מאיר גורקוב – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==רדיפות== | ==רדיפות== | ||
ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"ט]] הגיע לעיר חרקוב [[מוסר]] בשם [[דוד יצחק גינזבורג]], שבעברו היה [[תמים]] ולמד ב[[ישיבות תומכי תמימים]]. גינזבורג הגיע לעיר מחופש ב[[לבוש חסידי]] והתארח בבית כמה מהחסידים שלא חשדו בו, ביניהם הרב [[מאיר גורקוב]] שבביתו אף ישן, הרב [[אברהם ברוך פבזנר (חרקוב)|אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[נחום יצחק פינסון]] . במוצאי [[שושן פורים]] עצרה | ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"ט]] הגיע לעיר חרקוב [[מוסר]] בשם [[דוד יצחק גינזבורג]], שבעברו היה [[תמים]] ולמד ב[[ישיבות תומכי תמימים]]. גינזבורג הגיע לעיר מחופש ב[[לבוש חסידי]] והתארח בבית כמה מהחסידים שלא חשדו בו, ביניהם הרב [[מאיר גורקוב]] שבביתו אף ישן, הרב [[אברהם ברוך פבזנר (חרקוב)|אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[נחום יצחק פינסון]] . ח אדר היתה אסיפה חשאית שבאו הנוכחים לידי החלטה להקים ישיבה אחר פסח -היוזם הוא ר מאיר ... | ||
במשך החורף לא ישנו בביתם בלילות [העת רצון להעצר הוא בלילה ...] אולם במוצאי [[שושן פורים]] אחר התוועדות החסידים סמכו על כך שבלילה מתחיל יום חג ברוסיה -ה-8 במרץ -יום האישה -ולכן העריכו שבמהלך החג לא יערכו מעצרים וגם קיוו כי זכות חג הפורים יגן עליהם . אבל הרשעים פעלו דווקא ביום הזה ... כשכל התוהו ובוהו חלף התברר שהמשטרה עצרה חמשה חסידים וביניהם שלושת החסידים אצלם ביקר המוסר והרב צמח גורביץ והרב שמואל כצמן. האחרון הצליח להשתחרר בעקבות קשריו .קיים אי וודאות אם [כולם] נשלחו לקייב או שהו בחרקוב אבל מהמסמכים -נראה ששהו בקייב .לאחר חקירות ארוכות ומתישות נגזר על ארבע חסידים תמימים וישרים להישלח לגלות , אותה הצליח לשרוד רק הרב גורקוב והרב גורביץ. | |||
כאמור לעיל ר מאיר רצה לעשות ישיבה לפיכך נאשם [מתוך התיק] 1 בניהול תעמולה לאומנית אנטי סובטית מתוך שימוש חזק בחומר דתי [ וכן נאשם ב 2חברות בארגון קלריקלי אנטי מהפכני 3 גיוס כספים בקרב האוכלסייה היהודית לצרכי פעילות אנטי מהפכנית ] | |||
את ר' מאיר דנו לחמש שנות גלות "חפשית" לעיר סטיעפניאק מחוז קאראגאנדא (לא רחוק מאקמאלינסק) | את ר' מאיר דנו לחמש שנות גלות "חפשית" לעיר סטיעפניאק מחוז קאראגאנדא (לא רחוק מאקמאלינסק) | ||
אשר במדינת קאזאקסטאן. בתחלה היתה אשתו נוסעת אליו מחרקוב הלוך ושוב. אבל לבסוף הגרה אליו ונשארה שם עד כלות ימי האסורים שניתן לו החופש. במשך זמן זה פרצה המלהמה הגדולה עם הגרמנים ימ"ש. העיר | אשר במדינת קאזאקסטאן . בתחלה היתה אשתו נוסעת אליו מחרקוב הלוך ושוב. אבל לבסוף הגרה אליו ונשארה שם עד כלות ימי האסורים שניתן לו החופש. במשך זמן זה פרצה המלהמה הגדולה עם הגרמנים ימ"ש. העיר | ||
חרקוב נכבשה על ידם, וכל ה'[[תמימים]]' שהיו שם עברו ל[[סמרקנד]]. | חרקוב נכבשה על ידם, וכל ה'[[תמימים]]' שהיו שם עברו ל[[סמרקנד]]. | ||
גם ר' מאיר המשיך לשם את דרכו - לאחר שיצא לחופשי בקיץ תשד . שם התמסר כולו לחינוך הנוער הרחוק מתורה ויהדות, לקרבם לתורה ומצוותיה. | גם ר' מאיר המשיך לשם את דרכו - לאחר שיצא לחופשי בקיץ תשד . שם התמסר כולו לחינוך הנוער הרחוק מתורה ויהדות, לקרבם לתורה ומצוותיה. | ||
| שורה 42: | שורה 45: | ||
על פי בקשתו של [[הרבי]] וכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], העלה הרב גורקוב את זכרונותיו מימי המסירות נפש ברוסיה הסובייטית על הכתב, ומסר אותם לעריכה לנכדו הרב [[שלום בער לוין]]. | על פי בקשתו של [[הרבי]] וכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], העלה הרב גורקוב את זכרונותיו מימי המסירות נפש ברוסיה הסובייטית על הכתב, ומסר אותם לעריכה לנכדו הרב [[שלום בער לוין]]. | ||
הספר יצא לאור לאחר פטירתו בשנת [[תשל"ז]], ונקרא בשם '''ספר הזכרונות דברי הימים'''{{הערה|[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146550 הספר באתר 'אוצר החכמה'.]}}. | הספר יצא לאור לאחר פטירתו בשנת [[תשל"ז]], ונקרא בשם '''ספר הזכרונות דברי הימים'''{{הערה|[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146550 הספר באתר 'אוצר החכמה'.]}}.לעת עתה חסר כחמש פרקים מהספר. | ||
זכרונות אלו כוללים תקופה של שלושים שנה - [[תרע"ז]]-[[תש"ז]]. | זכרונות אלו כוללים תקופה של שלושים שנה - [[תרע"ז]]-[[תש"ז]]. | ||