הבדלה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+[[תמונה:הבד.jpg|left|thumb|280px|]]
 ==ארבע אצבעות ==
@@ שורה 5: / שורה 6: @@
 שלושה נביאים - יחזקאל, ישעיה וזכריה - מתארים את הקב”ה יושב על כסא כבוד בעל ארבע רגלים, המוצב במרכבה שבה ארבע דמויות [אלא שיחזקאל ראה “ארבעה פנים גו’, פני אדם, פני אריה גו’, פני שור גו’, פני נשר”, וזכריה ראה ארבעה סוסים], גם ההשפעה מגן-עדן היא בעלת ארבעה חלקים, ככתוב “ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים”, וגם חניית שנים עשר השבטים במדבר, סביב משכן ה’, היתה בארבע קבוצות (= דגלים).
-בתורת הקבלה מוסבר שזה בעצם ארבעה כוחות אלוקיים (הם ארבע אותיות שמו הקדוש: י-ה-ו-ה): [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]] ו[[מלכות]], והם ארבעה מלאכי עליון: מיכאל, גבריאל, אוריאל ורפאל, ומרכבת ה’ מוליכה את ארבעת הכוחות הללו לעולם, “השפעת שפע אלוקי לכל הנבראים”.
+בתורת הקבלה מוסבר שזה בעצם ארבעה כוחות אלוקיים (הם ארבע אותיות שמו הקדוש: י-ה-ו-ה): [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]] ו[[מלכות]], והם ארבעה מלאכי עליון: מיכאל, גבריאל, אוריאל ורפאל, ומרכבת ה’ מוליכה את ארבעתהכוחות הללו לעולם, “השפעת שפע אלוקי לכל הנבראים”.
 לכן מביטים רק על ארבע אצבעות ולא על האגודל: ארבע אצבעות היהודי מכוונות כנגד ארבע מיני ההשפעות האלוקית הנמשכות לעולם6, וכשמסתכלים עליהם לאור האבוקה, זוכים לדבוק בהשפעות האלוקית.
@@ שורה 62: / שורה 63: @@
 משום שישנם שני מיני אישים, אש של האיש, ואש של האשה: אש בתוספת יוד - “אשי” אותיות “איש”. “אש” בתוספת ה’ - “אשה” אותיות “אשה”. וכשיש שני מיני האישים בתוספת “י-ה”, נמשכת ברכת ה’ ואור ההבדלה לאיש ולאשתו, להצלחה ולחיים טובים ומאושרים בשלום בית, לאורך ימים ושנים טובות.
+==פירוש הברכה==
+בברכת ההבדלה מוזכרים ארבע הבדלות - “המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה”.
+נוסח ההבדלה הוא “ענין גדול באמונה בה’, וצריך לאמרו בכוונה גדולה ולכוין בו כך”:
+“המבדיל בין קודש לחול”: מצות עשה רבה וגדולה, משורשי התורה ועיקריה לדעת ולהכיר שלמרות שהכל נעשה מאת ה’, הן הקודש והן החול, הן הטהור והן הטמא, הרי הם באמת הפכים גמורים “זה לעומת זה עשה אלוקים” ויש להיזהר לא להיכשל ברע, ולהבדיל ולהפריש בין הקדש והחול, כהבדל האור מן החשך, והמערב זה בזה, עונשו רב ומחריב את העולמות וקוצץ בנטיעות.
+“בין אור לחושך”: תורה ומצות נקראים אור, וביטול הדת וחוקיה נקרא חושך, וצריך האדם להבדיל בשכלו הזך בין זה לזה, לבחור בטוב ולמאוס ברע. ואז הוא יזכה בשכר הטוב הצפון לצדיקים, שהוא נקרא אור, להפך מגהינום שהוא חשך וצלמות.
+“בין ישראל לעמים”: ישראל עם סגולה מכל העמים. ואל יאמר אדם שמקרה אחד לישראל ולאומות העולם, כמות זה כן מות זה, כי אין לערב זה בזה; יש להכיר ולידע באמיתות ובנאמנות שלמה שאין חלק הגוי עם הישראל כלל ועיקר, ויתרון זה מזה כיתרון האור מן החשך: נשמתו של ישראל חלק אלוה ממעל והוא נקרא בנו בכורו, ונשמת הגויים מזוהמא וסטרא אחרא, והם נקראים זרים זדים ועושי רשעה, ותקותם מפח נפש.
+“בין יום השביעי לששת ימי המעשה”: צריך להאמין שהוא יתברך ויתעלה ברא את עולמו בששת ימי המעשה וביום השביעי שבת וינפש, ויש הבדל גדול ביניהם כהבדל האור מן החשך, ובזה יכיר האדם וידע סוד מעלת השבת וישמור אותה כראוי, ויזכה לנועם ה’ ולבקר בהיכלו.
