בן ציון שניאורסון

הרב בן-ציון שניאורסון לוחץ את ידו של הרב משה חפר בחגיגת הבר מצוה שלו

הרב בן ציון שניאורסון היה אחיה של הרבנית מרת נחמה דינה, רעייתו של אדמו"ר הריי"צ, ובנו של ר' אברהם שניאורסון מקישינוב, שהיה בן ר' ישראל נח שניאורסון, המהרי"ן בנו של אדמו"ר הצמח צדק.

קורות חייו

הרב בן ציון נולד בעיר קישינב (מולדובה) לאביו הרב ר' אברהם שניאורסון ולאמו הרבנית יוכבד.

למד בתומכי תמימים בליובאוויטשתבנית:הערת שוליים, וכשהגיע לגיל נישואים נישא למרת צילה שניאורסון. לאחר מכן עבד כמנהל חשבונות. בתקופת נערותו נסע לליובאוויטש לבקר את אחותו, ובאותה הזדמנות זכה לסעוד על שולחנו של הרבי הרש"ב יחד עם הרבי הריי"צ ורעייתו הרבנית. באותה סעודה זכה שהרבי הרש"ב יפנה אליו ויבקש ממנו לזמן.

בתקופה שלאחר המלחמה שהו ברומניה, ובשנת תשט"ז עלו לארץ הקודש. לקראת חודש תשרי תשי"ז נסע ל-770תבנית:הערת שוליים כדי לבקר את אחותו הרבנית מרת נחמה דינה, אשת אדמו"ר הריי"צ ואת אחייניותיו ואחייניו הרבי והרש"ג. הרבי יחד עם הרבנית חיה מושקא ואחותה חנה נסעו יחדיו לקבל את פניו בשדה-התעופה. והרבי טרח ונשא את חפציותבנית:הערת שוליים.

באותה שנה בשמחת תורה רקד הרבי יחד עם הרש"ג ור' בן-ציון, וישב ליד הרבי בעת ההתוועדויות. בתום תקופת החגים ליווה הרבי את ר' בן-ציון עד לפתח הדלת, כשהרבנית מרת נחמה דינה נפרדת ממנו בפתח הרכב (כמה שנים לאחר מכן הגיע לביקור נוסף)תבנית:הערת שוליים.

הרב בן ציון התגורר שנים רבות בתל אביב, הוא היה מקושר לרבי בכל נימי נפשו, ובמשך השנים היתה לו התכתבות רבה עם הרבי, ואף היה לו שיחה טלפונית קבועה עם הרבי^{[דרוש מקור]}.

כאשר הגיעה ההוראה מהרבי בשנת תש"כ למנות את הרב משה אשכנזי לרב הקהילה, הוחלט להקים ועד שיטפל בזה באופן רשמי. בוועד היו שלושה חברים: הרב שמריה גורארי', הרב בן ציון שניאורסאהן, והרב שלום חסקינד. הם שוחחו עם מתפללי בית הכנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין, וכאשר שמעו על הוראת הרבי, הסכימו כמובן להצעה. ומאז תש"כ היה הרב משה אשכנזי רב הקהילה, ובמשך השנים הקפיד למסור שיעורי תורה ולסייע לאנשי הקהילהתבנית:הערת שוליים.

בחנוכה תשל"ג השתתף בכינוס הראשון של איגוד הצאצאים ב'בית העם' בירושלים. והתרשם מאוד, ובשיחה הטלפונית הקבועה שלו עם הרבי הביע את התפעלותו הרבה מהצלחת הכנסתבנית:הערת שולייםתבנית:הערת שוליים.

באחד השנים עלה רעיון להקים כולל 'תפארת זקנים' בתל אביב, וכמה מאנ"ש כתבו על זה לרבי לבקש את ברכתו והסכמתו, כשנודע הדבר לר' בן ציון הוא הביע את מרירותו: 'ומדוע לא קראו לי? האם אינני חלק מאנ"ש? האם אינני, חלילה, חסיד של הרבי?'.

