פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 3,875 בתים ,  23:57, 25 בנובמבר 2008
אין תקציר עריכה
‏‏{{בעריכה}}
הרב '''אליעזר סילבר''' נולד בשנת [[תרמ"ב]] לאביו הרב בונם צמח, שהיה מגזע היחס מדורי דורות של גאונים וצדיקים בישראל (כפי מפורט בספר "איש ההלכה והמעשה" שיצא לכבודו בשנת [[תש"ז]]). למד בדווינסק אצל הרבנים מאיר שמחה, בעל ה"אור שמח", והרב [[יוסף רוזין]] מ[[רוגצ'וב]]. אחר כך למד בקיבוץ של הגאון הרב [[חיים עוזר]] ב[[וילנא]]] ואצל הרב [[חיים מבריסק]], והיה מפורסם כאחד מגדולי העילויים.
==פגישתו עם אדמו"ר הריי"צ ==
 
פגישותיו עם [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו הראשון ב[[ארה"ב]]
ב[[יום שני]] [[ח"י אלול]] [[תרפ"ט]] (חמשה ימים לאחר שהגיע הרבי הריי"צ לארה"ב), בא הרב סילבר לאסיפה של רבנים שקרא הרבי הריי"צ למעונו בבית מס' 4515 שבשדרה ה-14 ב[[ברוקלין]]. באסיפה זו החל הרבי הריי"צ את פעולתו בחיזוק היהדות בארה"ב, ובאיסוף עזרה עבור יהדות [[רוסיה]] ומוסדות חב"ד ב[[פולין]].
== קשריו עם הרבי ==
לאחר [[הסתלקות]] כ"ק אדמו"ר הריי"צ היה הרב סילבר בקירוב גדול אל [[הרבי]], ועסק עמו בעניני הכלל. קשרים אלו החלו עוד בחייו של הרבי הריי"צ. כבר בשנת [[תש"ח]] ישנו מכתב של הרבי אליו ב[[אגרות קודש|אגרת]] שכ"ז בה ביקש הרבי את שיתוף הפעולה שלו בענין פעולות [[המרכז לעניני חינוך]] בעיר סינסנטי. כמו כן האריך לבאר שם האם הענין דטשל ט"ו בשבט הוא מהתורה כמו כל השיעורין שהם הלכה למשה מסיני או מדרבנן, "שהתורה מסרה לחכמים לקבוע זמן ר"ה לאילנות ובקביעותם נעשה מהתורה". והביא כמה דוגמאות וראיות לזה. ב[[יו"ד שבט]] [[תשי"א]] שלח הרב סילבר את ברכתו לרבי ביחד עם הרב [[ישראל רוזנברג]] (נשיא אגודת הרבנים בארה"ב וקנדה), וזה לשון המברק: "לרגל עלותו על כסא גאוני תבל קדושי חב"ד, אנו מאחלים לכת"ר הצלחה רבה בנשיאותו".  ב[[כ"ג שבט]] [[תשי"ב]] אגרת א'תלא בירך אותו הרבי בהגיעו לשבעים שנה, ובינתיים התפלפל בשולי המכתב בנגלה ובנסתר בענין "בן שבעים לשיבה". == פעילות משותפת להצלת האדמו"ר מסקולען ==הרב סילבר סיפר לרב שארפשטיין שבאחד הימים קיבל טלפון מהרבי שליט"א בעצמו ובו ביקש ממנו לנסוע לוושינגטון כדי לפעול לשחרור ה[[אדמו"ר מסקולען]], שנאסר ב[[רומניה]] בגלל הפצת יהדות, שחרור יתומים וכיו"ב. הוא ענה לרבי שכבר רבים התעסקו בזה, אגודת הרבנים, אגודת ישראל ועוד ארגונים, אך לא עלה בידם לשחרר את האדמו"ר, ובודאי שגם הוא לא יוכל להועיל בזה. אך מכיון שהרבי מבקש יעשה זאת.
