שלמה רסקין (רודניא): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "==תולדות חייו==" ב־"==קורות חיים==") |
מ (החלפת טקסט – "קורות חיים" ב־"תולדות חיים") |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב'''שלמה רסקין''' היה סוחר חסיד חב"ד, שהתגורר בתחילה ב[[רודניא]] ולאחר מכן בגורקי (ניז'ינובוגרוד). זכה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] יהיה מעורב אישית בפרטי השידוך שלו. | הרב'''שלמה רסקין''' היה סוחר חסיד חב"ד, שהתגורר בתחילה ב[[רודניא]] ולאחר מכן בגורקי (ניז'ינובוגרוד). זכה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] יהיה מעורב אישית בפרטי השידוך שלו. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרמ"ה]] ב[[רודניא]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] כבנו הבכור של אביו הרב [[חיים בן ציון רסקין]] ואמו דבוניא. | נולד בשנת [[תרמ"ה]] ב[[רודניא]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] כבנו הבכור של אביו הרב [[חיים בן ציון רסקין]] ואמו דבוניא. | ||
גרסה מ־23:09, 22 באוגוסט 2014
הרבשלמה רסקין היה סוחר חסיד חב"ד, שהתגורר בתחילה ברודניא ולאחר מכן בגורקי (ניז'ינובוגרוד). זכה שאדמו"ר הרש"ב יהיה מעורב אישית בפרטי השידוך שלו.
תולדות חיים
נולד בשנת תרמ"ה ברודניא הסמוכה לליובאוויטש כבנו הבכור של אביו הרב חיים בן ציון רסקין ואמו דבוניא.
בגלל אימת השלטון הסובייטי, לא זכה ללמוד בישיבות תומכי תמימים בצורה מסודרת, ולמד בכוחות עצמו.
בגיל 18 בלבד דחק בו אביו להיכנס בקשרי השידוכין. אביו נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הרש"ב והעלה בפניו את ההצעות שהתקבלו אך אדמו"ר הרש"ב שלל את כולן. מאוחר יותר כאשר עלתה ההצעה בנוגע לבתו של החסיד ר' מיכאל צ'ערבינער, היה אדמו"ר הרש"ב מרוצה מהשידוך, והוא נסגר במזל טוב[1].
לאחר שנישא לרעייתו בתיה-חיה-יענטא, התיישב ברודניא בסמוך לאביו, שם גם גידל את בניו תחת איימת השלטון הקומוניסטי ודאג להם לחינוך יהודי על אף הסכנות שבדבר.
היה מכניס אורחים גדול, ואדמו"ר הריי"צ התבטא עליו פעם כי הוא "בעל מדריגה גדול בהכנסת אורחים".
כשבגרו ילדיו והגיעו לגיל גיוס, עבר להתגורר בעיירה גורקי (ניז'ינובוגרוד), על מנת לנסות ולברוח מאנשי הבולשת.
נפטר בזמן מלחמת העולם השניה בעקבות הנידודים והצרות, בב' סיון תש"ד.
משפחתו
- בנו, ר' שאול רסקין - מראשוני החקלאים בכפר חב"ד
- בנו, ר' שלום דובער רסקין
- בתו, מרת לובא זרחי
- בתו, מרת דאבא רייזא ליין (?)
- בתו מרת צביה, אשת הרב בצלאל רובשקין
- חתנו, ר' משה וישצקי
הערות שוליים
- ↑ להרחבה בנוגע לפרשת נישואיו, ראו 'על אבותינו ועל יחוסם' עמוד 274 ואילך.