ציור אדמו"ר הזקן – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:אדמור_הזקן.jpg|left|thumb|250px|ציור אדמו"ר הזקן]] | |||
'''ציור תואר אדמו"ר הזקן''', | '''ציור תואר אדמו"ר הזקן''', צויר בעת מאסרו הראשון בשנת [[תקנ"ט]]. בשנת [[תרכ"ב]] סיפר [[חסיד]] כי שמע את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: "הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים". אותו חסיד גם העיד ש"כעבור כשתי שנים או שלש", [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר נשמע בין החסידים, אשר אחד האדונים הגבוהים ב[[פטרבורג]] צייר את כ"ק אדמו"ר הזקן בעת אשר ישב בבית האסורים". | ||
עדיין אינו ברור, האם התמונה המקורית צויירה בצבעים, או שמא בעופרת שחורה, כפי שהיא ידועה מן ההדפסים. | |||
הפריט הקדום ביותר הנשמר כיום מהציור המקורי הוא טופס מן ההדפסה הראשונית של התמונה, בפורמט גדול, שנעשתה ע"י ר' שמריה שניאורסאהן. טופס כזה מוצג כעת לפני המבקרים בתערוכת [[ספריית ליובאוויטש]]. | |||
== על הציור מ"קובץ התמים" == | == על הציור מ"קובץ התמים" == | ||
| שורה 51: | שורה 55: | ||
זה לא כביר ראיתי בבית עקד התמונות אשר לגראף פולני, תמונת איש יהודי, אשר כמעט שמתי עיני בה וימלאו כל חדרי לבי תמהון, כי לא ראיתי כמוה בהדר יפעת תארה ובחן השפוך עליה. קראתי את הכתב הנמצא תחתיה, והנה שם רשום בשפת רוסיה . . [=הרב זלמן בן ברוך מלאדי. 1796. נפלה כאן טעות וצריך להיות: 7189 ]. שאלתי את הגראף על אודותו ויגד לי כי רב מפורסם הוא בישראל, והוא קנה את התמונה במחיר מעזבון גענעראל אחד בפ"ב. מאשר מוזר היה לי שם הרב הזה מי הוא, עזבתי את התמונה ההיא אשר עשתה רושם חזק בלבבי ולא אשכחנה כל ימי חיי חלדי, ולא נתתי אל לבי להעתיקה, אף כי תמונות רבות נתן לי הגראף להעתיקן . . אולם כבואי ווארשאה ואספר לאחד ממכירי (ה' שמריה שניאורסאהן) המחזה אשר חזיתי, העירני כי הרב ההוא הלא נודע ומפורסם בכל בני הגולה אשר ברוסיא, בעהמ"ח ספר התניא והשו"ע ורב הראשון לחסידי רוסיא ונודע בשם "הרב" סתם, ובהיותו בפ"ב בשנת תקנ"ז, זאת השנה אשר נרשמה על התמונה 1796 [כנ"ל, צריך להיות: 1798, מתאים לחורף תקנ"ט2], בטח צרו שם צורתו עפ"י חפץ אחד שרי הצבא אשר ראהו, כי נפלא היה האיש בדורו, כנודע מתולדותיו ותולדות שטת החסידות ברוסיא, ותמונתו יקרה מאד לכל יודעי שמו (וה' שניאורסאהן זה הוא נין ונכד לו). | זה לא כביר ראיתי בבית עקד התמונות אשר לגראף פולני, תמונת איש יהודי, אשר כמעט שמתי עיני בה וימלאו כל חדרי לבי תמהון, כי לא ראיתי כמוה בהדר יפעת תארה ובחן השפוך עליה. קראתי את הכתב הנמצא תחתיה, והנה שם רשום בשפת רוסיה . . [=הרב זלמן בן ברוך מלאדי. 1796. נפלה כאן טעות וצריך להיות: 7189 ]. שאלתי את הגראף על אודותו ויגד לי כי רב מפורסם הוא בישראל, והוא קנה את התמונה במחיר מעזבון גענעראל אחד בפ"ב. מאשר מוזר היה לי שם הרב הזה מי הוא, עזבתי את התמונה ההיא אשר עשתה רושם חזק בלבבי ולא אשכחנה כל ימי חיי חלדי, ולא נתתי אל לבי להעתיקה, אף כי תמונות רבות נתן לי הגראף להעתיקן . . אולם כבואי ווארשאה ואספר לאחד ממכירי (ה' שמריה שניאורסאהן) המחזה אשר חזיתי, העירני כי הרב ההוא