הלל צייטלין – הבדלי גרסאות

חסיד (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
ר' '''הלל צייטלין''' נולד בשנת [[תרל"א]] בעיירה ה[[חב"ד]]ית קורמא, שאת אווירתה החסידית תיאר לימים במאמרו "ציון לעיירה" (ערכים, תרע"ט, עמ' 28 ואילך). והוא מצאצאיו של ר' יוסף, "דער אלטער חזן" מקורמא, שהיה מן החסידים הנלהבים הראשונים של [[אדמו"ר הזקן]] (אודותיו מספר הרה"ח רבי [[שניאור זלמן דוכמן]] בספרו "[[לשמע אוזן]]", שהיתה לו ברכה מאדמו"ר הזקן שהוא יהיה "נגיד", ואכן, הוא נתעשר במהלך "[[הפורים הגדול]]" שבו שהה [[אדמו"ר האמצעי]] ברוגצ'וב הסמוכה לקורמא).
{{בעריכה}}
ר' '''הלל צייטלין''' נולד בשנת [[תרל"א]] בעיירה ה[[חב"ד]]ית [[קורמא]]. משפחתו של ר' הלל הינה מצאצאיו של ר' יוסף, "דער אלטער חזן" מקורמא, שהיה מן החסידים הנלהבים הראשונים של [[אדמו"ר הזקן]]  


ר' הלל קיבל תורה וחסידות מרבה של קורמא הרה"ח ר' [[זלמן דוכמאן]], אחיו של החסיד הנודע ר' [[מרדכי יואל דוכמן]] – שניהם תלמידיו הקרובים של הרה"צ ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], שהיה מגדולי תלמידי [[אדמו"ר הזקן]]. במשך שנה קיבל ר' הלל תורה מפיו של האדמו"ר [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' שלום בער מרצ'יצא]], נכדו של אדמו"ר ה'[[צמח צדק]]'.
ר' הלל קיבל תורה וחסידות מרבה של קורמא הרב [[זלמן דוכמן]], אחיו של החסיד [[מרדכי יואל דוכמן]]. במשך שנה קיבל ר' הלל תורה מפיו של ה[[אדמו]] [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' שלום בער מרצ'יצא]], נכדו של אדמו"ר ה'[[צמח צדק]]'.


במשך השנים נתגלגל ממקום למקום וגם אישיותו עברה גלגולים שונים ומשונים, אך הוא שב אל צור מחצבתו (בתשובה מוחלטת וְזַכָּה כתשובתם של אנשי נינוה, כהגדרתו), ופרסם אלפי מאמרים, קונטרסים וספרים, שבהם רב חלקה של תורת הסוד והחסידות.
במשך השנים עבר ממקום למקום וגם אישיותו עברה גלגולים שונים ומשונים, אך הוא שב אל צור מחצבתו (בתשובה מוחלטת וְזַכָּה כתשובתם של אנשי נינוה, כהגדרתו), ופרסם אלפי מאמרים, קונטרסים וספרים, שבהם רב חלקה של תורת הסוד והחסידות.


בשנים [[תרצ"ב]]-[[תרצ"ג]] עודד [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתביו את ההתדברות עמו, בדבר הפצת ה[[חסידות]] ואיגוד הכחות של הסופרים מגזע [[אנ"ש]] (אג"ק הריי"צ, ב, עמ' תטו, תיז, תקא; יא, עמ' שעא), ובשנת [[תרצ"ד]] השתתף עם הרבי בוועד למען אספקת מצות ליהודי [[רוסיה]] (שם, ג, עמ' סג).
בשנים [[תרצ"ב]]-[[תרצ"ג]] עודד [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתביו את ההתדברות עמו, בדבר הפצת ה[[חסידות]] ואיגוד הכחות של הסופרים מגזע [[אנ"ש]] (אג"ק הריי"צ, ב, עמ' תטו, תיז, תקא; יא, עמ' שעא), ובשנת [[תרצ"ד]] השתתף עם הרבי בוועד למען אספקת מצות ליהודי [[רוסיה]] (שם, ג, עמ' סג).