ג' בתמוז – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,
 ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה
-*[[תשנ"ד]] - [[כ"ק אדמו"ר]] בגדרי המציאות ע"פ תורתנו הקדושה הסתלק מן העולם.
+*[[תשנ"ד]] - [[כ"ק אדמו"ר]] בגדרי המציאות ע"פ תורתנו הקדושה הסתלקה נשמתו מגופו הק'.
-אולם כל חסידי חב"ד מאמינים ויודעים בברור כי הרבי ממשיך ללא שום שינוי, להנהיג את צאן מרעיתו ולהשפיע את כל הכוחות הדרושים לסיים את התפקיד שהטיל על כל אחד ואחד בפרט - להפיץ בכל העולם קיום תו"מ כולל מעיינות החסידות באופן שחדור בהכנה "להביא לימות המשיח" היינו קבלת פני משיח צדקנו המחכה כבר לגאול את עם ישראל ואין הדבר תלוי אלא בכל אחד ואחד ש'יפקח את העיניים' ויראה איך העולם בפנימיותו מוכן לגאולה ויוסיף עוד פעולה קטנה להביא את הגאולה בפועל ממש.
-כלומר עבודתו-חייו של כ"ק אדמו"ר ממשיכה בגשמיות העולם לא רק בלי שום הפסק חלישות או הסתלקות ורוממות אלא ללא שום שינוי כלל. (באופן שיתכן כי חסר תקדים אצל נשיאי ישראל בכל הדורות, כולל יעקב אבינו עליו נאמר "יעקב אבינו לא מת" וכמו"כ משה רבינו עליו כתוב "לא מת משה" ועוד כיוצא באלו - שכן הללו התייחדו רק בכך שעבודתם הנובעת ממהות נשמתם הכללית שייכת לכל הדורות הבאים לאחריהם, והיינו שנשמתם מתלבשת בכל הנשיאים שלאחריהם (כידוע הר"ת "נשיא" ניצוצו של יעקב אבינו, וכן הידוע שבכל דור ודור יש "אתפשטותא דמשה") וכך גם מהות העבודה הכללית שהיתה שייכת אליהם מתלבשת בעבודה הפרטית של כל דור ודור, אך וודאי שאחרי דורם באו דורות חדשים שעליהם תפקידים חדשים, ובנושא זה כידוע; שונה דורינו אשר הוא הדור האחרון - בעל תפקיד האחרון - הקשור עם הרגע האחרון לגלות אשר הוא עצמו הופך להיות רגע ראשון של גאולה.)
+אולם כל חסידי חב"ד מאמינים ויודעים בברור כי הרבי ממשיך ללא שום שינוי, להנהיג את צאן מרעיתו ולהשפיע את כל הכוחות הדרושים לסיים את התפקיד שהטיל על כל אחד ואחד בפרט:
+להפיץ בכל העולם קיום תו"מ כולל מעיינות החסידות באופן שחדור בהכנה "להביא לימות המשיח", היינו קבלת פני משיח צדקנו המחכה כבר לגאול את עם ישראל הדבר תלוי אך ורק בכל אחד ואחד ש'יפקח את העיניים' ויראה איך העולם בפנימיותו מוכן לגאולה ויוסיף עוד פעולה קטנה להביא את הגאולה בפועל ממש.
-ישנם קבוצה של חסידים שבחרו ללכת אחרי שרירות ליבם ודמיונותיהם, בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם גדרי ההלכה ואף לא עם דרכי החסידות, ומתייחסים אל המצב שנוצר כאילו אינו אלא דמיון בעלמא ומחרימים (לא רק בליבם ובהרגשתם, אלא בריש גלי) כל הנהגות המתאימות ליום ג' בתמוז, וחמור שלא בערך; מחרימים את האוהל הק' המקום בו הרבי נמצא בגשמיות. (ובכך מייחסים לכ"ק אדמו"ר הגדרות שהם היפך מוחלט של המושג "ממוצע המחבר" אשר קיומו אינו תלוי באמונה או להבדיל בדמיון.)