+==פירושי הקבלה והחסידות לנסוח==
+בקבלה ובחסידות מסבירים בדרך נוספת את נוסח ההבדלה:
+) בשבת עוזבים את העולם כוחות הטומאה והרע, ובמוצאי שבת הם שבים אליו ומנסים לחצוץ בין ישראל לאביהם שבשמים.
+ארבעה כוחות טומאה ורע קיימים: 1) רוח סערה, 2) ענן גדול, 3) אש מתלקחת” (הם “שלוש קליפות הטמאות”, שהנם כוחות הרע הקשים והמסוכנים ביותר), 4) קליפת נוגה6 (שאינה רע גמור כמו שלוש האחרים).
+ארבע המשפטים שבהבדלה נותנים ליהודי עוז ותעצומות נפש להצליח במלחמתו מול ארבע כוחות רע אלו, ובלשון הקבלה: “ארבע הבדלות כנגד ארבע קליפות .. [ש]הם מחיצה בין ישראל לאביהם שבשמים ..[כי] בשבתות וימים טובים מתלבש הקב”ה בפאת הטוב שבעץ הדעת .. ובמוצאי שבת מתפשט מהם ומתלבש בקליפות הנזכרות להנהיג העולם ולשמור את בניו .. והמבדיל ביניהם הוא העושה הטוב בעיני ה’”.
+) מונח יסוד אומר ה”ספר יצירה” שהמציאות הגשמית מחולקת לשלושה ממדים: עולם (=מקום), שנה (=זמן) ונפש (בני אדם).
+ההבדלה הנעשית במוצאי שבת בין הקודש לחול באה ליצור נתק מכוחות הטומאה בכל הרבדים שבבריאה:
+“בין אור לחושך” - עולם. “בין ישראל לעמים” - נפש, “בין יום השביעי לששת ימי המעשה” - שנה.
+==הסברו של אדמו”ר הרש”ב==
+באחד מאמריו מסביר כבוד קדושת [[אדמו"ר הרש"ב]] את משמעות ההבדלה, ולפנינו ציטוט מדויק מדבריו הקדושים:
+“מי שהוא דעתן יותר, יותר יסבול דבר והיפוכו, דהיינו לעשות מטוב רע ומרע טוב, וישכנו כאחד עד שלא יוכר כלל בין טוב לרע, אבל מי שהוא בקטנות הדעת, לא יוכל לערב טוב ורע, מפני שלא יוכל לסבול דבר והיפוכו . . שסיבת תערובת טוב ורע הוא על ידי הדעת דוקא . .
+אמנם ידוע דכל עניין הבירור והבדלה הוא על ידי דעת דוקא, ולכן קבעו הבדלה בחונן הדעת “שאם אין דעה - הבדלה מנין”. ולכאורה זהו דבר והיפוכו, שכל תערובת טוב ורע הוא על ידי הדעת, וההבדלה היא גם כן על-ידי הדעת?
+אך באמת הם עניין אחד ושניהם באים מסיבה אחת, דלהיות שהדעת הוא בבחינת המרחב לסבול שני הפכים, שמשום זה יוכל לערב טוב ורע, הנה משום זה גופא ביכולתו למצוא כל תערובת טוב ורע, שבכל דבר יכיר ויבחין אם הוא טוב אם לא, וכמה שיש בו מן הטוב ומן הרע.
+כמו שלפרט ולפרד איזה שכל בריבוי פרטים ואופנים שונים הוא על ידי הדעת דוקא .. כי הוא מכיר ומרגיש כל הפרטים ההפכים גם הפרטים היותר דקים, ולכן בזאת דוקא תכלית הבירור להבדיל כל תערובת רע שבטוב .. לברר לגמרי מכל וכל בלי שום טעות כלל, רק על-ידי הדעת מפני שהוא הבוחן ומבחין היטב לידע כל דבר ולהבדיל הרע מן הטוב בתכלית”. עד כאן לשונו הקדוש.
+==המנהג אחר ההבדלה==
+א. אחר ההבדלה: 1) מכבים את הנר בשיירי היין. 2) מנהג ישראל לטבול את האצבעות ביין הנותר מההבדלה ואז לגעת עם האצבעות בפנים על העיניים (וזה סגולה למאור העיניים). הרבי נוגע בעיניו לצד האף. 3) הרבי נוהג להריח את ריח עשן הנר מצלוחית היין בה טבלו את הנר13.
+) מברכים ברכה אחרונה. 5) אומרים “[[אמירת ויתן לך|ויתן לך]] וגו’
+בכתבי האריז”ל מסופר ש”אותם הפסוקים של ויתן לך האלהים מטל השמים .. אמרם [האריז”ל] בכל מוצאי שבת .. אחר הבדלה”, בביתו. אבל כשהתפלל בבית כנסת אשכנזי, האומרים ויתן לך בבית הכנסת, אמר עמהם.