יצחק מנחם מענדל ליס: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד בכ"ג אלול תרע"ח בעיר וישקוב (כ50 ק"מ מוורשה) - פולין. | נולד בכ"ג אלול תרע"ח בעיר וישקוב (כ50 ק"מ מוורשה) - פולין. | ||
גדל והתחנך על ברכי אביו הרה"ח חיים מאיר ע"ה (מתלמידי ליובאוויטש שבליובאוויטש, | גדל והתחנך על ברכי אביו הרה"ח חיים מאיר ע"ה (מתלמידי ליובאוויטש שבליובאוויטש, שימש גם כמשפיע בישיבת תו"ת בוורשא) | ||
בגיל אחד עשרה זכה להכיר בפעם הראשונה את האדמו"רים הריי"צ והרבי מה"מ כשבאו לבקר בוורשא. | בגיל אחד עשרה זכה להכיר בפעם הראשונה את האדמו"רים הריי"צ והרבי מה"מ כשבאו לבקר בוורשא. | ||
גרסה מ־14:48, 15 באוקטובר 2015
החסיד יצחק מנחם מענדל ליס (תשס"ה) היה ממייסדי הישוב החב"די בכפר חב"ד, ומזכיר ועד כפר חב"ד במשך שנים רבות.
תולדות חיים
נולד בכ"ג אלול תרע"ח בעיר וישקוב (כ50 ק"מ מוורשה) - פולין.
גדל והתחנך על ברכי אביו הרה"ח חיים מאיר ע"ה (מתלמידי ליובאוויטש שבליובאוויטש, שימש גם כמשפיע בישיבת תו"ת בוורשא)
בגיל אחד עשרה זכה להכיר בפעם הראשונה את האדמו"רים הריי"צ והרבי מה"מ כשבאו לבקר בוורשא.
כשהגיע לגיל שלוש עשרה הלך ללמוד בישיבת תו"ת בוורשא.
למד בישיבה עד שנת תרצ"ט (אז היה צריך לשרת בצבא וע"י ברכת אדמו"ר מהוריי"צ (שאמר לו לצייר את דמות פניו כשייתיצב בועידה) ניצל משירות זה)
כשפרצה מלחמת העולם השנייה ברחה המשפחה לתוככי רוסיא וכשנודע לו שהרבה מבחורי הישיבה עברו ללמוד בישיבת תו"ת בווילנא החליט להצטרף לחבריו. כשחצה את הגבול נתפס ושוחרר כעבור זמן רצה לקרוא לאביו לשמש כראש הישיבה (מאחר שלא היה) וכשחצה שוב את הגבול נעצר ונשפט לחמש שנות מעשר (במהלך המאסר הצליח לברוח אך כשנזכר שתפילו אינם איתו חזר) ונשלח למחנה עבודה בסיביר.
(במשך שהותו בגלות נפטר אביו כתוצאה מהכאת גוי שהיכהו מפני שהגן על תורו של יהודי שחיכה לקבל לחם)
בשנת תש"ג שוחרר מהמאסר. ובשנת ת"שד הגיע לעיר סמרקנד ונפגש שוב עם אימו ואחותו.
בשנת תש"ו יצא את רוסיא לאחר תלאןת ונדודים הגיע לגרמניה למחנה הפליטים פאקינג ושם הקים ת"ת לילדי המחנה.
בשנת תש"ז עזב את פאקינג והגיע לצרפת למשך שנתיים ועמד בקשר מכתבים רצף עם אדמו"ר הריי"ץ וקיבל את אישורו לעלות לארץ הקודש.
כשעלה לארץ הקודש גר בתחילה במעברה באר יעקב ושם שימש כשו"ב וחזר דא"ח כהוראת אדמו"ר הריי"ץ.
בשנת תש"ט הגיע לכפר הנטוש ספריא שניתן לקבוצת חסידי חב"ד.
בשנת תש"י נבחר לשמש כחבר וועד. ולאחר מכן נבחר להיות המזכיר הרשמי הראשון של כפר חב"ד (שגם שם זה ניתן לכפר בזכותו) ועזר לבנות, ליישב ולבסס את הכפר (ובהשתדלותו הצליח לארגן שהרכבת תעצור בסמוך לכפר).
מאחר שהיו קשיים רבים בעבודה זו ביקש מהרבי מה"מ רשות לעזוב אך בכל פעם קיבל מכתב עידוד להמשיך בעבודה, כשרצו לבנות את בנין הישיבה בכפר הייתה בעיה של מגרש ונידב חלק מהמגרש שלו לבנית הבניין.
בשנת תשי"ז נסע באוניה לרבי מה"מ והיה מעשרת החסידים מארץ הקודש שהגיעו לרבי לחודש תשרי. ובאחת ההתוועדויות אמר הרבי "הנה המזכיר של הכפר יושב בפינה ולא אומר לחיים" והורה לו לומר לחיים ב' פעמים על כוס גדולה (בתשרי זה היה ביחידות במשך למעלה משלוש שעות!).
בשנת תשכ"א אירגן את טיסת הצ'רטר הראשון של מאה חסידים שיבואו לשהות אצל הרבי במשך כל חודש תשרי. כשנכנס ליחידות נעמד הרבי מלוא קומתו ואמר "הרב ליס יישר כוח גדול בעבור הנח"ר שגרמתם" (היחידות נמשכה כשעתיים).
וכן עזר רבות בביסוס וקליטת המתיישבים בנחלת הר חב"ד ובלוד. שימש כמזכיר הישוב צפריה וגבאי ראשי בבית הכנסת חב"ד בבני ברק. הניח משפחה מפוארת וצאצאים ההולכים בדרכי אבות.
נפטר בח' שבט ה'תשס"ה והוא בן פ"ו לחייו תנצב"ה אמן.
משפחתו
משפחת ליס
משפחת בוגרד
משפחת זיסמן
משפחת הרשקופ
משפחת פרידמן
ועוד מאות צאצאים
קישורים חיצוניים
- הגנרטור של כפר חב"ד, סקירה מתוך שבועון בית משיח על פעולותיו להצבת גנרטור בכפר חב"ד כרצון הרבי