+כלומר עבודתו-חייו של כ"ק אדמו"ר ממשיכה בגשמיות העולם לא רק בלי שום הפסק חלישות או הסתלקות ורוממות אלא ללא שום שינוי כלל.
-והמנהג הרווח ללמד זכות עליהם - אשר יתכן כי נוהגים כך כיוון שלא מיחו בהם בתוקף בתחילת דרכם וחינוכם, ועוד יתכן לומר; אשר דרך זו נותנת להם חיות (אשר לולי זאת אפשר שהיה אצלם חלישות בדבר) להיות בבטחון גמור כפי שהנחילנו כ"ק אדמו"ר אשר "הנה הנה משיח בא".
+(באופן שיתכן כי חסר תקדים אצל נשיאי ישראל בכל הדורות, כולל יעקב אבינו עליו נאמר "יעקב אבינו לא מת" וכמו"כ משה רבינו עליו כתוב "לא מת משה" ועוד כיוצא באלו - שכן הללו התייחדו רק בכך שעבודתם הנובעת ממהות נשמתם הכללית שייכת לכל הדורות הבאים לאחריהם, והיינו שנשמתם מתלבשת בכל הנשיאים שלאחריהם (כידוע הר"ת "נשיא" ניצוצו של יעקב אבינו, וכן הידוע שבכל דור ודור יש "אתפשטותא דמשה") וכך גם מהות העבודה הכללית שהיתה שייכת אליהם מתלבשת בעבודה הפרטית של כל דור ודור, אך וודאי שאחרי דורם באו דורות חדשים שעליהם תפקידים חדשים, ובנושא זה כידוע; שונה דורינו אשר הוא הדור האחרון - בעל תפקיד האחרון - הקשור עם הרגע האחרון לגלות אשר הוא עצמו הופך להיות רגע ראשון של גאולה.)
-אולם מצער הדבר שכנראה בחוש גישתם הנ"ל לנושא הנדון כאן "ג' תמוז" - גורמת להם להתנהג באופן של "אורות דתוהו" וזלזול בעניינים של "ישובו של עולם" - "כלים דתיקון". (בין היתר; התנהגות בלתי מכבדת ולעיתים ברוטלית כלפי כל מי שלא שייך לחוגם ולמגמתם, חוסר היררכיה וסדר במוסדותיהם, פרסום שיטותיהם באופן מופרע, ובא אפי' לידי ביטוי בהזנחת הסדר והנקיון במחיצתם) אשר הנהגות מעין אלו מאז ומתמיד נחשבו פסולות בקרב חסידות חב"ד שעניינה להביא את העניינים ב'התיישבות' ובאופן של "יתפרנסון מיני'" בפרט בדורינו דור השביעי שתפקידו "להוריד השכינה למטה בארץ".
+ישנם קבוצה של חסידים שבחרו ללכת אחרי שרירות ליבם ודמיונותיהם, בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם גדרי ההלכה ואף לא עם דרכי החסידות, ומתייחסים אל המצב שנוצר כאילו אינו אלא דמיון בעלמא ומחרימים (לא רק בליבם ובהרגשתם, אלא בריש גלי) כל הנהגות המתאימות ליום ג' בתמוז, וחמור שלא בערך; מחרימים את האוהל הק' המקום בו הרבי נמצא בגשמיות. (ובכך מייחסים לכ"ק אדמו"ר הגדרות שהם היפך מוחלט של "ממוצע המחבר" אשר קיומו אינו תלוי באמונה או להבדיל בדמיון.)
+והמנהג הרווח ללמד זכות עליהם - אשר יתכן כי נוהגים כך כיוון שלא מיחו בהם בתוקף בתחילת דרכם וחינוכם, ועוד יתכן לומר; אשר דרך זו נותנת להם חיות (אשר לולי זאת אפשר שהיה אצלם חלישות בדבר.) להיות בבטחון גמור כפי שהנחילנו כ"ק אדמו"ר אשר "הנה הנה משיח בא".
