שנה מעוברת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 בעקבות השינויים במספר שבתות השנה בין שנה מעוברת לשנה שאינה מעוברת, ישנם שבתות בהם קוראים בשבת אחת שתי פרשיות (במצב זה נקראים הפרשות "פרשיות מחוברות"{{הערה|דוגמא לפרשות שמתחברות בשנה שאינה מעוברת: ויקהל-פקודי, תזריע-מצורע, אחרי-קדושים, ועוד.}}).
-==בתורת החסידות==
+==בחסידות==
-{{להשלים|פסקה=כן}}
+בדורות הקודמים, רבותינו נשיאנו התייחסו לשנה מעוברת כדבר שלילי וקיטרוג, המורה על חסרון בלבנה, ובשנים מעוברות היו לפעמים הנהגות שונות ומיוחדות, בהם היה ניכר חוסר שביעות רצון מהענין העיבור{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ז]] עמ' 157, ספר השיחות [[תש"ג]], עמ 91}}.
+אך הרבי חידש{{הערה|שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ד, ושיחת יום שמח"ת תשי"ט}} שאדרבה, בשנה מעוברת ישנו מעלה מיוחדת שאין באף שנה, ולכן גם נקראת '''שנה תמימה''' = '''שלימה''', כי דווקא בשנה זו ימי הלבנה שווים לימי השמש, וכל ענין העיבור הוא ל"כפר" ולתקן את המיעוט שנעשה בלבנה.
+[[הרבי]] גם הסביר, שעניינה של שנה מעוברת הוא לתקן את ה"קנאה" שהיה בין ה[[ירח]] ל[[שמש]] ב[[בריאת העולם]] שבעיקבותה מיעט [[הקב"ה]] את הירח, כי כידוע הקנאה הוא השורש לכל החטאים שהרי [[אדם הראשון]] חטא ב[[חטא עץ הדעת]] בעקבות קנאתו של הנחש הקדמוני באדם וחווה, וע"י השנה המעוברת הירח והשמש משתווים בכך שימי שנתם הינם שווים.
 ===ההוראה משנת העיבור===
 הרבי לומד משנת העיבור שענינה הוא למלא את החסרון של שנת הירח (שנקרא בשם 'מקבל' היות והוא מקבל את אורו מהשמש) לעומת שנת השמש, דבר המורה לכל יהודי (שדומה ללבנה, כמו שמוסבר רבות בתורת החסידות) שהוא צריך לשאוף למלא את חסרונותיו ולהשלים את הפגמים שלו עד שהוא ישתווה למעלת המשפיע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10694.htm אגרות קודש חלק כח אגרת י'תרצד].}},
+==ביטול העיבור ב[[תשנ"ב]]==
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מושגים כלליים]]