יעקב בכרך מקידאן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
כאשר נמשכה נפשו לחסידות חב"ד, נסע ל[[ליובאוויטש]] להסתופף בצילו של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|לפי המסורת המופיעה בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]], הסתופף בתחילה בצילו של רבי [[אהרן מסטרשלה]], אך הדבר לא מופיע בתולדות חייו כפי שמביא אותם בספרו [[סיפורים נוראים]], וייתכן שהשמיט פרט זה היות וראה בזה פחיתות כבוד.}}, ובעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד החל לסבול מבני משפחתו שהחלו לירד לחייו. | כאשר נמשכה נפשו לחסידות חב"ד, נסע ל[[ליובאוויטש]] להסתופף בצילו של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|לפי המסורת המופיעה בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]], הסתופף בתחילה בצילו של רבי [[אהרן מסטרשלה]], אך הדבר לא מופיע בתולדות חייו כפי שמביא אותם בספרו [[סיפורים נוראים]], וייתכן שהשמיט פרט זה היות וראה בזה פחיתות כבוד.}}, ובעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד החל לסבול מבני משפחתו שהחלו לירד לחייו. | ||
הוא היה עמקן ובעל דעת גדול בדברי [[חסידות]], | הוא היה עמקן ובעל דעת גדול בדברי [[חסידות]], ונמצא ממנו ביאור על ספר התניא{{הערה|יצא לאור על ידי הוצאת הספרים [[קה"ת]] בשנת [[תשע"ב]].}}. הוא הביא לדפוס את הספר [[מצרף העבודה]] (נקרא גם בשם [[וויכוחא רבא]]{{הערה|הספר נדפס גם תחת השם 'משיב נפש'.}}){{הערה|יש הטוענים כי לא כתב את הספר בעצמו אלא ערך אותו לדפוס והוסיף בו הוספות רבות, ולכן נקרא על שמו.}}. | ||
נודע בעיקר בשל ספרו [[סיפורים נוראים]]{{הערה|נדפס גם בשנת תשמ"א בתוך הליקוט 'סיפורים נפלאים - עשרה ספרים מתלמידי הבעל שם טוב'.}}, בו כתב סיפורים נפלאים שראה בעצמו אצל רבותינו. ספר זה זכה ליחס מיוחד מצד רבותינו נשיאינו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] העניק אותו לרבי בשבוע שאחר החתונה ואמר לו שניתן לסמוך על הסיפורים המובאים שם. | נודע בעיקר בשל ספרו [[סיפורים נוראים]]{{הערה|נדפס גם בשנת תשמ"א בתוך הליקוט 'סיפורים נפלאים - עשרה ספרים מתלמידי הבעל שם טוב'.}}, בו כתב סיפורים נפלאים שראה בעצמו אצל רבותינו. ספר זה זכה ליחס מיוחד מצד רבותינו נשיאינו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] העניק אותו לרבי בשבוע שאחר החתונה ואמר לו שניתן לסמוך על הסיפורים המובאים שם. | ||
גרסה מ־06:24, 9 בדצמבר 2015
החסיד המפורסם רבי יעקב בכרך מקידאן (מכונה גם בשם יעקיל קידאנער, או יעקב קאדאנער[1]), היה חסיד גדול מחסידי אדמו"ר האמצעי ואחרי פטירתו היה חסיד של אדמו"ר הצמח צדק. ספרו סיפורים נוראים מהווה מקור חשוב בסיפורת החסידית.
תולדות חיים
נולד בעיירה קידאן, ובצעירותו למד בישיבתו של הגאון רבי חיים מוואלאזין, ובהמשך נישא לבת העיירה ווילקומיר שברוסיה הלבנה והתיישב שם.
כאשר נמשכה נפשו לחסידות חב"ד, נסע לליובאוויטש להסתופף בצילו של אדמו"ר האמצעי[2], ובעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד החל לסבול מבני משפחתו שהחלו לירד לחייו.
הוא היה עמקן ובעל דעת גדול בדברי חסידות, ונמצא ממנו ביאור על ספר התניא[3]. הוא הביא לדפוס את הספר מצרף העבודה (נקרא גם בשם וויכוחא רבא[4])[5].
נודע בעיקר בשל ספרו סיפורים נוראים[6], בו כתב סיפורים נפלאים שראה בעצמו אצל רבותינו. ספר זה זכה ליחס מיוחד מצד רבותינו נשיאינו, ואדמו"ר הריי"צ העניק אותו לרבי בשבוע שאחר החתונה ואמר לו שניתן לסמוך על הסיפורים המובאים שם.
לקריאה נוספת
- בית רבי עמ' קו
- היכל הבעל שם טוב גליון ל' עמוד רכג.
הערות שוליים
- ↑ בכתבי רבותינו נשיאינו מצוי גם האיות יעקב קאדאניר.
- ↑ לפי המסורת המופיעה בספר בית רבי, הסתופף בתחילה בצילו של רבי אהרן מסטרשלה, אך הדבר לא מופיע בתולדות חייו כפי שמביא אותם בספרו סיפורים נוראים, וייתכן שהשמיט פרט זה היות וראה בזה פחיתות כבוד.
- ↑ יצא לאור על ידי הוצאת הספרים קה"ת בשנת תשע"ב.
- ↑ הספר נדפס גם תחת השם 'משיב נפש'.
- ↑ יש הטוענים כי לא כתב את הספר בעצמו אלא ערך אותו לדפוס והוסיף בו הוספות רבות, ולכן נקרא על שמו.
- ↑ נדפס גם בשנת תשמ"א בתוך הליקוט 'סיפורים נפלאים - עשרה ספרים מתלמידי הבעל שם טוב'.