ציור אדמו"ר הזקן – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "כ"ק אדמו"ר שליט"א" ב־"הרבי" |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
עדיין אינו ברור, האם התמונה המקורית צויירה בצבעים, או שמא בעופרת שחורה, כפי שהיא ידועה מן ההדפסים. | עדיין אינו ברור, האם התמונה המקורית צויירה בצבעים, או שמא בעופרת שחורה, כפי שהיא ידועה מן ההדפסים. | ||
הפריט הקדום ביותר הנשמר כיום מהציור המקורי הוא טופס מן ההדפסה הראשונית של התמונה, בפורמט גדול, שנעשתה על ידי ר' שמריה | הפריט הקדום ביותר הנשמר כיום מהציור המקורי הוא טופס מן ההדפסה הראשונית של התמונה, בפורמט גדול, שנעשתה על ידי ר' [[שמריה שניאורסון]]. טופס זה נמצא בבעלותה של [[ספריית ליובאוויטש]] בניו-יורק, והוא מוצג לעיתים בתערוכות שונות לפני המבקרים בספריה. | ||
== על | == עדות על מקוריות התמונה מיומני אדמו"ר הריי"צ == | ||
בחוברת השמינית של קובץ '[[התמים]]' | בחוברת השמינית של קובץ '[[התמים]]' {{הערה|שיצא ב[[חודש כסלו]] [[תרצ"ט]]}} נדפסה התמונה המפורסמת של אדמו"ר הזקן ונכתב שלאחרי הדפסת התמונה ב'התמים' בחוברת השניה (ע' ז) הגיעו מכתבים רבים המערערים על יחוס תמונה זו לאדמו"ר הזקן, מכיוון שבפעם הראשונה שהתפרסמה התמונה בשנת [[תרמ"ח]] (ראה להלן: [[תרמ"ט]]) על ידי הר' [[שמריה שניאורסון|שמריה שניאורסאן]], היו דיונם בעתונות היהודית של אותו זמן על יחוסה, ואחדים הטילו ספק באמיתות התמונה. | ||
ולכן פנו חברי המערכת לברר אצל אדמו"ר הריי"ץ, והוא הביא להם לפרסם קטעים מרשימותיו שכתב משנת [[תרנ"ו]] שבם מובא מה ששמע בענין התמונה, ומסיפורים אלה מוכח בברור על אמיתותה של התמונה. | |||
=== רשימת אדמו"ר הריי"ץ === | |||
ברשימה הובאו חמישה סיפורים והוכחות על אמיתות התמונה והם: | |||
1) עדות של שני חסידים זקנים מ[[בברויסק]] שהכירו את [[אדמו"ר הזקן]] וזיהו את הציור כתמונתו. | |||
2) [[אדמו"ר המהר"ש]] ראה את התמונה הזו עוד בשנת [[תרט"ו]], ב[[פטרבורג]]. | |||
3) [[הרבנית רבקה]], אשת אדמו"ר מהר"ש, ראתה את התמונה המקורית ב[[ליובאוויטש]], בשנת [[תרכ"ב]], כאשר הביאוה תמורת ערבון למשך שבועיים אל [[אדמו"ר הצמח-צדק]]. ובשנת [[תרנ"ו]] סיפרה: {{ציטוטון|כשיצאה תמונתו של אדמו"ר הזקן לאור, כשראיתי את התמונה הכרתי היטב, אשר היא העתק מאותה התמונה אשר ראיתי אז}}. | |||
4) עדות של חסיד שבשנת [[תרכ"ב]] שמע את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. אותו חסיד גם העיד שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את כ"ק אדמו"ר הזקן בזמן שישב בבית האסורים". | |||
