חנוכה – הבדלי גרסאות
| שורה 133: | שורה 133: | ||
==זאת חנוכה== | ==זאת חנוכה== | ||
"זאת חנוכה" הוא היום ה[[שמיני]] של חג החנוכה פעמים [[ב' בטבת]] ופעמים [[ג' בטבת]] (תלוי אם [[חודש כסלו]] מלא או חסר) יום זה נקרא על פי המנהג "זאת חנוכה" בפשטות על שם פסוקי התורה שקוראים ביום זה "זאת חנוכת המזבח" (במדבר ז, פ"ד פ"ח) | |||
השם "זאת חנוכה" מבטא את מעלת היום השמיני שהוא (עיקר) החנוכה (ולא אחר). בנוסף לפירוש הפשוט שביום זה משלים את שמונת ימי חנוכה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243 (-מכיוון שהמילה "זאת" היא חלק מהשם של היום, משמע שלא מישהו מבחוץ אומר שעל ידי היום השמיני נשלמו כל ימי החנוכה אלא הוא קורא ליום זה בעצמו "זאת חנוכה" עיין שם)}} | |||
כל | |||
===מעלתו=== | |||
====שלימות ימי החנוכה==== | |||
בפשטות - ביום זה נשלמים כל ימי החג (שלכן נקרא "זאת חנוכה"), ולכן יום זה ממלא את כל שנחסר במשך כל ימי החג, (כמו שב[[שבטים]] במדבר, היה את שבט [[דן]] שהלך בסוף המחנה - "המאסף לכל המחנות" להחזיר האבידות שנאבדו. כך גם ב[[זמן]], היום האחרון על ידו אפשר להחזיר את כל אבידות הזמן ולתקן כל הימים).{{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ו|{{קישור אוצר 770|26|215|B|התוועדויות שנת תשמ"ו כרך ב' חורף|הרבי}}}} | |||
שלימות החג שביום זה מתבטא בזה אף שמדליקים את כל שמונת הנרות "בפועל" לפי שכל זמן שלא דלק בפועל חסר מצד הנבראים בחג (אמנם מצד המצווה הרי כבר ביום הראשון הוא חג לשמונה ימים ונמצאים ב"כח" כל ימי החג, אמנם מצד בני האדם דבר שנמצא ב"כח ולא התממש אינו קיים כל זמן שלא בא לפועל) ומכיוון שבחג החנוכה (שמסירות נפשם של ישראל היתה מצד עצמם לכן) עיקר הדגש במצוות החג הוא פעולת האדם, (שלכן דווקא במצוות נר חנוכה מוצאים עניין מיוחד [[בהידור מצווה]] [[מהדרין מין המהדרין]] וההידור הוא מנהג הפשוט בכלל ישראל) לכן ביום השמיני שמדליקים בפועל את כל שמונת הנרות הוא נקרא "זאת חנוכה" שדווקא יום זה הוא שלמות החנוכה שבו דווקא דולקים כל הנרות בפועל{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243}} | |||
====יום השמיני==== | |||
שני ביאורים במעלתו בתור יום ה"שמיני": | |||
'''א.'''ביום השמיני מאיר [[אור שלמעלה מהשתלשלות]] כידוע ההבדל הבין המספר [[שבע]] ל[[שמונה]] שבע מורה על שבעת ימי הבנין (שבעת ימי בראשית) שהוא האור האלוקי ששיך לבריאה (-השתלשלות) ושמונה הוא למעלה מהשתלשות (והוא על דרך המילה "[[א"ז]]" שענינה א' רוכב על הז' שמיני שלמעלה משבע).{{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ח|{{קישור אוצר 770|33|115|B|התוועדויות שנת תשמ"ח כרך ב' כסלו-ניסן|הרבי}}}} וביום זה{{בכללות הרי זה בכל ימי החנוכה "דתמניא אינון"(שבת שם)}} מאיר אור שמעל השבע הוא אור ה[[כתר]] (או אור הג' ראשונות שלמעלה משבעה יומין){{הערה|שם=אוה"ת זאת חנוכה||1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31648&st=&pgnum=261 אור התורה לצמח צדק בראשית חלק ה עמוד תתקסב])}} | |||
'''ב.'''עניינה של יום השמיני היא המשכת כל הגילויים של חנוכה להביאו בפועל. (ועל פי הקבלה: בימי חנוכה נמשך [[חכמה דעתיק]] והוא נמשך על ידי [[שבעה יומין]] דעתיק וב"זאת חנוכה" נמשך ומתגלה ב[[מלכות]] שנקרא "זאת"{{הערה|זהר חלק ג דף נו עמוד ב'}} ועניין המלכות הוא גלוי בפועל בעולם{{הערה|שם=אוה"ת זאת חנוכה}} | |||
שני הביאורים הנ"ל שייכים זה לזה לפי שבכדי שהגילויים יבואו לגלוי בדרגות הנמוכות יש להמשיך הגילוי ממקום גבוה יותר ולכן דווקא על ידי המשכת הגלוי מאחד שלמעלה משבע על ידי זה אפשר להמשיכו עד לגילוי במלכות - בגלוי בעולם.{{הערה|שם=מקץ ט"ז|[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/15/30/index.htm שיחת שבת פרשת מקץ תשט"ז]}} | |||
====שייכותו לגאולה==== | |||
ביום זה -יום השמיני- שמדליקים שמונה נרות מודגש השייכות לגאולה ש[[כינורו של משיח]] יהיה של שמונה נימין והוא יום סיום חנוכת המזבח ששיך לגאולה בחנוכת בית המקדש השלישי.{{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ח}} | |||
===ההוראה מיום זה בעבודת ה'=== | |||
מובן שביום זה יש להביא את כל ענייני החנוכה לפועל שדווקא על ידי שמביאים לפועל מגיעים לדרגה הגבוהה ביותר - "כתר".{{הערה|שם=מקץ ט"ז}} | |||
ביום זה מדליקים שמונה נרות אחת נגד יום זה ועוד שבעה "כנגד ימים היוצאים"{{הערה|תלמוד בבלי שבת כג, ב}} (- כנגד הימים שעברו כבר). ההוראה מזה: שעל אף שהתנהג בשבעת הימים שעברו כמו שצריך ותיקן כבר את כל ימי השבוע, אף על פי כן כשמדליק נר שמיני בכח זה מדליק מיד לאחריו את כל שבעת הנרות כנגד כל הימים היוצאים כלומר פעולה ביום זה פועלת הוספה והארה בכל הימים שכבר עברו.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ עמוד 490 ואילך.}} | |||
ביום זה אפשר להשלים כל הענייני חנוכה בהפצת המעיינות והיהדות חוצה על ידי התבוננות במה להשלים והחלטה טובה בזה.{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ו}} ומה טוב על ידי עריכת [[התוועדות]] שבה יוסיפו בלימוד פנימיות התורה ויקבלו החלטות טובות.{{מקור}} | |||
צריך ללמוד המאמר או עך כך פנים חלק, או שורות אחדות, שישנו מ[[אדמו"ר הזקן]] עם הגהות והערות של ה[[צמח צדק]], שמבאר העילוי ד"זאת חנוכה", והעיקר - "לחיות" עם המאמר, שיכול להיות גם לפני הלימוד - שעצם הידיעה שישנו מאמר זה מעוררת אצלו חיות והתלהבות.{{מקור}} | |||
== חנוכה בתורת הנגלה == | == חנוכה בתורת הנגלה == | ||