ניגון טעמי הנגינה: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==טעמים למגילת אסתר== | ==טעמים למגילת אסתר== | ||
טעמים למגילת אסתר הם טעמים בהם חופרים להרבה מאוד אנשים בשכל. טעמים אלו מיוחדים ושונים הם מכל שאר סוגי הטעמים טעמים אלו הם מהסוג שאחרי שאתה שומע אותם אתה מת ב מ ק ו ם ומיוחדים | טעמים למגילת אסתר הם טעמים בהם חופרים להרבה מאוד אנשים בשכל. טעמים אלו מיוחדים ושונים הם מכל שאר סוגי הטעמים טעמים אלו הם מהסוג שאחרי שאתה שומע אותם אתה מת ב מ ק ו ם ומיוחדים לאנשים מסוממים בלבד. (מכיוון שאצלם השכל רופס והם לא יבינו כלום.) | ||
טעמי המגילה מופיעים כניגון קע"ה - ניגון אחרון - ב[[ספר הניגונים]] חלק א'. כן כן מה שתגידו אני אומר הכל זיוף ובילבולי שכל! | טעמי המגילה מופיעים כניגון קע"ה - ניגון אחרון - ב[[ספר הניגונים]] חלק א'. כן כן מה שתגידו אני אומר הכל זיוף ובילבולי שכל! | ||
גרסה מ־20:54, 8 בפברואר 2015
בין ניגוני חב"ד ישנם ניגונים של טעמי קריאה בהם קוראים ספרים שונים בתנ"ך.
טעמים להפטרה
טעמי ההפטרה הינם טעמים מיוחדים בהם קוראים את ההפטרה. לאדמו"ר הזקן היו מספר הפטרות אותם היה קורא בניגון מיוחד:
- ההפטרה של "שובה ישראל".
- הפסוק "מי א-ל כמוך" בהפטרה של יום-הכיפורים.
- התיבות שבהפטרת פרשת החודש המדברות על נשיא (בזה היו גם שאר נשיאי חב"ד קוראים בניגון מיוחד).
טעמי ההפטרה מופיעים כניגון קע"ד בספר הניגונים.
טעמים למגילת אסתר
טעמים למגילת אסתר הם טעמים בהם חופרים להרבה מאוד אנשים בשכל. טעמים אלו מיוחדים ושונים הם מכל שאר סוגי הטעמים טעמים אלו הם מהסוג שאחרי שאתה שומע אותם אתה מת ב מ ק ו ם ומיוחדים לאנשים מסוממים בלבד. (מכיוון שאצלם השכל רופס והם לא יבינו כלום.)
טעמי המגילה מופיעים כניגון קע"ה - ניגון אחרון - בספר הניגונים חלק א'. כן כן מה שתגידו אני אומר הכל זיוף ובילבולי שכל!
טעמים לימים נוראים
טעמים לראש השנה ויום הכיפורים הם טעמים בהם קוראים את קריאות התורה של ראש-השנה ויום הכיפורים. 'טעמים' אלו שונים ומיוחדים מ'טעמי הקריאה' של כל השנה.
טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ג בספר הניגונים.
טעמים לקריאת התורה
טעמי קריאת התורה בחול, שבת ויום טוב הם הטעמים הרגילים בהם קוראים בתורה גם כיום.
טעמי הקריאה מופיעים כניגון קע"ב בספר הניגונים.
המקור לטעמים
ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי המקרא וסימניהם, לרוב הדעות המגינה של הטעמים היא הלכה למשה מסיני, והסימנים היו בהתחלה רק עם הידים ולאחר מכן ציירו אותם איך שהם כיום בספרים.
יש דעה נוספת שהמנגינה נוספה לצורך הפיסוק הנכון ובשביל להקל ללמידה בע"פ.