כוס של ברכה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(בעבודה)
שורה 6: שורה 6:


===קידוש והבדלה===
===קידוש והבדלה===
{{ערך מורחב|ערך 1=[[קידוש]]|ערך 2=[[הבדלה]]}}
{{ערך מורחב|ערכים=[[קידוש]], [[הבדלה]]}}
יש{{הערה|בכל זה, ראה שו"ע אדה"ז סימן רעא סעי' א-ד.}} [[מצות עשה]] מן התורה לקדש את יום השבת בדברים{{הערה| רמב"ם פכ"ט ה"א. תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא. פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. מ"א סי' רעא ס"ק א.}}, שנאמר "זכור את יום השבת לקדשו"{{הערה|שמות כ, ח.}}. כלומר זכרהו זכירות שבח וקידוש.
יש{{הערה|בכל זה, ראה שו"ע אדה"ז סימן רעא סעי' א-ד.}} [[מצות עשה]] מן התורה לקדש את יום השבת בדברים{{הערה| רמב"ם פכ"ט ה"א. תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא. פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. מ"א סי' רעא ס"ק א.}}, שנאמר "זכור את יום השבת לקדשו"{{הערה|שמות כ, ח.}}. כלומר זכרהו זכירות שבח וקידוש.



גרסה מ־05:22, 28 בדצמבר 2015

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

כוס של ברכה הוא כינוי לכוס יין שמברכים עליה ברכה נוספת מלבד ברכת היין. ברכה זו נעשית בזמנים שונים, כגון קידוש והבדלה, וכן בברכת המזון. בנוגע לכוס הזאת ישנם דינים מיוחדים בנוגע לנקיותה, מילויה והגבהתה.

החיוב

החיוב לשלב "כוס של ברכה" קיים במהלך קיום מצוות השונות:

קידוש והבדלה

ערכים מורחבים – קידוש, הבדלה

יש[1] מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים[2], שנאמר "זכור את יום השבת לקדשו"[3]. כלומר זכרהו זכירות שבח וקידוש.

זכירה זו היא גם בכניסת השבת וגם ביציאתה. אולם יש מחלוקת האם ההבדלה גם היא חיוב מדאורייתא[4], או שהיא רק מדברי סופרים, כיון שהחיוב הוא רק על כניסת השבת[5].

חכמים תיקנו[6], שתהא זכירה זו על כוס של יין, בין בכניסתו בין ביציאתו[7].

הקידוש ביו"ט הוא מדברי סופרים[8], ואעפ"כ יש לו כל דיני קידוש של שבת לכל דבר. אלא שאם אין לו אלא כוס אחד, וחל יו"ט בערב שבת – הרי קידוש של שבת קודם לשל יו"ט, כיון שעיקר הקידוש בשבת הוא מן התורה אע"פ שעל הכוס הוא מדברי סופרים.

ברכת המזון

חלוקת כוס של ברכה

הרבי בחלוקת 'כוס של ברכה' ב-770

בעגה החב"דית ניתן שם זה למעמד בו מחלק הרבי מלך המשיח מהיין ששתה לאחר ההתוועדות. מעמד זה התקיים בקביעות במוצאי החגים ראש השנה, שמחת תורה, אחרון של פסח ושבועות. בימים אלו מתקיימת התוועדות גדולה בהשתתפות אורחים רבים, וכן בהזדמנויות נדירות נוספות[9]. כשהרבי נהג להתוועד בסוכה (עד שנת תשל"א) התוועד גם במוצאי היום השני של חג הסוכות וחילק בסופו כוס של ברכה. במהלך החלוקה עוצר הרבי מדי פעם ומעודד את החסידים בשירי השמחה.

סיפורי מופת רבים מסופרים על אנשים שנוושעו מברכותיו של הרבי במעמד, וכן מאנשים ששתו מהיין.

קישורים חיצוניים

וידאו
תמונות

הערות שוליים

  1. בכל זה, ראה שו"ע אדה"ז סימן רעא סעי' א-ד.
  2. רמב"ם פכ"ט ה"א. תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא. פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. מ"א סי' רעא ס"ק א.
  3. שמות כ, ח.
  4. רמב"ם שם, ובס' המצות מ"ע קנה. חינוך מצוה לא. וראה גם רש"י נזיר דף ד רע"א (בגירסת הגמרא בפסחים).
  5. תוס' רבינו יהודה ברכות כ, ב בשם ר"ת. שבלי הלקט השלם סי' קל. מ"מ שם בשם יש אומרים. ארחות חיים הל' הבדלה סי' יח. ב' הדיעות במאירי כ, ב ד"ה נתגלגל.
  6. רמב"ם פכ"ט ה"ו. תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא. פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. מ"א סי' רעא סק"א.
  7. גמרא ברכות לג, א. רמב"ם שם. מ"מ שם.
  8. מגיד משנה פכ"ט הי"ח. מ"א ס"ק א.
  9. כגון מוצאי שבת קודש פרשת נשא, י"ב בסיון, סיום ימי התשלומין של חג השבועות שנת תנש"א, זאת חנוכה תשל"ח ועוד - ליומן מהשבת