פרשת הספרים – הבדלי גרסאות
הרחבה |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
מימיה הראשונים של חסידות חב"ד היה קיים בידי האדמו"ר אוסף ספרים וכתבי יד. כבר אצל ה[[אדמו"ר הזקן]] ידוע על אוסף של כ100 ספרים,{{מקור|חשוב לציין את המקור עליו מתבססים דברי בערל לוין}} כמות נכבדה לרוסיה באותם הימים. אצל [[אדמו"ר האמצעי]] ידוע על אוסף גדול יותר של כ611 ספרים. מאוחר יותר האדמו"ר ה[[צמח צדק]] יצר אוסף גדול של ספרים שמכן ואילך התרחב יותר ויותר על ידי האדמו"רים בדורות שאחריו. אוסף זה נשמר אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] עד לשנת תרע"ו אז הוכרח בעקבות מלחמת העולם הראשונה לעבור מ[[ליובאוויטש]] לעיר [[רוסטוב]], בשל המעבר הפקיד את הספרים למשמרת במחסן במוסקווה, אולם אלו הוחרמו על ידי הקומניסטים בשנות המהפיכה כעבור שנים אחדות. | מימיה הראשונים של חסידות חב"ד היה קיים בידי האדמו"ר אוסף ספרים וכתבי יד. כבר אצל ה[[אדמו"ר הזקן]] ידוע על אוסף של כ100 ספרים,{{מקור|חשוב לציין את המקור עליו מתבססים דברי בערל לוין}} כמות נכבדה לרוסיה באותם הימים. אצל [[אדמו"ר האמצעי]] ידוע על אוסף גדול יותר של כ611 ספרים. מאוחר יותר האדמו"ר ה[[צמח צדק]] יצר אוסף גדול של ספרים שמכן ואילך התרחב יותר ויותר על ידי האדמו"רים בדורות שאחריו. אוסף זה נשמר אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] עד לשנת תרע"ו אז הוכרח בעקבות מלחמת העולם הראשונה לעבור מ[[ליובאוויטש]] לעיר [[רוסטוב]], בשל המעבר הפקיד את הספרים למשמרת במחסן במוסקווה, אולם אלו הוחרמו על ידי הקומניסטים בשנות המהפיכה כעבור שנים אחדות. | ||
מאחר שניסיונות פדיון הספרים לא צלחו, החל הרבי הרייצ בשנת תרפ"ד באיסוף ספרים לספרייה חדשה. תחילה קנה אוסף של כ5,000 ספרים מיהודי בשם ר' שמואל וינר, ושוב הוסיף והשלים את הספריה בספרים רבים. אחרי גאולת [[י"ב-י"ג תמוז]] בחורף [[תרפ"ח]] הוכרח הרבי לצאת מגבולות מדינת רוסיה, הוציא הרבי אתו גם את ספריה זו, ומכאן עברה למקום משכנה החדש של מרכז חב"ד - ריגה. שם הרחיב ספריה זו יותר על ידי קריאה לחסידים | מאחר שניסיונות פדיון הספרים לא צלחו, החל הרבי הרייצ בשנת תרפ"ד באיסוף ספרים לספרייה חדשה. תחילה קנה אוסף של כ5,000 ספרים מיהודי בשם ר' שמואל וינר, ושוב הוסיף והשלים את הספריה בספרים רבים. אחרי גאולת [[י"ב-י"ג תמוז]] בחורף [[תרפ"ח]] הוכרח הרבי לצאת מגבולות מדינת רוסיה, הוציא הרבי אתו גם את ספריה זו, ומכאן עברה למקום משכנה החדש של מרכז חב"ד - ריגה. שם הרחיב ספריה זו יותר על ידי קריאה לחסידים וידידים לסייע בהתפתחותה. בהמשך{{הבהרה|באיזה שנה?}} עברה יחד עמו לפולין. בתחילת מלחמת העולם השנייה בשנת [[ת"ש]] יצא הרבי הריי"צ את אירופה מאימת המלחמה לכיוון ניו יורק שבארה"ב. הספרים נשארו באירופה, במשך שנה ומחצה עסקו ופעלו לשליחת הספרים ורק לאחרי יגיעה הגיעו לארה"ב חלקם שוכנו בחדרו של האדמו"ר הריי"צ בקומה השנייה של 770 ורובם בקומת הקרקע של הבניין. במשך שנים אלו הספריה נוהלה על ידי מזכירו של הרבי הריי"צ הרב [[חיים ליברמן]]. | ||
