אברהם פריד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אברהם פריד''', (שמו המלא '''אברהם שבתאי הכהן פרידמן''') נולד | '''אברהם פריד''', (שמו המלא '''אברהם שבתאי הכהן פרידמן''') נולד | ||
ב | ב י"ב [[אדר ב']] בשנת [[תשי"ט]]) (22 במרץ 1959). פריד הוא אחד הבולטים בתחום הזמר החסידי. שיריו, רובם ככולם לקוחים או שואבים את השראתם מטקסטים יהודיים מוכרים. השירים מבוצעים על פי רוב ב[[עברית]] בהגייה אשכנזית. פריד הוא חסיד [[חב"ד]] הגר בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]]. | ||
==תחילת דרכו== | ==תחילת דרכו== | ||
את דרכו המוזיקלית החל פריד עוד כילד, כששימש סולן בלהקת ילדים חב"דית שהופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית. חלק מקטעי הסולו שלו כסולן הלהקה שנשתמרו על סלילי הקלטה ישנים שילב פריד בכמה משיריו במשך השנים כשהוא מלווה את עצמו בקולו העכשווי. | את דרכו המוזיקלית החל פריד עוד כילד, כששימש סולן בלהקת ילדים חב"דית שהופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית. חלק מקטעי הסולו שלו כסולן הלהקה שנשתמרו על סלילי הקלטה ישנים שילב פריד בכמה משיריו במשך השנים כשהוא מלווה את עצמו בקולו העכשווי. | ||
באחת מהופעותיו החובבניות במחנה קיץ לפני ילדי המחנה, הבחין בו מפיק חרדי והחליט שבנער גלום פוטנציאל גדול שכדאי לממשו. לאחר שיצר עימו קשר ושכנע אותו להוציא תקליט ראשון הקליט פריד את תקליטו הראשון "No Jew Will Be Left Behind" ("אף יהודי לא יישאר מאחור"), שהפך מיד ללהיט בקרב הציבור החרדי-דתי בארץ ובעולם, ושבר את ההגמוניה של כוכב הפופ החרדי היחידי עד אז | באחת מהופעותיו החובבניות במחנה קיץ לפני ילדי המחנה, הבחין בו מפיק חרדי והחליט שבנער גלום פוטנציאל גדול שכדאי לממשו. לאחר שיצר עימו קשר ושכנע אותו להוציא תקליט ראשון הקליט פריד את תקליטו הראשון "No Jew Will Be Left Behind" ("אף יהודי לא יישאר מאחור"), שהפך מיד ללהיט בקרב הציבור החרדי-דתי בארץ ובעולם, ושבר את ההגמוניה של כוכב הפופ החרדי היחידי עד אז מרדכי בן דוד (שסייע - לבקשתו של המפיק - בהפקת האלבום כ"עוזר מפיק"). | ||
אברהם פרידמן שגדל והתחנך ב[[ | אברהם פרידמן שגדל והתחנך ב[[תומכי תמימים]] התבייש בתחילה במקצועו החדש ועל כן חתם על תקליטו "אברהם פריד", שם שדבק בו, והפך לשמו השני. | ||
שני תקליטיו הראשונים, על אף שיש בהם לא מעט שירים שהפכו לנכס צאן ברזל בפולקלור המוזיקה היהודית ("א-ל ההודאות" "וזכנו לקבל שבתות" "וקרב פזורנו" ועוד) נחשבים לחובבניים יחסית, ופריד עצמו התבטא פעם כי הוא מתבייש כיום להאזין להם. התקליט השלישי נחשב לאלבומו המקצועי הראשון, ואחד המוצלחים מביניהם. | שני תקליטיו הראשונים, על אף שיש בהם לא מעט שירים שהפכו לנכס צאן ברזל בפולקלור המוזיקה היהודית ("א-ל ההודאות" "וזכנו לקבל שבתות" "וקרב פזורנו" ועוד) נחשבים לחובבניים יחסית, ופריד עצמו התבטא פעם כי הוא מתבייש כיום להאזין להם. התקליט השלישי נחשב לאלבומו המקצועי הראשון, ואחד המוצלחים מביניהם. | ||