5) אימרתו של אדמו"ר הצמח-צדק: {{ציטוטון|אז איך קוק אויף דעם פעטער ר' חיים אברהם זע'ה איך דעם זיידין, זיין קלסתר פנים איז ווי דעם זיידינס}} [=כאשר אני מסתכל על הדוד [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|רח"א]] רואה אני את הסבא, קלסתר פניו הוא כשל הסבא], וכן מקובל אצל "זקני החסידים","אשר כ"ק הרה"ח הר' חיים אברהם בנו של כ"ק אדמו"ר הזקן, היה קלסתר פניו ומבנה גוו כמו קלסתר פני קדש ומבנה גוו של כ"ק אדמו"ר הזקן", כביסוס לעדותם של חסידים שהכירו את ר' חיים אברהם שהתמונה היתה דומה לו ("רק שבחוטמו של כ"ק הרח"א לא היה בו שרטת"). | |||
== על הציור מרשימת 'תולדות אדמו"ר הזקן' == | == על הציור מרשימת 'תולדות אדמו"ר הזקן' == | ||
| שורה 20: | שורה 31: | ||
== על הציור מהספר "בית רבי" == | == על הציור מהספר "בית רבי" == | ||
ר' [[חיים מאיר הילמן]], | ר' [[חיים מאיר הילמן]], כותב בספרו '[[בית רבי]]': {{הערה| ע' 6 - 501}} | ||
בשנים אלו האחרונות נתגלה על פני תבל ציור תואר תמונת רבינו | בשנים אלו האחרונות נתגלה על פני תבל ציור תואר תמונת רבינו כי בעת היותו ב[[פטרבורג]] בשנת [[תקנ"ט]] צר אותה צייר א' בדקדוק גדול ובתכלית ההידור (כפי הנראה היה שייך זה לדבר המשפט כידוע). והשר ראש הזאנדארמים שהי' מחבב אותו מאד לקחה לביתו ואחר כך נשארה ביד יורשי השר בניו ונכדיו. ולאחר זמן קנה אותה מהם הגראף טישקעוויץ בעד סך רב והיתה ספונה וטמונה בביתו שנים רבות ולא שזפתה עין רואה. עד שנים האלו שנזדמן לאחד מהציירים מאחב"י להיות בבית עקד התמונות של הגראף הנ"ל ובתוך המון רבוי התמונות שנמצא שם מאינם יהודים וגם מיהודים ראה גם תמונה הזאת ונשתומם למראה מיופי התמונה שלא ראה כמוה. אך מי הוא לא ידע. ושאל להגראף על זה והשיב לו שהוא תמונת רב א' גדול ומפורסם בין היהודים. והראה לו שמו ושם אביו שם עירו רשום על התמונה בלשון רוסיא (בזה הלשון "זלמן בארוחאוויץ איז לאזני"). והנה בווארשא נמצא א' מנכדי רבינו נקרא בשמו ר' שמרי' בן ר' לוי"צ שניאורסון. ונזדמן להצייר הנ"ל להיות בביתו וסיפר לו לתומו את אשר ראה כו'. וכאשר שמע ר' שמריהו הנ"ל את דבריו נבהל משמוע כי מובן הדבר מי הוא הרב. וסיפר לו להצייר מעט ממהות הרב וכי הוא מנכדיו. ועל כן בקשו שיהי' לו לעזר להשיג רשיון מהגראף להעתיק התמונה ולהפיצה על פי תבל. ובעמל ויגיעה רבה השיגו הרשיון על זה והעתיקו אותה בדיוק גדול מאד. וגם העתיקו הכתב הרשום שם אמו ושם אביו ושם עירו כנ"ל. גם היה רשום שם שם הצייר גלאוואטשעווסקע. ושם העיר פטרבורג. וזמן השנה שנת 1798 למספרם. שזהו בתחלת שנת תקנ"ט למספר בני ישראל שאז היה רבינו בפטרבורג בפעם הראשונה כנ"ל. ונדפסה ברשיון הצענזור. ובהסכמת הגאב"ד דווארשא והסכמות הרבה מנכדי רבינו הרבנים שי'. | ||
=== מכתב תעודה מאב"ד ווארשא === | === מכתב תעודה מאב"ד ווארשא === | ||
| שורה 28: | שורה 39: | ||
ז"ל התעודה מהגאב"ד דווארשא. | ז"ל התעודה מהגאב"ד דווארשא. | ||
