אברהם צבי ברודנא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרב אברהם צבי ברודנא (- ירושלים, כ"ט אייר תרצ"ו) היה חסיד אדמו"ר הצמק צדק ולאחרי זה של בניו האדמו"רים. היה רב ברוסיא ולאחר מכן בירושלים.
הרה"ח הרה"ג אברהם צבי ברודנא (תר"י - ירושלים, כ"ט אייר תרצ"ו) היה חסיד אדמו"ר הצמק צדק ולאחרי זה של בניו האדמו"רים. היה רב ברוסיא ולאחר מכן בירושלים.
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
מגדולי רבני חב"ד שבדור הקודם היה הרה"ח הרה"ג מוה"ר אברהם צבי ברודנא ע"ה שזכה לקבל תורה מפיו של  
נולד בעיר דווינסק לאביו ר' משה, בגיל י"ג הגיע לוולוזין ולמד בישיבה אצל הנאון הנצי"ב כשנתיים ומחצה. הנצי"ב הי' מחבבו, ובתעודה שנתן לו כתב עליו שיהי' מגדולי ישראל.
כ"ק אדמו"ר הצמח צדק' נבג"מ ואחר כך היה מהנוסעים אל כ"ק בניו ונכדיו.  
 
בשנת תרכ"ט נשא לאשה את בת הגביר ר' שמעון שלמה אראנאוויץ מהעיירה גריווא ליד דווינסק. שם עסק מעט במסחר ובעיקר שקד על לימודו. בשנת תר"ן נסמך להוראה מאת הרב ר' יצחק אלחנן ספקטור מקאוונא ומרבני וילנא.
 
הרב אברהם צבי, היה מגדולי רבני חב"ד בדורו וזכה לקבל תורה מפיו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק ואחר כך היה מהנוסעים אל כ"ק בניו ונכדיו.  


בשנת תרס"א ביקר בליובאוויטש אצל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב. וגם עמד בקשרי מכתבים עם כ"ק אדמו"ר  
בשנת תרס"א ביקר בליובאוויטש אצל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב. וגם עמד בקשרי מכתבים עם כ"ק אדמו"ר  
שורה 10: שורה 13:
מיאנאווא שממנו למד את ספר התניא קדישא כמפורש בדברי הקדמתו.
מיאנאווא שממנו למד את ספר התניא קדישא כמפורש בדברי הקדמתו.


שנים רבות שקד הרב מוהרא"צ ברודנא אך על התורה ועל העבודה ורק אחר גיל ארבעים קיבל עליו את עול הרבנות, תחילה כרבם של קהל חסידי קופישאק שבליטא בשנת תרנ"ג, אח"כ בברעזין ובמוסקווא ולעת זקנתו עלה בשנת  
שנים רבות שקד הרב מוהרא"צ ברודנא אך על התורה ועל העבודה ורק אחר גיל ארבעים קיבל עליו את עול הרבנות, תחילה כרבם של קהל חסידי קופישאק, פלך קאוונא שבליטא בשנת תרנ"ג, ובשנת תרס"ב נתקבל לרב בעיר ברעזין פלך מינסק. בעת מלחמת העולם הראשונה עבר למוסקווא ולעת זקנתו, בשנת תרפ"ב, עלה לעיר הקודש ירושלים. שם חי ברחוב ימין משה עוד ט"ו שנה, ושם גם הדפיס את חיבוריו על ס' התניא.  
תרפ"א לערך לעיה"ק ירושלים. שם חי עוד ט"ו שנה, ושם גם הדפיס את חיבוריו על ס' התניא.  


אשתו ושבעת בניו מתו עליו בחייו.
אשתו ושבעת בניו מתו עליו בחייו.


