כי בלשון שאמר הקב"ה אנכי ה"א, ידברו בו בנ"א כל דבר הנמאס והנאסר.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5106&search=%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA אגרות קודש כרך י"ד]}} | ||
גרסה מ־22:12, 28 בדצמבר 2015
לשון הקודש מורכבת מאותיות התורה שהן מן השמים, והן הנקראים לשון הקודש משום שנמשכים מבחינת קודש העליון. לעומת זה, ישנן השפות המורכבות מאותיות לעז שבני אדם יצרוה, והיא לשון חולין - לשון לעז.
הרבי הריי"צ יצא נחרצות נגד השימוש בלשון הקודש כשפת חולין, ודימה זאת ללימוד התורה לשם חכמה ללא אלקות.
הריי"צ כותב גם בשם אדמו"ר הרש"ב, שבאחד ממכתביו הקדושים אודות הדיבור בלה"ק, המוכיח על יסודי תוה"ק בנגלה ובנסתר, כי הדיבור בשפת הקודש בעניני חול אסור הוא, ובהמשך דבריו יגיד, התבוננו כי בלשון שאמר הקב"ה אנכי ה"א, ידברו בו בנ"א כל דבר הנמאס והנאסר.[1]