+אולם מצער לראות בחוש אשר גישתם הנ"ל לנושא "ג' תמוז" - גורמת להם להתנהג באופן של "אורות דתוהו" ולזלזל בעניינים של "ישובו של עולם" - "כלים דתיקון".
+(בין היתר; התנהגות בלתי מכבדת ולעיתים ברוטלית כלפי כל מי שלא שייך לחוגם ולמגמתם, חוסר היררכיה וסדר במוסדותיהם, פרסום שיטותיהם באופן מופרע, ובא אפי' לידי ביטוי בהזנחת הסדר והנקיון במחיצתם)
+אשר הנהגות מעין אלו מאז ומתמיד נחשבו פסולות בקרב חסידות חב"ד שעניינה להביא את העניינים ב'התיישבות' ובאופן של "יתפרנסון מיני'" בפרט בדורינו דור השביעי שתפקידו "להוריד השכינה למטה בארץ".
 ואחרי כל זאת עדיין נוהגים החסידים ללמד זכות עליהם; אשר למרות גישתם הפסולה לעבודת ה' ברגעים האחרונים של הגלות, (בדמיונם הכוזב שדווקא בגלל העדר הבסיס לדרכם היא הדרך אליה כוונת הרבי, ודווקא הם 'תופסים' את ה'נקודה'.) למרות זאת הם עדיין שייכים לכ"ק אדמו"ר ולתורתו אשר חד המה, וברחמיו המרובים משפיע להם חיות והתלהבות לפי דרכם.
-ובמילא היחס מצד חסידי חב"ד לגישתם בענייני משיח וגאולה הוא ע"ד דברי הרבי בתקופת "משפט הספרים" אשר "מאוייבי תחכמני" והיינו שמהאוייבים אפשר להחכים להבין ולהזכיר אשר ליובאוויטש לא מספיק "לעבט" כדבעי, ובנדו"ד (אף שבנדו"ד אינם בגדר "אוייבים" שכן שיטתם אינה חוטאת אלא בכך; שבוחרת להגדיר את המציאות רק ע"פ המהות הרוחני ולהתעלם מההגדרות הגשמיות, ועוד; שאינם מפריעים כ"כ לעבודה, ויתרה מזו; יתכן שאף מסייעים לה - כדלקמן) לא מספיק "לעבט" בהעבודה של הפצת הבשורה אשר "הנה הנה משיח בא" כולל הבשורה (באופן המתאים למצב אחרי ג' בתמוז) שהקב"ה מינה יועץ ושופט לדורינו שהוא הראוי בדורינו (כבכל דור ודור שישנו א' מזרע יהודה הראוי) להיות משיח.
+היחס מצד חסידי חב"ד לגישתם בענייני משיח וגאולה הוא ע"ד דברי הרבי בתקופת "משפט הספרים" אשר "מאוייבי תחכמני" והיינו שמהאוייבים אפשר להחכים להבין ולהזכיר אשר ליובאוויטש לא מספיק "לעבט" כדבעי.
+(אף שבנדו"ד אינם בגדר "אוייבים" שכן שיטתם אינה חוטאת אלא בכך; שבוחרת להגדיר את המציאות רק ע"פ המהות הרוחני ולהתעלם מההגדרות הגשמיות, ועוד; שאינם מפריעים כ"כ לעבודה, ויתרה מזו; יתכן שאף מסייעים לה - כדלקמן.)
+ובנדו"ד כנראה שלא מספיק "לעבט" בהעבודה של הפצת הבשורה אשר "הנה הנה משיח בא" כולל הבשורה (באופן המתאים למצב אחרי ג' בתמוז) שהקב"ה מינה יועץ ושופט לדורינו שהוא הראוי בדורינו (כבכל דור ודור שישנו א' מזרע יהודה הראוי) להיות משיח.
 ==עניינו==