שערי ניקנור

שערי ניקנור היו בצד מזרח, בכניסה לעזרת ישראל, מכוונים כנגד בית קדש הקדשים באמצע. שם היו שתי לשכות, לשכת פנחס המלביש, ולשכת עושה חביתין.

שערי ניקנור לא נתקדשו בקדושת העזרה, מכיון שכאשר המצורעים היו מגיעים להר הבית, הם עמדו בין שערי ניקנור שהגינו עליהם מהחמה ומהגשמים, ושם הכניסו את ידיהם לעזרה. אם היו מקדשים את שערי העזרה, היו צריכים המצורעים לעמוד בעזרת נשים ולהושיט את ידיהם לשערי ניקנור, ואז לא היו השערים מגינים עליהם, ולכן לא קידשו אותם.

חשיבותם המיוחדת

הם היו השערים היחידים בבית המקדש שלא היו עשוים מזהב, אלא מנחושת.{{הערה|1=כך משמע בפשטות בתמיד פ"ב מ"ג שהיה עשוי מנחושת ממש.</REF> ויש אומרים כי הוא היה רק מצופה בנחושת.{{הערה|1=רמב"ם.</REF>

הסיבה לכך שהם לא עשוים מזהב והשאירו אותם כמו שהם מנחושת, היא חשיבותם משום הנס שנעשה בהם, וכך היה המעשה{{הערה|1=יומא לח.</REF>:

שמם של השערים הוא על שם מביאם שנקרא ניקנור, שמסר את נפשו להביאם. הוא הביאם מאלסנדריא של מצרים, שהם היו ערין מיוחדים, ובדרך נבה רוח חזקה, והספינה עמדה על סף טביעה. המלחים נטלו שער אחד וזרקוהו מחוץ לספינה. כאשר בהמשך לא השתפר המצב, רצו המלחים לזרוק גם את השער השני, אך ניקנור אמר ללהם כי אם רוצים הם לזרוק אף את השער השני לים, עליהם לזרוק אותו - את ניקנור עצמו, כיון שהוא לא מסוגל להפרד מהשער. המלחים לא היתה להם ברירה, ובסום של דבר שקטה הסערה.

כאשר הגיעה הספינה לארץ ישראל, בצבצה לפתע השער השני מהים על ידי נס, וכך זכה ניקנור להביא את שני השערים לבית המקדש.

יש אומרים כי דלתות השערים - על אף שהיו משל נחושת, הצהיבו והבריקו כשל זהב, ולכך היו במקדש על אף לא היו מזהב.

ניקנור היווני

בירושלמי מובא כי שמו של השער ניתן לו, מכיון שהיה איש אחד מגדולי היוונים ושמו נקנור, והוא היה מחרף ומגדף כל שעה, וכשגברו יד החשמונאים קצצו ראשו ידיו ורליו ותלאוהו בשער המזרחי.{{הערה|1=רא"ש תמיד פ"א מ"ד.</REF>

קברו של נקנור

לפני כמאה שנה, גילו חוקרים בריטים מערת קבורה בהר הצופים ועל האבן שבפתח המערה היתה חקוקה כתובת בעברית: "נקנר אלכסא שעשה הדלת". בתוך המערה עצמה נתגלתה גלוסקמה מעוטרת, עליה היה חרוט ביוונית: "עצמות ניקנור האלכסנדרוני שעשה את השער". בנוסף היה חרוט בעברית: "נקנר אלכסא". הכתובת והגלוסקמה נלקחו מהמקום והם מצויים היום במוזיאון הבריטי שבלונדון.

מקורות

מדות, פ"ב, מ"ג.

קישורים חיצונים

התמונות בערך מהחוואי אלק ג'ררד חב"ד אינפו