בעזהשי"ת הנה כ' הרבני מוה"ר שניאורסאן נ"י נמצא | בעזהשי"ת הנה כ' הרבני מוה"ר שניאורסאן נ"י נמצא תחת ידו תמונת הרב הגאון קדוש עליון נזר ישראל ותפארתו נודע שמו בשערים מרנא ורבנא הררש"ז זצוקללה"ה הנקרא בשם הרב מלאדי זיע"א בעהמ"ח ספר התניא והשו"ע וס' [[לקוטי תורה]] ותורה אור. והתמונה הנ"ל השיג אותה הרר"ש הנ"ל אצל הגראף טישקעוויץ כפי התעודה שביד הרר"ש הנ"ל וגושפנקא של הגראף הנ"ל חתום על התעודה כי התמונה הנמצאה תח"י הרר"ש הנ"ל נעתקה בדיוק גדול ממש מן התמונה הראשונה אשר צר אותה צייר אומן נפלא מחכמי חרשים בפ"ב את תואר פני הרה"ק הנ"ל בעצמו בשנת תקנ"ט בפ"ב. והנה כל הרואה התמונה הנ"ל של הרה"ק הנ"ל יפלא הפלא ופלא על זיו הדרת קדש המאיר מהוד פניו. וממבטי עיניו ניכר כי כבוד ה' היה חופף עליו והי' מאיר לארץ ולדרים. וכעת עלה בדעת הרר"ש הנ"ל להוציא לאור ציור התמונה הנ"ל על ידי איש אמן היודע היטב בחרשת אבן ולהפיצה בישראל למען תאיר תמונת פני הרה"ק הנ"ל לאחב"י וידעו כי פניו פני מלאך ה' צבאות התהלך פה אתנו על אדמתינו כו'. וזכות הרב הגאון הקדוש יסייענו להוציא מחשבתו אל הפועל להאיר תמונתו על פי תבל. הבעה"ח יום ג' ט"ז אדר שני תרמ"ט לפ"ק פה ווארשא. שמואל זנוויל קלעפפיש מו"צ דפ"ק הנ"ל. | ||
והנה הרר"ש הנ"ל שלח תעודת הרב דווארשא להרבנים נכדי רבינו ובקש הסכמתם על זה. והרבה מהם הסכימו על זה ונדפסו דבריהם בהמודעה של המו"ל כנ"ל. | והנה הרר"ש הנ"ל שלח תעודת הרב דווארשא להרבנים נכדי רבינו ובקש הסכמתם על זה. והרבה מהם הסכימו על זה ונדפסו דבריהם בהמודעה של המו"ל כנ"ל. | ||
| שורה 36: | שורה 47: | ||
ב) מכתבו גם התמונות קבלתי לנכון כו'. | ב) מכתבו גם התמונות קבלתי לנכון כו'. | ||
שמעתי כמה פעמים מכבוד אמי זקנתי הרבנית הצדקנית | שמעתי כמה פעמים מכבוד אמי זקנתי הרבנית הצדקנית שתואר בנו הרב החסיד המפורסם מוהר"ר חיים אברהם היה דומה הרבה לתאר כ"ק אביו קדש הקדשים אדמו"ר הזקן זיע"א. ותאר הר"ר [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]] אני זוכר היטב וכמו הוא נצב חי לנגדי ודומה הרבה לתואר התמונה כו'. | ||
== המשך מתוך הספר 'בית רבי' == | == המשך מתוך הספר 'בית רבי' == | ||
והנה לשמע אזן שמענו מכבר שתכונת גופו היה נפלא מאד (באחד מספורים הנדפסים מכבר כתוב בזה"ל: כלי מוחיו היו נפלאים ומבנה גוויתו היה איתן וחזק מאד והי' בריא אולם רוב ימיו (עד ימי זקנותו שנחלש מרבוי התלאות שעברו עליו כמבואר לעיל) הנערווין שלו היו עבים ומוצקים כו'). והנה עתה ראינו כי כן הוא שמראהו על התמונה איום ונורא ותכונת גופו נפלא מאד עד שתפליא עין כל רואה אותה כו'. וביותר יתפלאו כל רואיו ממבטי עיניו עין חודרת שנראה כמו חי ממש עמוק בעמקי עשתונותיו כו'. ושמענו שגם שרים ורוזנים שלא מאחב"י קונים את התמונה. וכולם משבחים ומפארים ומעריצים את שם רבינו שמהתמונה