משה קורדובירו – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "...." ב־"..."
שורה 3: שורה 3:
חי בתקופתו של האריז"ל והיה רבו של האריז"ל בתורת הנסתר. היה אחד הצדיקים הגדולים ביותר  שהיו אי פעם לעם ישראל.
חי בתקופתו של האריז"ל והיה רבו של האריז"ל בתורת הנסתר. היה אחד הצדיקים הגדולים ביותר  שהיו אי פעם לעם ישראל.


כאשר הספיד אותו [[האריז"ל]] העלה עליו את הפסוק: "כי יהיה באיש חטא משפט מוות .....ותלית אותו על העץ" אין מיתה בלא חטא, אם כן כיצד יתכן שרבי משה הסתלק? אלא יש לתלות את סיבת מיתתו בעוון עץ הדעת של[[אדם הראשון]] שבגללו באה מתה לעולם וזהו:"ותלית אותו על העץ" .<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=2c99718c-fe77-4aca-b047-8d8cf87dd6a5&st=%D7%A8%D7%9E%22%D7%A7&pgnum=145 שיחות קודש תשמ"א חלק ב']</REF>
כאשר הספיד אותו [[האריז"ל]] העלה עליו את הפסוק: "כי יהיה באיש חטא משפט מוות ....ותלית אותו על העץ" אין מיתה בלא חטא, אם כן כיצד יתכן שרבי משה הסתלק? אלא יש לתלות את סיבת מיתתו בעוון עץ הדעת של[[אדם הראשון]] שבגללו באה מתה לעולם וזהו:"ותלית אותו על העץ" .<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=2c99718c-fe77-4aca-b047-8d8cf87dd6a5&st=%D7%A8%D7%9E%22%D7%A7&pgnum=145 שיחות קודש תשמ"א חלק ב']</REF>


רבי משה היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה.<REF>סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם ה[[יעב"ץ]]. מובא ב[[שיחות קודש]] שם.</REF>
רבי משה היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה.<REF>סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם ה[[יעב"ץ]]. מובא ב[[שיחות קודש]] שם.</REF>