ידיו של הרה"ג המחבר רב לו בספריו שחיבר בפרד"ס התורה הלא המה: הס' ברכת אברהם שלשה חלקים ולדברי המחבר ברובם יבוארו דברי שו"ע אדמו"ר ודברי צמח צדק לאדמו"ר נבג"מ, מגני אברהם לחם ערב חיי משה רמת שמואל  
ידיו של הרה"ג המחבר רב לו בספריו שחיבר בפרד"ס התורה הלא המה: הס' ברכת אברהם (שו"ת) שלשה חלקים ולדברי המחבר ברובם יבוארו דברי שו"ע אדמו"ר ודברי צמח צדק לאדמו"ר נבג"מ. (על ספרו זה קיבל את הסכמת הרב חיים עוזר גראדזענסקי). מגני אברהם (ביאורים בש"ס בעניני הלכה), לחם ערב (שם הספר בגימטריה אברהם צבי, דרושים, השכלה חב"ד), חיי משה (הלכה וחידושים בש"ס בבלי וירושלמי), רמת שמואל (דרושים), חסד לאברהם ארבעה חלקים וספרי לקוטים באורים וקיצור תניא.  
חסד לאברהם ארבעה חלקים וספרי לקוטים באורים וקיצור תניא.  


== חיבוריו==
== חיבוריו==

גרסה מ־15:16, 21 ביוני 2015

הרה"ח הרה"ג אברהם צבי ברודנא (תר"י - ירושלים, כ"ט אייר תרצ"ו) היה חסיד אדמו"ר הצמק צדק ולאחרי זה של בניו האדמו"רים. היה רב ברוסיא ולאחר מכן בירושלים.

תולדות חייו

נולד בעיר דווינסק לאביו ר' משה, בגיל י"ג הגיע לוולוזין ולמד בישיבה אצל הנאון הנצי"ב כשנתיים ומחצה. הנצי"ב הי' מחבבו, ובתעודה שנתן לו כתב עליו שיהי' מגדולי ישראל.

בשנת תרכ"ט נשא לאשה את בת הגביר ר' שמעון שלמה אראנאוויץ מהעיירה גריווא ליד דווינסק. שם עסק מעט במסחר ובעיקר שקד על לימודו. בשנת תר"ן נסמך להוראה מאת הרב ר' יצחק אלחנן ספקטור מקאוונא ומרבני וילנא.

הרב אברהם צבי, היה מגדולי רבני חב"ד בדורו וזכה לקבל תורה מפיו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק ואחר כך היה מהנוסעים אל כ"ק בניו ונכדיו.

בשנת תרס"א ביקר בליובאוויטש אצל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב. וגם עמד בקשרי מכתבים עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.

רובי תורתו שקיבל מהם רשם בקיצור בספריו על התניא וכן דברים ששמע מפיו של הרב החסיד הגדול ר' יחזקאל מיאנאווא שממנו למד את ספר התניא קדישא כמפורש בדברי הקדמתו.

שנים רבות שקד הרב מוהרא"צ ברודנא אך על התורה ועל העבודה ורק אחר גיל ארבעים קיבל עליו את עול הרבנות, תחילה כרבם של קהל חסידי קופישאק, פלך קאוונא שבליטא בשנת תרנ"ג, ובשנת תרס"ב נתקבל לרב בעיר ברעזין פלך מינסק. בעת מלחמת העולם הראשונה עבר למוסקווא ולעת זקנתו, בשנת תרפ"ב, עלה לעיר הקודש ירושלים. שם חי ברחוב ימין משה עוד ט"ו שנה, ושם גם הדפיס את חיבוריו על ס' התניא.

אשתו ושבעת בניו מתו עליו בחייו.

ידיו של הרה"ג המחבר רב לו בספריו שחיבר בפרד"ס התורה הלא המה: הס' ברכת אברהם (שו"ת) שלשה חלקים ולדברי המחבר ברובם יבוארו דברי שו"ע אדמו"ר ודברי צמח צדק לאדמו"ר נבג"מ. (על ספרו זה קיבל את הסכמת הרב חיים עוזר גראדזענסקי). מגני אברהם (ביאורים בש"ס בעניני הלכה), לחם ערב (שם הספר בגימטריה אברהם צבי, דרושים, השכלה חב"ד), חיי משה (הלכה וחידושים בש"ס בבלי וירושלמי), רמת שמואל (דרושים), חסד לאברהם ארבעה חלקים וספרי לקוטים באורים וקיצור תניא.

חיבוריו

קיצורים לתניא ליקוטים ביאורים לתניא ברכת אברהם ג' חלקים חיי משה חסד לאברהם ד' חלקים לחם ערב מגני אברהם