ביו"ד שבט תשיב[[יום שני]] נסע לוושינגטון, וממש בדרך פלא פגש פקיד בכיר שהכיר אותו מסינסנטי, וביקש ממנו שיעזור לו בזה. הוא כתב מיד ל"א ( 7 1לינואר 1951 - על פי התאריך שעל גבי המברק) שלח הרב סילבר את ברכתו לכסטייט דפארטמנט"ק אדמווביקש שידאגו לשחרור האדמומהמסקולען ברומניה. ברגע שה"מ ביחד עם הגאון רבי ישראל רוזנברג זצסטייט דפארטמענט"ל (נשיא אגודת הרבנים בארה"ב וקנדה)קיבל את המכתב, וז"ל המברק: "לרגל עלותו על כסא גאוני תבל קדושי חב"ד, אנו מאחלים לכתשלחו מיד מכתב לשגרירות רומניה בארצות הברית בענין האדמוהצלחה רבה בנשיאותו"הכלוא. בכבדיוק באותו זמן ביקשה ממשלת רומניה מממשלת ארה"ג שבט תשיב שברצונה למנות שגריר רומני חדש בארהאגרת א'תלא מברך אותו הרבי בהגיעו לשבעים שנה. כשקיבלה השגרירות הרומנית את המכתב של בקשת השחרור, חשבו שם שהתמנות השגריר החדש תלויה בשחרור הסקולענער, ובינתיים מפלפל בשולי המכתב בנגלה ובנסתר בענין "בן שבעים לשיבה"הם עשו מיד מה שעשו ותוך זמן קצר הסקולענער אכן שוחרר.
פעילות משותפת להצלתהאדמו"ר מסקולען זצ"להרב סילבר סיפר לרע"ז שארפשטיין הנ"ל, את הדברים דלהלן: "יום אחד בשעות הצהרים קיבלתי טלפון מהרבי שליטהיה אורח הכבוד בדינר שהתקיים בניו יורק לטובת "א בעצמו ובו ביקש ממני לנסוע לושינגטון כדי לפעול לשחרור האדמו"ר מסקולען, שנאסר ברומניה בגלל הפצת יהדות, שחרור יתומים וכיו[[מרכז ישיבות תומכי תמימים]]"שהתקיימה ב. עניתי לרבי שכבר רבים התעסקו בזה, אגודת הרבנים, אגודת ישראל ועוד ארגונים, אך לא עלה בידם לשחרר את האדמו[[י"ר, ובודאי שגם אני לא אוכל להועיל בזה. אך מכיון שהרבי מבקש אעשה זאת."ביום שני נסעתי לושינגטון, וממש בדרך פלא פגשתי פקיד בכיר שהכיר אותי מסינסנעטי, וביקשתי ממנו שיעזור לי בזה. הוא כתב מיד ל"סטייט דפארטמנט" וביקש שידאגו לשחרור האדמו"ר מסקולען ברומניה. ברגע שה"סטייט דפארטמענט" קיבל את המכתב, שלחו מיד מכתב לשגרירות רומניה בארצות הברית בענין האדמו"ר הכלוא. בדיוק באותו זמן ביקשה ממשלת רומניה מממשלת ארה"ב שברצונה למנות שגריר רומני חדש בארה"ב. כשקיבלה השגרירות הרומנית את המכתב של בקשת השחרור, חשבו שם שהתמנות השגריר החדש תלויה בשחרור הסקולענער, הם עשו מיד מה שעשו ותוך זמן קצר הסקולענער אכן שוחררז סיון]] [[תשט"ז]].
התועדות == הרבי אליהו הנביא, אליהו התשבי, אליהו הגלעדי ==בשנת [[תש"כ]] חל [[י"ב תמוז תשט"ו בלונדון]] ב"קובץ ליובאוויטש" גליון 12 מקיץ תשט"ו מסופר אודות השתתפותו של הגאון זצ"[[יום חמישי]]. הרב שארפשטיין נכנס ל בהתועדות י"[[יחידות]] ב תמוז שנערכה בלונדון[[יום שישי]] והרבי אמר לו מיד:שנה זו היא שנת השמונים (להולדת הרבי הריי"צ נ"באמצע ההתועדות הגיע הגאון המפורסם וכו' הרב אליעזר שי' סילבר מסינסינעטיע). הקהל העצום עמד על רגליו והעניק את הכבוד הראוי לאורח הנכבד. לאחר שהרהכשתחזור לסינסנעטי תדאג שיעשו התועדות לכבוד כ"ק מור' בן ציון שם-טוב הציג את האורח החשוב ואת פעולותיו בשדה התורה והיהדות, ואת ידידותו עם ליובאוויטש, כיבדו הרב שם-טוב לשאת את דברו לכבוד היום הקדוש."כאשר החל הרב סילבר בדבריו השתרר שקט מוחלט ובהקשבה רבה שמע הקהל את הפלפול הגאוני, שהיה שזור בדברי חסידות. הרב פירש את דברי אדמו"ר האמצעי בספר "אמרי בינה" בענין "מים עליונים" ו"מים תחתונים", וביאר שהכוונה היא גם לפנימיות התורה ונגלה דתורה, וכל אחד צריך שיהיו בו את שני סוגי המים, פנימיות התורה והנגלית גם יחדושהרב סילבר יהיה ראש המדברים בה."הרב סילבר דיבר אודות גדלותו של הרבי הריי"צ בעל השמחה, שהוא קיבל את ההוראה וערך [[מלוה מלכה]] באותו [[מוצאי שבת]] פ' פנחס ושהוא היה אדם שהכל בו, תורת הנגלה ותורת הנסתר, ואשר מסר את נפשו עבור הרבצת התורה, יראת שמים וחסידות."כל הנואמים, רבנים ועסקנים, אשר דיברו אחר כך, הודו להרב סילבר על המאמר והפלפול שלו, שביטאו את הגאונות החריפות והבקיאות שניחן בהם"ראש המדברים.
