ספר המאמרים - מלוקט – הבדלי גרסאות

הדפסת הסדרה: שיפוץ פרטים והגהה קלה. יישר כח לאנונימוס
שורה 10: שורה 10:
הסדרה נערכה ויצאה על-ידי [[ועד להפצת שיחות]].
הסדרה נערכה ויצאה על-ידי [[ועד להפצת שיחות]].
==הדפסת הסדרה==
==הדפסת הסדרה==
בשונה משאר רבותינו נשיאינו שהעלו בעצמם על גבי הכתב את מאמרי החסידות שלהם, הרבי הורה שהחסידים יעשו זאת{{הערה|באחת מההזדמנויות בהן נכנס ל[[יחידות]] הרב [[יואל כהן]] בשנת [[תשי"א]] שאל אותו הרבי מה עם ה[[הנחה|הנחות]] מהמאמרים של יו"ד וי"ג שבט והרב כהן ניסה לומר לרבי שבוודאי הכוונה היא לשיחות, אך את המאמרים הרבי בעצמו יכתוב, והרבי שלל את מחשבתו ואמר לו שהוא אכן מתכוון להנחות מהמאמרים.}}. לאורך השנים העלו ה[[חוזר|חוזרים] וה[[מניח|מניחים]] מאות ממאמרי הרבי על גבי הכתב, אך רק מיעוט מתוכם הגיה הרבי ונתן אישור להוציא לאור ולהפיץ באופן רשמי עם חותמת של הוצאת הספרים [[קה"ת]].
בשונה מרוב שאר רבותינו נשיאינו (מלבד [[אדמו"ר הזקן]]) שהעלו בעצמם על גבי הכתב את מאמרי החסידות שלהם, הרבי הורה שהחסידים יעשו זאת בעצמם{{הערה|ב[[ט"ז שבט]] [[תשי"א]], כשנכנס הרב [[יואל כהן]] ל[[יחידות]], שאל אותו הרבי מה עם ה[[הנחה|הנחות]] מהמאמרים של יו"ד וי"ג שבט והרב כהן ניסה לומר לרבי שבוודאי הכוונה היא לשיחות, אך את המאמרים הרבי בעצמו יכתוב, והרבי שלל את מחשבתו ואמר לו שהוא אכן מתכוון להנחות מהמאמרים. (יומן הרי"כ)}}. לאורך השנים העלו ה[[חוזר|חוזרים]] וה[[מניח|מניחים]] מאות ממאמרי הרבי על גבי הכתב, אך רק מיעוט מתוכם הגיה הרבי ונתן אישור להוציא לאור ולהפיץ באופן רשמי עם חותמת של הוצאת הספרים [[קה"ת]]{{הערה|בהתאם להנחיית הרבי באותן שנים, לפיה רק דברים שהוגהו על ידו אושרו להדפסה והפצה רשמית ע"י קה"ת.}}.


סדר זה נמשך למעלה משלושים וחמש שנה, ובשנים אלו מיעט הרבי ביותר להגיה את המאמרים. בשנת [[תשמ"ו]] הוחלט במערכת ה[[ועד להפצת שיחות]] כי יש מספיק מאמרים לכדי הוצאתו לאור של ספר שלם{{הערה|כבר לפני כן יצא לאור בהוצאה פרטית קובץ מצומצם עם כריכה אדומה בו הופיעו כל המאמרים המוגהים שנדפסו עד אז.}}, שינגיש את המאמרים שהודפסו בחוברות על פני תקופה ארוכה של עשרות שנים במקום אחד. עריכת הספר הסתיימה בחורף תשמ"ז, ובחודש כסלו יצא לאור הכרך הראשון בסדרת 'ספר המאמרים - מלוקט', כאשר בפתח דבר שהוכנס לרבי ל[[הגהה]] הוצעו לרבי שתי אפשריות; 'לקוטי מאמרים' ו'ספר המאמרים - מלוקט', והרבי מחק את האפשרות הראשונה והשאיר את השניה כאפשרות מועדפת ומאז כך נקבע שמה של הסדרה.
סדר זה נמשך למעלה משלושים וחמש שנה, ובשנים אלו מיעט הרבי ביותר להגיה את המאמרים. בשנת [[תשמ"ו]] הוחלט במערכת ה[[ועד להפצת שיחות]] כי יש מספיק מאמרים לצורך הוצאתו לאור של ספר שלם{{הערה|כבר לפני כן יצא לאור בהוצאה פרטית קובץ מצומצם עם כריכה אדומה בשם "קונטרס מאמרים", בו הופיעו כל המאמרים המוגהים שנדפסו עד אז.}}, שיגיש במקום אחד את המאמרים שהודפסו בחוברות על פני תקופה ארוכה של עשרות שנים. עריכת הספר הסתיימה בחורף תשמ"ז, ובחודש כסלו יצא לאור הכרך הראשון בסדרת 'ספר המאמרים - מלוקט', כאשר בפתח דבר שהוכנס לרבי ל[[הגהה]] הוצעו שתי אפשרויות; 'לקוטי מאמרים' ו'ספר המאמרים - מלוקט', והרבי מחק את האפשרות הראשונה והשאיר את השניה ומאז כך נקבע שמה של הסדרה.