כחסיד חב"ד לא עשה פריד צעד בלא קבלת אישור | כחסיד חב"ד לא עשה פריד צעד בלא קבלת אישור מ[[הרבי מליובאוויטש]]. בתחילה לא קיבל הזמר הצעיר את הסכמת הרבי להופיע בהופעה חיה מול קהל ואכן נמנע מכך. רק בשנת [[תשמ"ה]] - 1985 כאשר ערכו מוסדות החינוך של חב"ד ב[[צפת]] 'דינר' חגיגי וביקשו מיוזמתם את אישורו של הרבי להופעה בלעדית של אברהם פריד קיבלו את ברכת הדרך מהרבי ומאז החל פריד להופיע בצורה סדירה. כשעבר פריד, טרם הופעתו הראשונה, לקבל עצה וברכה מהרבי יעץ לו הרבי לשים בעיצומה של ההופעה, אל מול הקהל, כסף בקופת צדקה, ומאז ועד היום נוהג כך אברהם פריד בכל הופעותיו ברחבי העולם. | ||
==דיסקוגרפיה== | ==דיסקוגרפיה== | ||
===אלבומים=== | ===אלבומים=== | ||
* "אף יהודי לא יישאר מאחור" | * "אף יהודי לא יישאר מאחור" 1981 | ||
* "זה הזמן" | * "זה הזמן" 1982 | ||
* "תנו שבח" | * "תנו שבח" 1983 | ||
* "קץ לגלות" | * "קץ לגלות" 1985 | ||
* "מלוה מלכה" | * "מלוה מלכה" 1986 | ||
* "מעגל השנה 2" | * "מעגל השנה 2" 1987 | ||
* "אנחנו מוכנים" | * "אנחנו מוכנים" 1988 | ||
* "מעגל השנה 3" | * "מעגל השנה 3" 1989 | ||
* "אדרבה" | * "אדרבה" 1990 | ||
* "הימים טובים" | * "הימים טובים" 1990 | ||
* "המיטב" | * "המיטב" 1991 | ||
* "אוצרות יהודיים ([[יידיש]]) א'" | * "אוצרות יהודיים ([[יידיש]]) א'" 1992 | ||
* "אוצרות יהודיים (עברית) א'" | * "אוצרות יהודיים (עברית) א'" 1992 | ||
* "שטר התנאים" [[1994 | * "שטר התנאים" [[1994 | ||
* "אוצרות יהודיים (יידיש) ב'" | * "אוצרות יהודיים (יידיש) ב'" 1994 | ||
* "אוצרות יהודיים (עברית) ב'" | * "אוצרות יהודיים (עברית) ב'" 1994 | ||
* "ברכה והצלחה" | * "ברכה והצלחה" 1995 | ||
* "אם אשכחך ירושלים" | * "אם אשכחך ירושלים" 1996 | ||
* "האפ קאזאק (ניגוני חב"ד)" | * "האפ קאזאק (ניגוני חב"ד)" 1996 | ||
* "חזק" | * "חזק" 1997]] | ||
* "ניגוני הבעש"ט (ניגוני חב"ד)" | * "ניגוני הבעש"ט (ניגוני חב"ד)" 1998 | ||
* "יחיד ורבים" | * "יחיד ורבים" 2001 | ||
* "פריד הופעה חיה" | * "פריד הופעה חיה" 2001 | ||
* "עלה קטן (סינגל)" | * "עלה קטן (סינגל)" 2002 | ||
* "אבינו מלכנו (ניגוני חב"ד)" | * "אבינו מלכנו (ניגוני חב"ד)" 2002 | ||
* "אני חושב עליכם (סינגל)" | * "אני חושב עליכם (סינגל)" 2005 | ||
* "בין כך ובין כך" | * "בין כך ובין כך" 2006 | ||
* "הלהיטים הגדולים" | * "הלהיטים הגדולים" 2006 | ||
{{ויקיפדיה}} | {{ויקיפדיה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
גרסה מ־18:24, 21 בספטמבר 2008
אברהם פריד, (שמו המלא אברהם שבתאי הכהן פרידמן) נולד ב י"ב אדר ב' בשנת תשי"ט) (22 במרץ 1959). פריד הוא אחד הבולטים בתחום הזמר החסידי. שיריו, רובם ככולם לקוחים או שואבים את השראתם מטקסטים יהודיים מוכרים. השירים מבוצעים על פי רוב בעברית בהגייה אשכנזית. פריד הוא חסיד חב"ד הגר בשכונת קראון הייטס בברוקלין שבניו יורק.