במגביל, החל [[הרבי]] לאחר ביאתו לארה"ב בשנת תש"א להקים ספריה נוספת שתשרת את צרכי ה[[מרכז לענייני חינוך]] שתחת ניהולו. | במגביל, החל [[הרבי]] לאחר ביאתו לארה"ב בשנת תש"א להקים ספריה נוספת שתשרת את צרכי ה[[מרכז לענייני חינוך]] שתחת ניהולו. כעשר שנים לאחר מכן בשנת [[תש"י]] [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)#קבלת הנשיאות|קיבל הרבי את הנשיאות]], ומני אז החלה תנופת ספריה זו, זאת בעזרת שלוחי הרבי וחסידיו ברחבי העולם. בעקבות ריבוי הספרים נרכש בשנת [[תשכ"ח]] הבנין הסמוך ל770 לצורך הספריה. בסוף החורף של שנת תשל"ז מונה הרב [[שלום דובער לוין]] למנהלה של ספריה זו מטעם המרכז לענייני חינוך. | ||
למרות השנים הרבות שעברו מאז הסתלקותו של האדמו"ר הריי"צ שתי הספריות לא אוחדו. מפתחות הספריה היו רק בידי ר' חיים ליברמן ומרת [[חנה גוראריה]]. בשעה שהרב שלום דובער לוין התבקש על ידי הרב חיים ליברמן להצטרף לעבודתו לסייע בניהול ספריית הרבי הריי"צ התנגד לכך הרבי בתוקף מחשש שיתפרש כמהלך פולטי. הסיבה לחשש זה היה נעוץ בסכסוך פנימי שהתחיל אחרי ההסתלקות של הרבי הריי"צ, אז רצו לחלק לחלק את הספריה בין היורשים, אולם הרבי התנגד לכך בטענה שהספריה לא הייתה רכושו הפרטי ואין מקום לחלוקתה, ונשארה הספריה כמו שהיא תחת פיקוחו של ר' חיים ליברמן. | |||
==השתלשלות הפרשיה== | ==השתלשלות הפרשיה== | ||
===הגניבה=== | ===הגניבה=== | ||
{{להשלים|1.ביצוע הגניבה. 2.הספרים הגנובים: איזה, הכמות, הנעשה אתם. 3.השמועות מקוני הספרים ברחבי העולם. 4. התגובה.}} | {{להשלים|1.ביצוע הגניבה. 2.הספרים הגנובים: איזה, הכמות, הנעשה אתם. 3.השמועות מקוני הספרים ברחבי העולם. 4. התגובה.}} | ||
נכדו של הרבי הריי"צ [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)|בערי גוראריה]] בנה של בתו חנה לא היה שלם עם החלטה זו שאין לחלק את הספריה, בתחילת חורף [[תשמ"ה]] החל בלקיחת ספרים על דעת עצמו מהספריה. תחילה לקח רק מהספרים שהיו בחדרו של הרבי הריי"צ בקומה השניה של 770, ובהמשך החל לקחת גם משאר הספרים שהיו במרתף הבניין. בערי נהג להגיע מידי תקופה לאמו - שגרה באותה התקופה מקומה השלישית של 770 - עם מזוודות גדולות, בהם היה מכניס את הספרים שלקח. את הגניבה ביצע בדרך כלל בעת ההתוועדויות כשהספרייה היתה ריקה. | |||
הגניבה אובחנה לראשונה בסביבות [[פורים]] באותה השנה, על ידי האחראי על הספרים במרתף הרב [[יצחק וילהלם]] שהבחין בחסרונם של ספרים שונים. בעקבות כך, הוחלט להתקין מערכת שמירה על הנכנסים לספרייה, אולם כששוב בוצעה גניבה (ב[[אחרון של פסח]]), הותקנה מצלמה נסתרת במקום. בעת ההתוועדות בחג [[השבועות]] שוב נכנס בערי גוראריה ולקח מהספרים וזו כמובן תועדה במצלמה. מקורות נוספים העלו את החשדות, כאשר החלו להתפשט ידיעות נוספות אודות מכירת ספרים מהספריה ברחבי העולם.בעקבות הגניבה הוחלפו המנעולים של הספריה ומערכת אזעקה הופעלה. | הגניבה אובחנה לראשונה בסביבות [[פורים]] באותה השנה, על ידי האחראי על הספרים במרתף הרב [[יצחק וילהלם]] שהבחין בחסרונם של ספרים שונים. בעקבות כך, הוחלט להתקין מערכת שמירה על הנכנסים לספרייה, אולם כששוב בוצעה גניבה (ב[[אחרון של פסח]]), הותקנה מצלמה נסתרת במקום. בעת ההתוועדות בחג [[השבועות]] שוב נכנס בערי גוראריה ולקח מהספרים וזו כמובן תועדה במצלמה. מקורות נוספים העלו את החשדות, כאשר החלו להתפשט ידיעות נוספות אודות מכירת ספרים מהספריה ברחבי העולם.בעקבות הגניבה הוחלפו המנעולים של הספריה ומערכת אזעקה הופעלה. | ||