אורח הכבוד במסיבה לטובת"מרכז ישיבות תומכי תמימים"בי"ז בסיון תשט"ז התקיים "דינער" בניו יורק לטובת מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, כאשר אורח הכבוד היה הגאון רבי אליעזר סילבר. ב"קובץ ליובאוויטש" מס' 14 מסופר על כך בין השאראמר:"הרב אליעזר סילבראליהו הנביא נקרא בשלוש שמות. אליהו הנביא, אשר לכבודו נערך הדינעראליהו התשבי, העלה על נס במילים חמות, את העבודה הגדולה של הרבצת התורה שנעשית ע"י ישיבות ליובאוויטשאליהו הגלעדי . . תשבי הוא סיפר כי זה שמשיב בהלכה בכל חלקי העולם בהם ביקר בנסיעותיו בעניני הכלל, מצא נקודות מקום ששואלים אותו . . נביא הוא שעונה דברי נביאות . . גלעדי הוא גל של תורה שנזרעו ע"י ליובאוויטשאבנים שאף אחד אינו יכול לשנות את דעתו . . "תלמידי הישיבות של ליובאוויטש", אמר הרב בהתרגשות, "הם הלויים של דורנובדור שלנו היה זה הרבי הקודם, והם זכאים למה שנאמר על הלויים בבית המקדש, והנפת שלא היבסצקיה ולא הקומוניסטים יכלו לשנות את הלוייםדעתו . כלל ישראל צריך להניף אותם ולהרימם, עבור גדלותם בתורה, יראת השמים שלהם, העבודה במסירות הנפש, והשתדלותם שאינה יודעת גבולות עבור תורה ויהדות".וב"קובץ ליובאוויטש" גליון 15: "ביום כ' אלול תשט"ז התקימה אסיפת רבנים מיוחדתובדורנו, במשרד המרכזי של ישיבות תומכי תמימים. האסיפה נקראה ע"י הגאון הרב אליעזר סילבר אב"ד סינסינעטי ויוהרי זה האדמוהנשיאות של "אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה". הרב רמליובאוויטש שליטסילבר סיפר לפני הרבנים אודות העבודה הגדולה בהרבצת התורה שנעשית ע"י מרכז הישיבות תת"ל, וביקש מכל הרבנים לעזור לישיבה בתקופה קריטית זו לקיומהדהיום".
אליהו הנביא, התשבי והגלעדיהרב שארפשטיין הנ"ל מסינסינעטי מספר[[קטגוריה: ידידי חב"בשנת תש"כ חל י"ב תמוז ביום חמישי. נכנסתי ליחידות ביום שישי אולי חצי שעה לפני הדלקת נרות. הרבי אמר לי מיד: שנה זו היא שנת השמונים (להולדת הרבי הריי"צ נ"ע). כשתחזור לסינסנעטי תדאג שיעשו התועדות לכבוד כ"ק מו"ח אדמו"ר, ושהרב סילבר יהיה ראש המדברים בה . . חזרתי ומסרתי להרב ד|סילבר את בקשת הרבי והוא הגיב מיד בהתלהבות: "אם הרבי ביקש צריכים לעשות זאת מיד, ללא שום דיחוי". הוא ערך מלוה מלכה עוד באותו מוצאי שבת פ' פנחס וכמובן שהוא היה ראש המדברים."וכך אמר: אליהו הנביא נקרא בשלוש שמות. אליהו הנביא, אליהו התשבי, אליהו הגלעדי . . תשבי הוא זה שמשיב בהלכה בכל מקום ששואלים אותו . . נביא הוא שעונה דברי נביאות . . גלעדי הוא גל של אבנים שאף אחד אינו יכול לשנות את דעתו . . בדור שלנו היה זה הרבי הקודם, שלא היבסצקיה ולא הקומוניסטים יכלו לשנות את דעתו . . ובדורנו, הרי זה האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א דהיום".אליעזר]]