הלא נודע ומפורסם בכל בני הגולה אשר ברוסיא, בעהמ"ח ספר התניא והשו"ע ורב הראשון לחסידי רוסיא ונודע בשם "הרב" סתם, ובהיותו בפ"ב בשנת תקנ"ז, זאת השנה אשר נרשמה על התמונה 1796 [כנ"ל, צריך להיות: 1798, מתאים לחורף תקנ"ט2], בטח צרו שם צורתו עפ"י חפץ אחד שרי הצבא אשר ראהו, כי נפלא היה האיש בדורו, כנודע מתולדותיו ותולדות שטת החסידות ברוסיא, ותמונתו יקרה מאד לכל יודעי שמו (וה' שניאורסאהן זה הוא נין ונכד לו). | ||
כאשר נעלה מעל כל ספק כי זאת היא תמונת האיש המורם הזה, כן בל"ס [=בלי ספק] נמצאות עוד תמונות יקרות כמו אלה בבתי עקד התמונות אשר להאצילים ועין איש יהודי לא שזפתן. ומאד ראוי ונכון לשים לב למו להוציא תעלומות כאלה לאור. | כאשר נעלה מעל כל ספק כי זאת היא תמונת האיש המורם הזה, כן בל"ס [=בלי ספק] נמצאות עוד תמונות יקרות כמו אלה בבתי עקד התמונות אשר להאצילים ועין איש יהודי לא שזפתן. ומאד ראוי ונכון לשים לב למו להוציא תעלומות כאלה לאור. | ||
| שורה 87: | שורה 92: | ||
הפרופ. שץ היה מבאי ביתו של הגראף טישקביץ בוילנה ונתמך על-ידו, אך ספק הוא אם היתה תמונה כזו בידי הגראף טישקביץ, וכנראה שעל-ידי סימנים אלה השתדלו הר' שמריהו שניאורסון וידידיו להראות על הנאמנות שבתמונת הרש"ז. | הפרופ. שץ היה מבאי ביתו של הגראף טישקביץ בוילנה ונתמך על-ידו, אך ספק הוא אם היתה תמונה כזו בידי הגראף טישקביץ, וכנראה שעל-ידי סימנים אלה השתדלו הר' שמריהו שניאורסון וידידיו להראות על הנאמנות שבתמונת הרש"ז. | ||
לפרופ' להיסטוריה באוניברסיטה הוילנאית, סטאניסלאב קוסציאלקובסקי, הבקי במיוחד בעניני אספים כאלה ומראשי החברה של שוחרי המדע דשם, | העתקה מתמונה זו שלחו לפרופ' להיסטוריה באוניברסיטה הוילנאית, סטאניסלאב קוסציאלקובסקי, הבקי במיוחד בעניני אספים כאלה ומראשי החברה של שוחרי המדע דשם, ושאלו אם היה נמצאת באספי הטישקיביצים או אם בא זכרה בקטלוגים וכדו'. וזו תשובתו (מיום 10 לספטמבר 1937): | ||
"לצערי יש בידי להשיב לך רק תשובה שלילית כי בשום מקום - בין בקטלוגים של המוזיאון הידועים לי ובין ברשימות או בציונים - לא מצאתי ידיעה כל שהיא, שיהיה בה איזה ביאור בנוגע לתמונה המתבקשת. | "לצערי יש בידי להשיב לך רק תשובה שלילית כי בשום מקום - בין בקטלוגים של המוזיאון הידועים לי ובין ברשימות או בציונים - לא מצאתי ידיעה כל שהיא, שיהיה בה איזה ביאור בנוגע לתמונה המתבקשת. | ||
| שורה 96: | שורה 101: | ||
== עדות על מקוריות התמונה מיומני אדמו"ר הריי"צ == | == עדות על מקוריות התמונה מיומני אדמו"ר הריי"צ == | ||
פרטי העדות על מקוריותה של התמונה ניתנו כאמור עם הדפסת פרקי יומנו של כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע ב'התמים'. ואלה הדברים - בקיצור תמציתי - העולים מהם: | פרטי העדות על מקוריותה של התמונה ניתנו כאמור עם הדפסת פרקי יומנו של כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע ב'התמים'. ואלה הדברים - בקיצור תמציתי - העולים מהם: | ||
1) עדות של שני חסידים זקנים מבוברויסק שהכירו את אדמו"ר הזקן וזיהו את הציור כתמונתו. | 1) עדות של שני חסידים זקנים מבוברויסק שהכירו את אדמו"ר הזקן וזיהו את הציור כתמונתו. | ||
