אחשוורוש

אחשוורוש היה המלך פרס בתקופת גלות ישראל לאחר חורבן בית ראשון. מלכותו התפרסה על מאה עשרים ושבע מדינות מהודו ועד כוש. בדברי חז"ל הוא מתואר כמלך ש'משל בכיפה' כלומר, ששלט ומלך על העולם כולו.

אחשוורוש הוא דמות מרכזית בסיפור מגילת אסתר כשבני ישראל היו תחת ממלכתו: בסעודותיו ההמוניות, בנישואיו עם אסתר המלכה היהודייה ובגזירת ההשמדה בשנת שלשת אלפים שלש מאות תשעים ושתיים (ג'שצ"ב) ליצירה כשנתן יד לגזרות המן שביקש להשמיד את כל היהודים ובפעולתם של מרדכי היהודי ואסתר המלכה אירע הנס ובטלה הגזירה, שלזכרה אנו חוגגים את חג הפורים.

ביוגרפיה

בתיאור מלכותו של אחשוורוש ישנם שני פסוקים בתנ"ך בתחילת מגילת אסתר

וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה. בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה.

פירושים ותיאורים נאמרו על ידי חז"ל אודותיו ומיוסדים על פסוקים אלו.

יחוסו

בדברי חז"ל נמצאים מדרשות חלוקות בקשר ליחוסו. בגמרא מגילה (יא, א) דרש רב את התיבה "המולך" ופירשו ש"מלך מעצמו" כלומר ש"לא היה מזרע המלוכה" ומלכותו הייתה או בשל כישוריו המלכותיים. ולשיטה אחרת בגמרא שם, שילם על כך בממון רב ונהיה מלך.^{[דרושה הבהרה]}

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מלכותו

אחשוורוש החל למלוך בשנת שלשת אלפים שצ"ב ליצירה והוא מלך תחת כורש מלך פרס שהיה ממלא מקום דריוש מלך מדי שכבש המלוכה מאת בלשצר מלך בבל. מלכותו נמשכה ארבע עשרה שנים

בתחילת מלכותו של אחשוורוש בטלה מלאכת בניית המקדש שהחלה בתקופת מלכותו של כורש^{[דרוש מקור: והרחבה]}

ההשפעה מבחינת "שכינה"

ההמשכה וההשפעה מהקב"ה לבני ישראל - בחינת שכינה - בהיותה בעילם המדינה, שהיא בחינת ירידה גדולה ועצומה מאד - מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, אין זו ירידה מדורגת בדרך השתלשלות מעילה לעלול וכו' - באופן של ערך ושייכות בין מדריגה למדריגה, מאחר שאין ערוך כלל וכלל בין מעמד השכינה למעלה לבין מעמד השכינה כפי שהיא בגלות, אלא ירידה זו היא בבחינת דילוג ומרוצה במהירות רבה שלא בסדר והדרגה, ונרמז בפסוק "דמה לך דודי לצבי".

מצב זה נרמז בשמו של המלך שמלך בכיפה באותה תקופה - אחשורוש. "אחש" - לשון מהירות, כמו "מהרה חושה", "לעזרתי חושה", "כי גז חיש ונעופה". ורומז לגלות וירידת השכינה לעילם - בדילוג, וכן גם העלאת הניצוצות בזמן הגלות היא בדילוג ומהירות, שלא בסדר והדרגה - כפי שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים. וזה פירוש מאמר רבותינו זכרונם לברכה - "זכו אחישנה".

"ורוש" - לשון מרירות כמו "ענבי רוש" "ראש ולענה", והיינו מרירות השעבוד. וכן פירושו עניות ודלות, כמו "ולרש אין כל". ועל זה נאמר: "עמו אנכי בצרה", שנתלבש מבחינת אחש בבחינת ורוש.

שורשו הרוחני של אחשוורוש

על אף ש"אחשורוש" מסמל ומבטא את הירידה והשפלות, שהוא שלילי במהותו, מכל מקום בשרשו הרוחני הוא גבוה ביותר. עפ"י הכלל הידוע ש"כל הגבוה גבוה ביותר כשנופל נופל למטה ביותר". ולכן לפי גודל ירידתו ושיפלותו של אחשורוש, כך גודל שורשו הרוחני.

נאמר: "לה' המלוכה" - המלוכה והממשלה היא רק לה', וזה בא לידי ביטוי ומימוש - על ידי מלך ישראל שהוא בחינת מרכבה למלכות דאצילות. אך מפני חטאינו גלינו מארצנו ונפלה מלכות ה' ונתלבשה במלכויות העמים. נמצא כי במלכי אומות העולם ניתנה הארה ממלכות ה', ורק מזה בא להם כח שליטתם, וכמו שמברכים על ראית מלך ממלכי האומות "ברוך כו' שנתן מכבודו לבשר ודם". ולפיכך נרמז שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, בשמו של אחשורוש - מלך בשר ודם שמשל בכיפה. ודרשו רבותינו; "אחשורוש" - שאחרית וראשית שלו. וכן בזהר "בכל אתר המלך סתם דא קב"ה", אף על פי שלהלכה אין להם דין של שם-קודש או כינוי. וכן כל המסופר אודות אחשורוש, רומז לענינים בסדר ההשתלשלות שלמעלה.

מכיון ששרשו העליון של אחשורוש - מלך גוי ורשע - היה גבוה ביותר, כנ"ל, הרי על ידי עבודת בירור הניצוצות שעשו מרדכי ואסתר בקליפה קשה זו - ותיקונה, הצליחו לגלות אור עליון ביותר, מלכותו של הקב"ה בעולם, ש"קיימו וקיבלו היהודיים עליהם ועל זרעם", ואמרו חז"ל: "קיימו מה שקיבלו כבר" - במעמד הר סיני, והיתה קבלת התורה מחדש, ובאופן נעלה יותר מסיני, היינו, בלי הכפיה שהיתה בסיני - שכפה עליהם הר כגיגית וכו'. ומסירות נפש זו הביאה למחיית עמלק (תלית המן ובניו), עד שאפילו רבים מעמי הארץ מתיהדים.

חשיבותם הרוחנית של ימי הפורים - שזכינו להם, מודגשת בכך שאפילו היום הקדוש - יום הכפורים, הוא רק "כפורים" - כמו פורים. ו"מסמך גאולה לגאולה" גאולת פורים נסמכת לגאולה שבניסן - "בניסן עתידין להגאל".

מקורות לעיון:

• אדמו"ר הזקן - תורה אור קי"ח, הוספות לתורה אור על מג"א.
• הרבי הריי"צ - לקוטי דיבורים שס"ט.
• הרבי - לקוטי שיחות חכ"א 201,
• הרבי - ספר השיחות תש"נ 348,
• בד קודש פ"א.

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")

תבנית:מבט

הערות שוליים

הקודם: כורש

מלכי פרס ג' אלפים ש"צ - ג' אלפים תמ"ב

הבא: דריווש בן אחשוורוש