בכרך הראשון נקבצו המאמרים שהוגהו במשך כל השנים עד שהרבי התחיל להגיהה כסדר קבוע, והם סודרו בסדר כרונולוגי לפי זמן אמירתם, בשונה מהמאמרים בספרים שלאחר מכן, שנדפסו לפי סדר הוצאתם לאור כמאמר מוגה על ידי הרבי.
בכרך הראשון נקבצו המאמרים שהוגהו במשך כל השנים עד שהרבי התחיל להגיה כסדר קבוע, והם סודרו בסדר כרונולוגי לפי זמן אמירתם, בשונה מהמאמרים בספרים שלאחר מכן, שנדפסו לפי סדר הוצאתם לאור כמאמר מוגה על ידי הרבי.


לקראת [[יו"ד שבט]] [[תשמ"ז]] החליטו במשרדי [[ועד הנחות בלשון הקודש]] לנהוג באופן של [[לכתחילה אריבער]], ולהכניס ביחד עם השיחה גם מאמר הקשור עם התאריך שנאמר על ידי הרבי בשנים שלפני כן. המאמר שנבחר היה "להבין ענין סיום ספר תורה", ולמרבה ההפתעה היוזמה התקבלה בברכה על ידי הרבי, ומאז התחיל הרבי להגיה באופן קבוע מאמרים לקראת חגים ומועדים חסידיים מיוחדים. עם השנים הלכה ההגהה ונעשתה תכופה יותר ויותר, והרבי הגיה מאמרים גם לשבתות ללא קביעות מיוחדת, ובשל ריבוי המאמרים הנדפסים החל לצאת לאור מידי שנה כרך שאיגד את כל המאמרים המוגהים שהוציא הרבי לאור באותה שנה{{הערה|חלק ב' - מאמרים משנת תשמ"ז, חלק ג' - מאמרים משנת תשמ"ח, חלק ד' - מאמרים משנת תשמ"ט, חלק ה' - מאמרים משנת תש"נ, חלק ו' - מאמרים משנת תשנ"א-תשנ"ב.}}.
לקראת [[יו"ד שבט]] [[תשמ"ז]] החליטו במשרדי [[ועד הנחות בלשון הקודש]] לנהוג באופן של [[לכתחילה אריבער]], ולהכניס ביחד עם השיחה גם מאמר הקשור עם התאריך שנאמר על ידי הרבי בשנים שלפני כן. המאמר שנבחר היה "להבין ענין סיום ספר תורה", ולמרבה ההפתעה היוזמה התקבלה בברכה על ידי הרבי, ומאז התחיל הרבי להגיה באופן קבוע מאמרים לקראת חגים ומועדים חסידיים מיוחדים. עם השנים הלכה ההגהה ונעשתה תכופה יותר ויותר, והרבי הגיה מאמרים גם לשבתות ללא קביעות מיוחדת, ובשל ריבוי המאמרים הנדפסים החל לצאת לאור מידי שנה כרך שאיגד את כל המאמרים המוגהים שהוציא הרבי לאור באותה שנה{{הערה|חלק ב' - מאמרים משנת תשמ"ז-תשמ"ח, חלק ג' - מאמרים משנת תשמ"ט, חלק ד' - מאמרים משנת תש"נ, חלק ה' - מאמרים משנת תשנ"א, חלק ו' - מאמרים משנת תשנ"ב.}}.


בסך הכל יצאו לאור ששה כרכים, שיצאו לאור מחדש על ידי מערכת [[ועד הנחות בלשון הקודש]] בארבעה כרכים לפי סדר מועדי השנה.
בסך הכל יצאו לאור ששה כרכים, שיצאו לאור מחדש על ידי מערכת [[ועד הנחות בלשון הקודש]] בארבעה כרכים לפי סדר מועדי השנה.