כח העצמות – הבדלי גרסאות
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ ←גידרה: תקלדה |
|||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
{{ערך מורחב|יש מאין}} | {{ערך מורחב|יש מאין}} | ||
{{ערך מורחב|יש הנברא}} | {{ערך מורחב|יש הנברא}} | ||
מציאותו של היש הגשמי שונה ממציאות שאר הנמצאים שבעוד שאר הנמצאים מצד עצמם מורים ומגלים את המציאות שממציאה אותם (וכמו ה[[אור]] שבעצם מציאותו הוא מגלה את ה[[מאור]]) מציאות היש שונה שהיא מצד עצמה אינה מגלה את מקורה ונרגש בה כאילו מציאותה מעצמה (וזה שיודעים שיש לה מקור המהווה אותה ושאין לה באמת שום מציאות הוא רק על ידי התבוננות בשכל שאין דבר עושה את עצמו וכו' אבל מצד עצמה אין זה נרגש בה). | |||
ולכן מציאותו של היש שייכת אל העצמות | וממילא מוכרח שהכח להוות את יש הנברא מאין ליש הוא רק בכח העצמות לפי שכל הנמצאים כולם מציאותם תלויה במציאות שחוץ למציאותם הם. ולכן אין ביכולתם להוות נברא ושיורגש בנברא זה שאין לו סיבה (כשלהם עצמם אין מעלה זו אלא הם תלויים בדבר אחר) ורק הקב"ה בעצמותו שאינו עלול מאיזה עילה וסיבה ח"ו אלא מציאותו הוא מעצמותו הוא לבדו בכוחו ויכולתו להוות יש מאין ואפס המוחלט.{{הערה|תניא אגרת הקודש סימן כ.}} | ||
* א. '''התהוותה''' - מאין ליש בכח העצמות דווקא שבהתהוותה מתבטא ומתגלה כביכול העצמות | |||
ולכן מציאותו של היש שייכת אל העצמות: הן באופן 'התהוותה' והן באופן 'מציאותה': | |||
* א. '''התהוותה''' - 'מאין ליש' בכח העצמות דווקא שבהתהוותה בדרך 'חידוש ודילוג' מתבטא ומתגלה כביכול העצמות, שהרי התהוותה יכולה להיות רק בכח העצמות.{{הערה|ראה דרך מצוותיך דף קכח סוף עמוד ב.}} | |||
* ב. '''במציאותה''' - ברצון הבורא הוא שאופן מציאותה תהיה כמציאות העצמות והוא בשנים:{{הערה|ראה בשניהם בספר המאמרים תש"ז מאמר מצה זו פרק ב.}} | * ב. '''במציאותה''' - ברצון הבורא הוא שאופן מציאותה תהיה כמציאות העצמות והוא בשנים:{{הערה|ראה בשניהם בספר המאמרים תש"ז מאמר מצה זו פרק ב.}} | ||
:* בזה שמרגשת את מציאותה | :* בזה שמרגשת את מציאותה כאילו היא מציאותה מעצמותה. בשונה משאר הנמצאים שהתהוותם מ[[עילה]] שהם מרגישים עילתם ובטלים אליה, היש אינו מרגיש את מקורו ומרגיש כאילו מציאותו מעצמותו. | ||
:* מציאות העצמות שונה ממציאות שאר הנמצאים בזה שכל הנמצאים מציאותם היא ב"מציאות נמצא" משאין כן מציאות העצמות היא ב"[[מציאות בלתי מציאות נמצא]]"{{הערה|ראה מורה נבוכים חלק א פרק נ"ז.}} ומכיוון שמציאות היש אינו מציאות כלל ואעפ"כ מציאותו היא בתוקף הכי גדול הרי זה דוגמת עניין מציאות בבלתי מציאות נמצא. | :* מציאות העצמות שונה ממציאות שאר הנמצאים בזה שכל הנמצאים מציאותם היא ב"מציאות נמצא" משאין כן מציאות העצמות היא ב"[[מציאות בלתי מציאות נמצא]]"{{הערה|ראה מורה נבוכים חלק א פרק נ"ז.}} ומכיוון שמציאות היש אינו מציאות כלל ואעפ"כ מציאותו היא בתוקף הכי גדול הרי זה דוגמת עניין מציאות בבלתי מציאות נמצא. | ||
===מצד הכוונה שביש=== | |||
הסיבה לכך שבריאת היש הגשמי הוא בכח העצמות, הוא מצד כוונת העצמות שבה ש[[סוף מעשה עלה במחשבה תחילה]] ועיקר הכוונה מתגלה דווקא בסוף וסיום העשייה ולכן עיקר הכוונה היא דווקא במציאות הגשמי שעל ידה יושלם הכוונה העליונה של [[דירה בתחתונים]] ולכן יש בה כח העצמות בכדי שעל ידי העבודה של המשכת אלוקות יתגלה בה שרשה האמיתי הוא כח העצמות ויתגלה שמציאות "היש הנברא הוא היש האמיתי" ושמציאות "הגשמי הוא אלוקות" {{הערה|ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי מג, ג. סה"מ תרע"ח ע' קיג, תורת מנחם תשי"ג חלק א עמוד 235, נ"ח תשל"ח מלוקט ב ע' 27 ובהערה 36 שם.}} | |||
זה שדווקא מציאות הגשמי הוא בכח העצמות מכריח שבו דווקא הוא עיקר הכוונה, לפי שעולמות העליונים הואיל ומציאותם היא על ידי גילוי אורו, ממילא הרי הם "ירידה מאור פניו יתברך".{{הערה|תניא פרק לו.}} ולכן אי אפשר לומר שבהם היא כוונת העצמות, שאי אפשר לומר שהעצמות הוא בשביל גילויים.{{הערה|נוסף לזה שאי אפשר שהכוונה היא לירידה.}} משאין כן במציאות היש הואיל ומציאותו היא מהעצמות (והוא עצמו אינו 'גילוי' כי אם 'עצמי') ועל ידי עבודה מתגלה בו העצמות שייך לומר שכוונת העצמות הוא בו.{{הערה|ספר המאמרים תרע"ח שם. מאמר באתי לגני תשי"א פרק ד (ספר המאמרים מלוקט חלק א עמוד ו) ועוד.}} | |||
===התגלותו=== | ===התגלותו=== | ||