שלום אליהו וילנקין

ר' שלום אליהו וילנקין

שלום אליהו וילנקין עובר בפני הרבי במעמד חלוקת כוס של ברכה

הרב שלום אליהו וילנקין (ח' חשון תרע"ח-ד' כסלו תשנ"ה), היה ר"מ ומשפיע בסניפים המחתרתיים של ישיבות תומכי תמימים ברוסיה, ומשפיע ראשי בקהילת חב"ד בקרית מלאכי.

קורות חיים

שנות נעוריו

הרב שלום אליהו נולד בדנייפרפטרובסק שבאוקראינה בח' בחשוון תרע"ז, להוריו הרב שניאור זלמן ומרת רבקה וילנקין.

כמו שאר אחיו, לא הלך ללמוד בבתי הספר הקומוניסטיים, ובילדותו למד אצל אביו, שהיה 'מלמד' פרטי (במקביל לעבודתו כשוחט).

הוריו התגוררו בעיירה דנייפרפטרובסק, שם אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון כיהן ברבנות, והוא היה מצטרף אל אביו להשתתף בהתוועדויות של רבי לוי יצחק, ובמעמד ה'הקפות' בבית אביו של הרבי בשמחת תורה.

בשנת תרצ"ב הצטרף לאחיו הגדול, יוסף וילנקין, ונסע ללמוד בסניף המחתרתי של תומכי תמימים שהוקם בעיירה קורסק, ולמד שם יחד עם חבריו, הרב אלימלך קפלן והרב מיכאל טייטלבוים.

בשנת תרצ"ד מילא מספר חודשים את מקומו ר' ישראל לוין (ליפאוויצער) בסניף הישיבה בקריווארג, ולאחר מכן חזר ללמוד בישיבה בקורסק.

בשלהי שנת תרצ"ה נסע יחד עם מספר תלמידים מהישיבה בקורסק לווראניז', ופתח יחד עימם סניף של תומכי תמימים לבחורים מבוגרים, ולמדו אצל המשפיע הרב בצלאל וילשנסקי והתוועדו איתו לעיתים תכופות. בזמן לימודו בישיבה, עסק בלימודי השחיטה, אך לא הגיע להיות שוחט בפועל.

בשנת תרצ"ז נקרא לאסיפה של תמימים מבוגרים שהתקיימה בביתו של ר' משה כצמן, שם קיבל את ההודעה שבעקבות ריבוי המאסרים של המשטרה החשאית והגלייתם של הר"מים והמשפיעים בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים, מוטל עליהם להחליף את מקומם, ולקבל על עצמם ניהול של אחד מהסניפים של הישיבה.

הוא נשלח לסניף הישיבה באודסה שבאוקראינה. שם היתה הישיבה מצויה בתאים גשמיים קשים, וכשהגיע החורף המצב הפך להיות בלתי נסבל. הוא שלח לר' חוניע מרוזוב מכתב בקשה דחוף, ובעקבותיו קיבל תקציב של אלף רובל, באמצעותם הצליח לייצב את המצב הגשמי בישיבה. כעבור חצי שנה, נסע למלחובקה, על מנת לקבל 'תקציב' מהרה"ח ר' אברהם מאיור (דרייזין).

בשנת תרח"צ עבר לשמש כמשגיח בישיבה בווראניז'.

חתונתו

בתחילת הקיץ של שנת תש"א בא בקשרי השידוכין עם מרת פריידא מריישא גורליק, אך בתקופת ההמתנה לחתונה פלשו הנאצים לברית המועצות, המשפחה הייתה צריכה לברוח מאימת ההפצצות של הגרמנים, והחתונה נדחתה.

בח' אלול תש"א, הצליח יחד עם בני משפחת גורליק לעלות על רכבת, ולהימלט לסמרקנד, ולאחר תלאות רבות ביום האחרון של חג החנוכה תש"ב נישא לרעייתו.

א' מהאורחים שהוזמנו לריקודי השמחה של החתונה ששמע את שם משפחתו של החתן, סיפר כי הוא פגש את אביו בקווקז בעיירה בשם חצ'קלע, ולאחר החתונה, נסע גיסו ר' ליפא שפירא לקווקז, ופגש שם את חמיו גיסו וגיסותיו, ודאג להפגיש בין האב ובנו.

לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו בייצור אריגי טקסטיל. הוא היה עובד בביתו, וכך יכל להימנע מלחלל את השבת. בסמרקנד נולדה בתו מרת שרה רבקה, ועם סיום מלחמת העולם השניה, ניסה להצטרף יחד עם משפחתו לחסידים שהבריחו את הגבול בבריחה הידועה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, אך בדרכם לעיר הגבול לבוב נאלצו להתעכב במוסקבה, בעקבות מחלה סופנית שתקפה את חמיו, ר' חיים אלעזר גורליק. למרבה הצער בט' כסלו תש"ז נפטר חמיו, ורק לאחר ימי האבל הם המשיכו בדרכם ללבוב, שם התברר להם שכבר לא ניתן להבריח את הגבול.

כאשר החל גל המעצרים הגדול בנסיון לחשוף את הרשת המחתרתית שעסקה בהברחת החסידים, נעצר יחד עם אשתו, אך שוחרר כעבור מספר ימים, והמשיך לצ'רנוביץ, שם התגורר בבית משפחת גיסתו מוסיא קצנלבויגן, וגידל את בתה פייגא. בצ'רנוביץ' נולד בנו ר' חיים-אלעזר.

בשנת תשי"ח חזר לסמרקנד בעקבות קשיים בפרנסה, ועסק בחינוך ילדים בשעות אחר הצהריים במקביל לפרנסתו.

בשנת תשכ"א המפעל בו עבד הועבר לטשקנט, והוא עבר לשם בעקבותיו יחד עם משפחתו. בזמן מגוריו בטשקנט שימש ביתו דירת מסתור לתלמידים, אשתו היתה דואגת לאוכל מזין לבחורים, וילדיו היו מסייעים בהסתרתם. לאחר סיום שעות העבודה, היה חוזר לביתו ולומד בביתו עם הבחורים.

בשנת תשכ"ו פקדה את טשקנט רעידת אדמה שהרסה בתים רבים, והוא אירח חסידים רבים בביתו שניצול מפגיעה.

משפיע בנחלת הר חב"ד

לאורך כל השנים ביקש מהשלטונות הרוסיים אישורי הגירה, על מנת לעלות לישראל, ורק בשנת תשל"א קיבלו את האישור המיוחל, ובי' אלול תשל"א עלו לארץ והתיישבו בקרית מלאכי בשכונת נחלת הר חב"ד שהקים הרבי שנתיים קודם לכן.

בשנת תשל"ב נסע לרבי בפעם הראשונה, ובשעת ההתוועדות המרכזים של חג הגאולה י"ט כסלו זכה שהרבי יתייחס אליו באופן מיוחד, ויעניק לו בקבוק משקה על מנת לערוך התוועדות כשיחזור לקרית מלאכי.

בי"ט כסלו תשל"ז ביקש הרבי למנות משפיעים בכל קהילה חב"דית, והוא מונה כמשפיע של הקהילה בנחלת הר חב"ד לצד המשפיע ר' מיכאל מישולובין.

פטירתו

בשנותיו האחרונות נחלשה ראייתו, ובקושי יכל לקרוא, אך המשיך להתוועד ולהשתתף בשיעורים הרבים, כשהוא לומד ומלמד מתוך הזכרון.

נפטר בד' כסלו תשנ"ה, ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים שבירושלים.

משפחתו

אחיו:

• ר' יוסף וילנקין.
• מרת חנה שפירא (אשת הרב ליפמן שפירא, יו"ר בית דין ועד רבני ליובאוויטש הכללי).
• מרת שרה וילנקין.

ילדיו:

• שרה רבקה גורליק (אשת הרב שלום דובער גורליק), נחלת הר חב"ד.
• דובער וילנקין, כפר חב"ד.
• חיים אלעזר וילנקין, קראון הייטס.

לקריאה נוספת

• תשורה מעשה אבות סימן לבנים - בעריכת הרב שניאור זלמן ברגר, נחלת הר חב"ד, ו' תמוז תשס"ח.