תחילת דרכו
את דרכו המוזיקלית החל פריד עוד כילד, כששימש סולן בלהקת ילדים חב"דית שהופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית. חלק מקטעי הסולו שלו כסולן הלהקה שנשתמרו על סלילי הקלטה ישנים שילב פריד בכמה משיריו במשך השנים כשהוא מלווה את עצמו בקולו העכשווי.
באחת מהופעותיו החובבניות במחנה קיץ לפני ילדי המחנה, הבחין בו מפיק חרדי והחליט שבנער גלום פוטנציאל גדול שכדאי לממשו. לאחר שיצר עימו קשר ושכנע אותו להוציא תקליט ראשון הקליט פריד את תקליטו הראשון "No Jew Will Be Left Behind" ("אף יהודי לא יישאר מאחור"), שהפך מיד ללהיט בקרב הציבור החרדי-דתי בארץ ובעולם, ושבר את ההגמוניה של כוכב הפופ החרדי היחידי עד אז מרדכי בן דוד (שסייע - לבקשתו של המפיק - בהפקת האלבום כ"עוזר מפיק").
אברהם פרידמן שגדל והתחנך בתומכי תמימים התבייש בתחילה במקצועו החדש ועל כן חתם על תקליטו "אברהם פריד", שם שדבק בו, והפך לשמו השני.
שני תקליטיו הראשונים, על אף שיש בהם לא מעט שירים שהפכו לנכס צאן ברזל בפולקלור המוזיקה היהודית ("א-ל ההודאות" "וזכנו לקבל שבתות" "וקרב פזורנו" ועוד) נחשבים לחובבניים יחסית, ופריד עצמו התבטא פעם כי הוא מתבייש כיום להאזין להם. התקליט השלישי נחשב לאלבומו המקצועי הראשון, ואחד המוצלחים מביניהם.
כחסיד חב"ד לא עשה פריד צעד בלא קבלת אישור מהרבי מליובאוויטש. בתחילה לא קיבל הזמר הצעיר את הסכמת הרבי להופיע בהופעה חיה מול קהל ואכן נמנע מכך. רק בשנת תשמ"ה - 1985 כאשר ערכו מוסדות החינוך של חב"ד בצפת 'דינר' חגיגי וביקשו מיוזמתם את אישורו של הרבי להופעה בלעדית של אברהם פריד קיבלו את ברכת הדרך מהרבי ומאז החל פריד להופיע בצורה סדירה. כשעבר פריד, טרם הופעתו הראשונה, לקבל עצה וברכה מהרבי יעץ לו הרבי לשים בעיצומה של ההופעה, אל מול הקהל, כסף בקופת צדקה, ומאז ועד היום נוהג כך אברהם פריד בכל הופעותיו ברחבי העולם.
דיסקוגרפיה
אלבומים
- "אף יהודי לא יישאר מאחור" 1981
- "זה הזמן" 1982
- "תנו שבח" 1983
- "קץ לגלות" 1985
- "מלוה מלכה" 1986
- "מעגל השנה 2" 1987
- "אנחנו מוכנים" 1988
- "מעגל השנה 3" 1989
- "אדרבה" 1990
- "הימים טובים" 1990
- "המיטב" 1991
- "אוצרות יהודיים (יידיש) א'" 1992
- "אוצרות יהודיים (עברית) א'" 1992
- "שטר התנאים" [[1994
- "אוצרות יהודיים (יידיש) ב'" 1994
- "אוצרות יהודיים (עברית) ב'" 1994
- "ברכה והצלחה" 1995
- "אם אשכחך ירושלים" 1996
- "האפ קאזאק (ניגוני חב"ד)" 1996
- "חזק" 1997]]
- "ניגוני הבעש"ט (ניגוני חב"ד)" 1998
- "יחיד ורבים" 2001
- "פריד הופעה חיה" 2001
- "עלה קטן (סינגל)" 2002
- "אבינו מלכנו (ניגוני חב"ד)" 2002
- "אני חושב עליכם (סינגל)" 2005
- "בין כך ובין כך" 2006
- "הלהיטים הגדולים" 2006