2) אדמו"ר המהר"ש ראה את התמונה הזו עוד בשנת תרט"ו, | 2) אדמו"ר המהר"ש ראה את התמונה הזו עוד בשנת [[תרט"ו]], ב[[פרטבורג]]. | ||
3) [[הרבנית רבקה]], אשת אדמו"ר מהר"ש, ראתה את התמונה המקורית ב[[ליובאוויטש]], בשנת תרכ"ב, כאשר הביאוה תמורת ערבון למשך שבועיים אל אדמו"ר הצמח-צדק. בשנת תרנ"ו סיפרה: "כשיצאה תמונתו של אדמו"ר הזקן לאור, כשראיתי את התמונה הכרתי היטב, אשר היא העתק מאותה התמונה אשר ראיתי אז". | 3) [[הרבנית רבקה]], אשת אדמו"ר מהר"ש, ראתה את התמונה המקורית ב[[ליובאוויטש]], בשנת [[תרכ"ב]], כאשר הביאוה תמורת ערבון למשך שבועיים אל אדמו"ר הצמח-צדק. בשנת [[תרנ"ו]] סיפרה: "כשיצאה תמונתו של אדמו"ר הזקן לאור, כשראיתי את התמונה הכרתי היטב, אשר היא העתק מאותה התמונה אשר ראיתי אז". | ||
4) עדות של חסיד שבשנת [[תרכ"ב]] שמע את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: "הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים". אותו חסיד גם העיד ש"כעבור כשתי שנים או שלש", תרכ"ד-ה, כבר נשמע בין החסידים, אשר אחד האדונים הגבוהים בפעטערבורג צייר את כ"ק אדמו"ר הזקן בעת אשר ישב בבית האסורים". | 4) עדות של חסיד שבשנת [[תרכ"ב]] שמע את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: "הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים". אותו חסיד גם העיד ש"כעבור כשתי שנים או שלש", [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר נשמע בין החסידים, אשר אחד האדונים הגבוהים בפעטערבורג צייר את כ"ק אדמו"ר הזקן בעת אשר ישב בבית האסורים". | ||
5) אימרתו של אדמו"ר הצמח-צדק: "אז איך קוק אויף דעם פעטער ר' חיים אברהם זע'ה איך דעם זיידין, זיין קלסתר פנים איז ווי דעם זיידינס" [=כאשר אני מסתכל על הדוד רח"א רואה אני את הסבא, קלסתר פניו הוא כשל הסבא], וכן אימרתם של "זקני החסידים","אשר כ"ק הרה"ח הר' חיים אברהם בנו של כ"ק אדמו"ר הזקן, הי' קלסתר פניו ומבנה גוו כמו קלסתר פני קדש ומבנה גוו של כ"ק אדמו"ר הזקן", כביסוס לעדותם של חסידים שהכירו את ר' חיים אברהם שהתמונה היתה דומה לו ("רק שבחוטמו של כ"ק הרח"א לא הי' בו שרטת"). | 5) אימרתו של אדמו"ר הצמח-צדק: "אז איך קוק אויף דעם פעטער ר' חיים אברהם זע'ה איך דעם זיידין, זיין קלסתר פנים איז ווי דעם זיידינס" [=כאשר אני מסתכל על הדוד [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|רח"א]] רואה אני את הסבא, קלסתר פניו הוא כשל הסבא], וכן אימרתם של "זקני החסידים","אשר כ"ק הרה"ח הר' חיים אברהם בנו של כ"ק אדמו"ר הזקן, הי' קלסתר פניו ומבנה גוו כמו קלסתר פני קדש ומבנה גוו של כ"ק אדמו"ר הזקן", כביסוס לעדותם של חסידים שהכירו את ר' חיים אברהם שהתמונה היתה דומה לו ("רק שבחוטמו של כ"ק הרח"א לא הי' בו שרטת"). | ||
== מסמכים המאשרים את אמיתיות התמונה == | |||
אחר מסירת עדויות אלו, נדפסו ב'התמים' גם מספר מסמכים המאשרים אף הם את אמיתות התמונה. בעמוד יב-יג ניתן פקסימיל מן "המכתב של האדון הרוסי למר שאטץ - הוא בוריס ש"ץ הנ"ל - אודות התמונה של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע" מ[[חודש שבט]] [[תרמ"ט]], ושם בע' יז ניתן תירגום ממכתב זה: | |||
