הבדלים בין גרסאות בדף "פלשתים"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:פלישתים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רחוב פלישתי משוחזר בקובץ רבדים]]'''פלשתים''' הוא עם המוזכר ב[[תנ"ך]]. | [[קובץ:פלישתים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רחוב פלישתי משוחזר בקובץ רבדים]]'''פלשתים''' הוא עם המוזכר ב[[תנ"ך]]. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
| − | + | אמרו חז"ל{{הערה|מסכת עבודה זרה יט, א.}} "פלשתים [[ליצנות|ליצנים]] היו" ומבואר בחסידות{{הערה|תורה אור תחילת פרשת תולדות, תורת חיים בראשית קמג, ג ועוד.}} ששמם הוא לשון פלשת כדבר הפתוח מכל צד כ"מבוי המפולש"{{הערה|משנה עירובין סוף פרק ט.}} וכנקב המפולש שחודר מעבר לעבר. והוא לפי שהליצנות עניינה השמחה הנובעת מתוך פתיחת הנפש ופיזורה ביותר. | |
| − | + | יניקתם של קליפת פלשתים הוא מהמשכת והתפשטות חסד של קדושה מטה מטה עד שבאפשרותם לקבל יניקה ממנו. "כי זה לעומת זה עשה האלקים"{{הערה|קהלת ז, יד. וראה תניא פרק ו.}} שכשם שישנו בקדושה מידת החסד, כך ישנו במידות של קליפה מידה החסד דקליפה. גם בעבודת האדם ישנם שני העניינים: מידת האהבה והשמחה בדבקות בה' בפילוש ובהתרחבות ביותר. וכן ישנו מידה זו כפי שהיא בקליפה ההוללות והליצנות שמתבטא גם ב"הרחבת פיו כרצונו לדבר מה שלבו חפץ והיא שמחה של הוללות ואין מעצור לרוחו". | |
| + | ומהסתעפות המידות כפי שהם בקדושה (הן בעולמות והן באדם הפרטי) יסתעף מזה מידות החסד וליצנות דקליפה. | ||
| + | |||
| + | ולכן מסופר בתורה{{הערה|בראשית כא, כה. כו, טו.}} שהפלשתים גזלו וסתמו את בארותיו של [[אברהם אבינו]] היות ומידת אברהם הוא מידת החסד דקדושה. והם בהתנגדותם למידה זו סתמו את בארותיו שמורים על השפעת החסד בעולם. אולם כוחם הוא רק על מידת החסד דקדושה ולא על מידתו של [[יצחק אבינו]] - מידת הגבורה (שענינה בעבודת האדם הוא [[יראת ה']]). | ||
| + | |||
| + | הסיבה לכך שאין בכוחם לנגד למידתו של יצחק הוא מב' טעמים: | ||
| + | # היות ומידת היראה בניגוד לאהבה הוא לא בהתפשטות, לכן אינה כנגד מידת הליצנות שהיא בהתפשטות. ואין ביכולת מידת הליצנות לקבל יניקה ממנה.{{הערה|ספר המאמרים עת"ר עמוד קד (מהדורה ישנה עמוד עה).}}{{הערה|לקוטי תורה - דברים ה, א.}} | ||
| + | # היות ומידת האהבה והשמחה לאלוקות בא באופן 'מורגש' שנרגש אצל האדם האוהב מציאותו - 'יש מי שאוהב', וחסר בה הרגש ה[[ביטול]] וזה שורש לנתינת מקום ליניקה. לכן בהתעוררות מידת היראה והקבלת עול, שהיא "ראשית העבודה ועיקרה ושרשה"{{הערה|תניא פרק מ"א.}} שעניינם הוא הביטול וההעדר הרגשת עצמו. זה מסיר את היניקה שיש לקליפה ממידת האהבה. | ||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | * [[אדמו"ר הזקן]] - [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=3aebb142-8814-4d1f-90b8-c922fe63646c&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99&pgnum=174 תורה אור - תחילת פרשת תולדות]. | ||
| − | |||
==ראו עוד== | ==ראו עוד== | ||
*[[אבימלך (מלך פלישתים)]] | *[[אבימלך (מלך פלישתים)]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
גרסה מ־14:45, 12 בנובמבר 2015
פלשתים הוא עם המוזכר בתנ"ך.
תוכן עניינים
בתורת החסידות
אמרו חז"ל[1] "פלשתים ליצנים היו" ומבואר בחסידות[2] ששמם הוא לשון פלשת כדבר הפתוח מכל צד כ"מבוי המפולש"[3] וכנקב המפולש שחודר מעבר לעבר. והוא לפי שהליצנות עניינה השמחה הנובעת מתוך פתיחת הנפש ופיזורה ביותר.
יניקתם של קליפת פלשתים הוא מהמשכת והתפשטות חסד של קדושה מטה מטה עד שבאפשרותם לקבל יניקה ממנו. "כי זה לעומת זה עשה האלקים"[4] שכשם שישנו בקדושה מידת החסד, כך ישנו במידות של קליפה מידה החסד דקליפה. גם בעבודת האדם ישנם שני העניינים: מידת האהבה והשמחה בדבקות בה' בפילוש ובהתרחבות ביותר. וכן ישנו מידה זו כפי שהיא בקליפה ההוללות והליצנות שמתבטא גם ב"הרחבת פיו כרצונו לדבר מה שלבו חפץ והיא שמחה של הוללות ואין מעצור לרוחו". ומהסתעפות המידות כפי שהם בקדושה (הן בעולמות והן באדם הפרטי) יסתעף מזה מידות החסד וליצנות דקליפה.
ולכן מסופר בתורה[5] שהפלשתים גזלו וסתמו את בארותיו של אברהם אבינו היות ומידת אברהם הוא מידת החסד דקדושה. והם בהתנגדותם למידה זו סתמו את בארותיו שמורים על השפעת החסד בעולם. אולם כוחם הוא רק על מידת החסד דקדושה ולא על מידתו של יצחק אבינו - מידת הגבורה (שענינה בעבודת האדם הוא יראת ה').
הסיבה לכך שאין בכוחם לנגד למידתו של יצחק הוא מב' טעמים:
- היות ומידת היראה בניגוד לאהבה הוא לא בהתפשטות, לכן אינה כנגד מידת הליצנות שהיא בהתפשטות. ואין ביכולת מידת הליצנות לקבל יניקה ממנה.[6][7]
- היות ומידת האהבה והשמחה לאלוקות בא באופן 'מורגש' שנרגש אצל האדם האוהב מציאותו - 'יש מי שאוהב', וחסר בה הרגש הביטול וזה שורש לנתינת מקום ליניקה. לכן בהתעוררות מידת היראה והקבלת עול, שהיא "ראשית העבודה ועיקרה ושרשה"[8] שעניינם הוא הביטול וההעדר הרגשת עצמו. זה מסיר את היניקה שיש לקליפה ממידת האהבה.
