אברהם המלאך: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
(הרחבה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ציון אברהם המלאך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי אברהם המלאך בפסטוב, אוקראינה]] | [[קובץ:ציון אברהם המלאך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי אברהם המלאך בפסטוב, אוקראינה]] | ||
הרה"ק רבי '''אברהם פרידמן''' (מכונה '''אברהם המלאך''' או ''''הקדוש'''') היה בנו יחידו של הרב [[המגיד ממזריטש]] - תלמידו וממלא מקומו של רבי ישראל מורנו [[הבעל שם טוב]]. | הרה"ק רבי '''אברהם פרידמן''' (מכונה '''אברהם המלאך''' או ''''הקדוש'''') היה בנו יחידו של הרב [[המגיד ממזריטש]] - תלמידו וממלא מקומו של רבי ישראל מורנו [[הבעל שם טוב]]. | ||
נולד בשנת תק"א בעיר פאסטוב, לאישה נשא את ביתו של ר' משולם פייביש מקרמניץ, מחבר הספר "משנת חכמים". | |||
בערי [[פולין]] כונה בשם "המלאך", כי היה זך טהור ומופשט בתכלית מחומריות העולם הזה, וב[[רוסיה]] נקרא בשם "הקדוש" - שהיה קדוש מרומם. | בערי [[פולין]] כונה בשם "המלאך", כי היה זך טהור ומופשט בתכלית מחומריות העולם הזה, וב[[רוסיה]] נקרא בשם "הקדוש" - שהיה קדוש מרומם. | ||
| שורה 28: | שורה 30: | ||
בתו, הרבנית בלומא רבינוביץ'. בן-נינה היה רבי זוסיא פרידמן, רבה של אודסה. | בתו, הרבנית בלומא רבינוביץ'. בן-נינה היה רבי זוסיא פרידמן, רבה של אודסה. | ||
===ספריו=== | |||
* חסד לאברהם - הודפס בצרנוביץ בתרי"א, לספר הסכמה מיוחדת מר' [[ישראל מרוזין]]. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־13:28, 16 באוגוסט 2015
הרה"ק רבי אברהם פרידמן (מכונה אברהם המלאך או 'הקדוש') היה בנו יחידו של הרב המגיד ממזריטש - תלמידו וממלא מקומו של רבי ישראל מורנו הבעל שם טוב.
נולד בשנת תק"א בעיר פאסטוב, לאישה נשא את ביתו של ר' משולם פייביש מקרמניץ, מחבר הספר "משנת חכמים".
בערי פולין כונה בשם "המלאך", כי היה זך טהור ומופשט בתכלית מחומריות העולם הזה, וברוסיה נקרא בשם "הקדוש" - שהיה קדוש מרומם.
הרב המגיד קבע שאדמו"ר הזקן ור' אברהם המלאך ילמדו בחברותא. אדמו"ר הזקן היה מלמד את רבי אברהם המלאך תורת הנגלה, ורבי אברהם היה מלמד אותו את הנסתר שבתורה.
בצוואתו לפני פטירתו ציוה הרב המגיד לבנו שיציית לדברי אדמו"ר הזקן, כי שיקול הדעת הראשון שלו היא נבואה קטנה, וכל הגה היוצא מפיו הוא ברוח הקודש.
לאדמו"ר הזקן ציוה שישתדל שבנו ר"א המלאך ישב על כסאו.
מנהיג עדת החסידים
מיד לאחר הסתלקותו של הרב המגיד ממזריטש, כתבו שלושה מתלמידי המגיד ממעזריטש - "כתב התקשרות" אל רבי אברהם המלאך, וקיבלוהו עליהם כרבי.
ואמנם קיבל על עצמו ר' אברהם המלאך את ההנהגה, וביחוד לאחר המכתב ששלח אליו כ"ק אדמו"ר הזקן, ומפציר בו שיקבל את ההנהגה בהזכירו כי כך היתה הוראת הרב המגיד לפני הסתלקותו.
אך מהר מאד התברר כי המצב בעת ההיא דרש אשר בראש ההנהגה יעמוד איש אשר רוח בו לדבר עם המנגדים דברים ברורים ולא יחת מפני קול החרמות והכרוזים נגד החסידים, שיצאו אז מן המנגדים.
על כן הוחלט אז לבחור ועד הנהגה עם מסדר כללי - מורשה מאת כ"ק הרה"ק ר' אברהם וכל החבריא קדישא - אשר כח ורשות לו לעשות בעצמו ולתת פקודות לכל המרכזים כפי אשר ימצא לנחוץ לטובת הענין.
החבריא קדישא - באסיפה כללית - בחרה את אדמו"ר הזקן להיות המסדר הכללי והמורשה, ונתנה לו כח והרשאה לסדר את עבודת המרכזים ועבודת התעמולה בכל רחבי המדינה, וגם לבקר מזמן לזמן את מקומות מושבם של תלמידי המגיד.
רבי אברהם המלאך ישב על כסא הנשיאות כארבע שנים, ונסתלק ביום י"ב תשרי תקל"ז, בהיותו בן שלושים ושבע שנים בלבד, ומנוחתו כבוד בעיר פאסטוב על-יד קייב.
השאיר אחריו שני בנים ובת. בנו, ר' שלום שכנא, שחונך לאחר פטירת אביו אצל ר' שלמה מקרלין. לאחר מכן נשא את בתו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, גם הוא נסתלק בצעירותו, והשאיר אחריו שני בנים - רבי אברהם, ורבי ישראל מרוז'ין אבי שושלת רוז'ין. בתו, הרבנית בלומא רבינוביץ'. בן-נינה היה רבי זוסיא פרידמן, רבה של אודסה.
ספריו
- חסד לאברהם - הודפס בצרנוביץ בתרי"א, לספר הסכמה מיוחדת מר' ישראל מרוזין.