הכי נכבד, מר שאטץ' בווארשא. | הכי נכבד, מר שאטץ' בווארשא. | ||
| שורה 117: | שורה 125: | ||
ברשימה הנדפסת ב'התמים' מסופר שבשנת [[תרי"ט]] הביע אדמו"ר הצמח-צדק את רצונו לקנות את הציור המקורי, או לערוך ממנו העתק "על ידי אומן טוב". הרעיון לרכוש את הציור עצמו לא צלח, וכיום לא ברור מה עלה בגורלו. בשנת תרכ"ב הובא הציור לליובאוויטש לתקופה קצרה, אך לא ידוע אם כבר אז נעשה נסיון לערוך ממנו העתק. | ברשימה הנדפסת ב'התמים' מסופר שבשנת [[תרי"ט]] הביע אדמו"ר הצמח-צדק את רצונו לקנות את הציור המקורי, או לערוך ממנו העתק "על ידי אומן טוב". הרעיון לרכוש את הציור עצמו לא צלח, וכיום לא ברור מה עלה בגורלו. בשנת תרכ"ב הובא הציור לליובאוויטש לתקופה קצרה, אך לא ידוע אם כבר אז נעשה נסיון לערוך ממנו העתק. | ||
בגוף התמונה, בפינה התחתונה מצד ימין ניתן להבחין בחתימה ברורה של הצייר, פרט שניתן להבחין בו במאמץ גם בהדפסות שנעשו מתמונה זו ב'התמים' ועוד. בשולי התמונה מספר שורות, כתובות בעברית וברוסית, בתוכן מספר מילים מאת המו"ל בצירוף חתימתו, וכאמור, גם שמו של ז. ש"ץ (ברוסית). גם שנת ההדפסה נמצאת כאן: 1889. הדפסה מוקטנת ממנו - חסרת שנת הדפסה - נעשתה לפני מספר שנים (ראה בצילום המצורף), והיא כוללת את הכתובות הנ"ל, להוציא את הפקסימיל מכי"ק אדמו"ר הזקן (ראה מסגרת). | בגוף התמונה, בפינה התחתונה מצד ימין ניתן להבחין בחתימה ברורה של הצייר, פרט שניתן להבחין בו במאמץ גם בהדפסות שנעשו מתמונה זו ב'התמים' ועוד. בשולי התמונה מספר שורות, כתובות בעברית וברוסית, בתוכן מספר מילים מאת המו"ל בצירוף חתימתו, וכאמור, גם שמו של ז. ש"ץ (ברוסית). גם שנת ההדפסה נמצאת כאן: 1889. הדפסה מוקטנת ממנו - חסרת שנת הדפסה - נעשתה לפני מספר שנים (ראה בצילום המצורף), והיא כוללת את הכתובות הנ"ל, להוציא את הפקסימיל מכי"ק אדמו"ר הזקן (ראה מסגרת). | ||
| שורה 128: | שורה 134: | ||
...בן משפחתינו ר' שמרי' ז"ל שניאורסאהן (שניאורסאהן זה הוא מאלו שהם נכדי וניני הוד כ"ק אאזמו"ר האמצעי3, זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר כינו עצמם בשם שניאורסאן היינו שהחליפו כינויים בכינוי שניאורסאהן) אשר הוציא לאור תמונת הוד כ"ק אאזמו"ר רבינו הגדול זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. | ...בן משפחתינו ר' שמרי' ז"ל שניאורסאהן (שניאורסאהן זה הוא מאלו שהם נכדי וניני הוד כ"ק אאזמו"ר האמצעי3, זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר כינו עצמם בשם שניאורסאן היינו שהחליפו כינויים בכינוי שניאורסאהן) אשר הוציא לאור תמונת הוד כ"ק אאזמו"ר רבינו הגדול זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. | ||
== | ==הדפסות של התמונה == | ||
בספריית ליובאוויטש נשמר עותק נוסף (קרוע) מהדפסה בפורמט גדול, אלא שהתמונה המצויירת בו - על אף הדמיון לתמונה הקודמת - שונה. בשולי התמונה הזו נדפסה כתובת זהה (לפי החלק שנשתייר בעותק הנ"ל): "תאר פני . . מרנא ור[בנא]q מו"ה שניאור זלמן . . | בספריית ליובאוויטש נשמר עותק נוסף (קרוע) מהדפסה בפורמט גדול, אלא שהתמונה המצויירת בו - על אף הדמיון לתמונה הקודמת - שונה. בשולי התמונה הזו נדפסה כתובת זהה (לפי החלק שנשתייר בעותק הנ"ל): "תאר פני . . מרנא ור[בנא]q מו"ה שניאור זלמן . . ו[[תורה אור]], ולקו[טי תורה]", ותחתיה העתקת הכתובת ברוסית. | ||