בין הרבנית מרת נחמה דינה, אשת אדמו"ר הריי"צ, לבין אחיה הרב בן ציון, היה קשר חם ומלבב. הרבנית נחמה דינה הייתה כותבת להם באופן קבוע, והמכתב היה מתקבל מדי שבועיים ביום מסוים. עד כדי כך היה רצוף הקשר, שכאשר התאחר המכתב ולא הגיע בזמנו - היה זה סימן מעורר דאגה.

נפטר בט"ז בטבת תשל"ז, ונקבר בחלקת חב"ד בהר הזיתים, ירושלים.

ר' בן ציון וצילה שניאורסון לא הותירו אחריהם צאצאים.

צילה שניאורסון

קובץ:צילה שניאורסון.jpg

מרת צילה שניאורסון עם שליח הרבי בתל אביב הרב יוסף שמואל יהושע גרליצקי

מרת צילה שניאורסון השתייכה לבית הורוביץ והתייחסה לשל"ה הקדוש. הגיעה ארצה יחד עם בעלה וקבעו את מושבם בעיר תל אביב.

מרת צילה האריכה ימים לאחר פטירת בעלה. ערירית הייתה, ומשהתאלמנה, כאבה עמוקות את חסרונו של בעלה. בחלוף השנים לא קהה כאבה והרבתה לבכות את הילקחו מעמה.

גם לאחר הסתלקות הרב בן ציון, דאגו הרבי והרבנית באופן אישי לכל מחסורה של מרת צילה. הרבי דאג למכור עבורה את החמץ.

היא הייתה משוחחת עם הרבי טלפונית, וכן הרבנית חיה מושקא הייתה מתקשרת לדרוש בשלומה, ומרגיעה אותה כי איננה בודדה ויש מי שדואג לה.

היא העפילה אל מעבר לשנת המאה. למרות גילה המופלג נותרה אשת שיחה לבבית, בעלת דעה צלולה ולא הסתייעה אפילו במשקפיים... גם כשמלאו לה מאה שנה הכירה וזיהתה את האנשים סביבה. היא אהבה ילדים וכשבאו לבקרה, ניכר האושר הרב שהסבו לה.

בשנים האחרונות הועברה לבית אבות, בשל קושי במציאת מטפלת עבורה. שהותה במקום גרמה להתדרדרות במצבה, והיא בקשה לשוב לביתה. הנשים סביבה היו חסרות אונים למול גודל האחריות שבמילוי משאלתה. הודות למסירותה של הגב' שרה רייכמן, ובסיוע נשי ובנות חב"ד בתל אביב, ביניהן הגב' רחל רייכמן והגב' בן צבי, שדאגו לרווחתה, השתפר מצבה עוד יותר מאשר קודם אשפוזה בבית האבות, והיא זכתה לסיים את ימיה בין כתלי ביתה כרצונה.

נפטרה כ"ט בכסלו תשס"ו, ערב שבת קודש פרשת מקץ, וזכתה להגיע למנוחות קודם כניסת השבת, סמוך לבעלה, בחלקת חב"ד בהר הזיתיםתבנית:הערת שוליים.

לאחר פטירתה הוחלט ארגון נשי ובנות חב"ד בארה"ק להנציח את שמם של ר' בן ציון וזוגתו מרת צילה שניאורסון על ידי כתיבת ספר תורה לעילוי נשמתם. וביום היארצייט הראשון בכסלו תשס"ז התקיימה סיום כתיבת ספר התורה.

משפחתו

• אביו: ר' אברהם שניאורסון.
• אמו: הרבנית יוכבד.
• אחותו: הרבנית מרת נחמה דינה.
• גיסו: אדמו"ר הריי"צ.

קישורים חיצוניים

• "כך השגנו את אישורי הקבורה"
• אנ"ש תל-אביב העלו זכרונות