הדפסה נוספת של התמונה בפורמט גדול נעשתה ב[[ווילנא]] בהוצאת מ. קצנלבוגן. צילום מוקטן מהדפסה זו מופיע בקטלוג המכירה של 'יודאיקה ירושלם' [י], כ' אדר תשנ"א, מס' 192, והוא משוער כנדפס בשנת [[תר"ס]]. הכתובת מתחת לתמונה היא בעברית וברוסית וכוללת צילום חתימתו של אדה"ז. | הדפסה נוספת של התמונה בפורמט גדול נעשתה ב[[ווילנא]] בהוצאת מ. קצנלבוגן. צילום מוקטן מהדפסה זו מופיע בקטלוג המכירה של 'יודאיקה ירושלם' [י], כ' אדר תשנ"א, מס' 192, והוא משוער כנדפס בשנת [[תר"ס]]. הכתובת מתחת לתמונה היא בעברית וברוסית וכוללת צילום חתימתו של אדה"ז. | ||
| שורה 153: | שורה 159: | ||
פרק בשם "דער פארטרעט" [=הדיוקן] נדפס בתוך הספר 'קיסר און רבי', כרך רביעי, ניו-יארק 1949, ע' 17-11 (הספר תורגם אחר-כך ונדפס בשם 'הגאון והרב'). אין לתת אמון מלא בפרטים ההיסטוריים של סיפור מאוחר זה, ובכל זאת, ישנם שם מספר פרטים שלא ידועים ממקור אחר: שניאור מספר כי שער זקנו של אדמו"ר הזקן היה, ארבע חודשים קודם המאסר, בצבע זהוב-חום, ובעת המאסר הלבין כולו. עוד כתב שם שהרעיון לצייר את קלסתר פניו היה של הרוזן צ'רטוריז'סקי, ידידו של יורש-העצר אלכסנדר, והוא קנה את התמונה מאת הצייר גלבצ'בסקי במחיר 800 רובל כסף. | פרק בשם "דער פארטרעט" [=הדיוקן] נדפס בתוך הספר 'קיסר און רבי', כרך רביעי, ניו-יארק 1949, ע' 17-11 (הספר תורגם אחר-כך ונדפס בשם 'הגאון והרב'). אין לתת אמון מלא בפרטים ההיסטוריים של סיפור מאוחר זה, ובכל זאת, ישנם שם מספר פרטים שלא ידועים ממקור אחר: שניאור מספר כי שער זקנו של אדמו"ר הזקן היה, ארבע חודשים קודם המאסר, בצבע זהוב-חום, ובעת המאסר הלבין כולו. עוד כתב שם שהרעיון לצייר את קלסתר פניו היה של הרוזן צ'רטוריז'סקי, ידידו של יורש-העצר אלכסנדר, והוא קנה את התמונה מאת הצייר גלבצ'בסקי במחיר 800 רובל כסף. | ||
על עטיפת '[[ספר הצאצאים]]' - [[ירושלים]] [[תש"מ]] - מופיע הדפס לא צבעוני מדיוקנו של אדה"ז, מעשה ידי הצייר ר' לוי יצחק בק ז"ל, מצאצאי רבינו, ושם בע' 308 מצוטטים דבריו: 'שלחו לקרוא לי לצייר תמונת בעל התניא. ציירתי בפעם הראשונה בצבעים; אין תמונה שלו בצבעים". | על עטיפת '[[ספר הצאצאים]]' - [[ירושלים]] [[תש"מ]] - מופיע הדפס לא צבעוני מדיוקנו של אדה"ז, מעשה ידי הצייר ר' לוי יצחק בק ז"ל, מצאצאי רבינו, ושם בע' 308 מצוטטים דבריו: 'שלחו לקרוא לי לצייר תמונת בעל התניא. ציירתי בפעם הראשונה בצבעים; אין תמונה שלו בצבעים". | ||
== התייחסות הרבי לתמונת אדמו"ר הזקן == | |||
[[הרבי]] ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]] כרך ח"י ע' רכו כתב: | [[הרבי]] ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]] כרך ח"י ע' רכו כתב: | ||
במה שכתב אודות בול ובו תמונת וכו', לדעתי מופרך הדבר, כיון שהבולים מתגלגלים סו"ס וכו' נוסף על הענין הכרחי שמכים על הבול והתמונה. | במה שכתב אודות בול ובו תמונת וכו', לדעתי מופרך הדבר, כיון שהבולים מתגלגלים סו"ס וכו' נוסף על הענין הכרחי שמכים על הבול והתמונה. | ||