ניכר שהי' איש רם המעלה מאד חכם נפלא ופילוסוף אלקי כו'. על חוטמו היה שרטת (מסיבת | והנה לשמע אזן שמענו מכבר שתכונת גופו היה נפלא מאד (באחד מספורים הנדפסים מכבר כתוב בזה"ל: כלי מוחיו היו נפלאים ומבנה גוויתו היה איתן וחזק מאד והי' בריא אולם רוב ימיו (עד ימי זקנותו שנחלש מרבוי התלאות שעברו עליו כמבואר לעיל) הנערווין שלו היו עבים ומוצקים כו'). והנה עתה ראינו כי כן הוא שמראהו על התמונה איום ונורא ותכונת גופו נפלא מאד עד שתפליא עין כל רואה אותה כו'. וביותר יתפלאו כל רואיו ממבטי עיניו עין חודרת שנראה כמו חי ממש עמוק בעמקי עשתונותיו כו'. ושמענו שגם שרים ורוזנים שלא מאחב"י קונים את התמונה. וכולם משבחים ומפארים ומעריצים את שם רבינו שמהתמונה ניכר שהי' איש רם המעלה מאד חכם נפלא ופילוסוף אלקי כו'. על חוטמו היה שרטת (מסיבת הניתוח שעשה לו הדאקטאר המפורסם הר"ר אברהם מריגא זלה"ה), ורושם השרטת ניכר גם על התמונה כו'. | ||
== זיהוי התמונה וה"שרטת בחוטם" == | == זיהוי התמונה וה"שרטת בחוטם" == | ||
העניין האחרון מוזכר גם ברשימה שב'התמים', בה מסופר שאחד מזקני החסידים ב[[בורויסק]] הזכיר את ה"שרטת בחוטם" כסימן לזיהוי התמונה. | העניין האחרון מוזכר גם ברשימה שב'התמים', בה מסופר שאחד מזקני החסידים ב[[בורויסק]] הזכיר את ה"שרטת בחוטם" כסימן לזיהוי התמונה. | ||
ידיעה דומה מופיעה גם ב'[[לקוטי דיבורים]]' כרך א ע' 9-88, משיחת [[כ' כסלו]] [[תרצ"ג]]: | ידיעה דומה מופיעה גם ב'[[לקוטי דיבורים]]' {{הערה|כרך א ע' 9-88}}, משיחת [[כ' כסלו]] [[תרצ"ג]]: | ||
ידוע המעשה שלרבינו הזקן היה לו מחלה בחוטמו, רז עס פלעגט בר אים פון צייט צו צייט ררויספרלן שטיקליך פלייש [=שמזמן לזמן נפלו ממנו פיסות בשר], ואמרו על זה הרופאים אז דאס נעמט זעך פון ר שטררקע טיפע ביינקעניש צו ר זרך [=שזה בא מהתעמקות חזקה], והוא ענין נכספה וגם כלתה נפשי. | ידוע המעשה שלרבינו הזקן היה לו מחלה בחוטמו, רז עס פלעגט בר אים פון צייט צו צייט ררויספרלן שטיקליך פלייש [=שמזמן לזמן נפלו ממנו פיסות בשר], ואמרו על זה הרופאים אז דאס נעמט זעך פון ר שטררקע טיפע ביינקעניש צו ר זרך [=שזה בא מהתעמקות חזקה], והוא ענין נכספה וגם כלתה נפשי. | ||
וכן מסופר על כך בספר{{הערה|כרך א'}} '[[שמועות וסיפורים]]' מאת הרב [[רפאל נחמן כהן]]. | |||
== הספק באמיתיות התמונה == | == הספק באמיתיות התמונה == | ||
בחוברת 'התמים' | בחוברת 'התמים' כתוב שכשהתפרסמה התמונה הזו בשנת תרמ"ח [ולפי ההסכמות דלעיל צריך להיות: תרמ"ט].. היה דיון בעיתונות בנוגע לתמונה | ||
דיון בסוגיה זו מופיע בחלק השני ממאמרו של ז. ש"ץ, "מלאכת מחשבת", שנדפס בעתון היומי 'הצפירה'{{הערה|בעיתון מיום א' [[כ"ו בטבת]] [[תרמ"ט]] [http://www.jnul.huji.ac.il/dl/newspapers/hazefirah/html/hazefirah-18881230.htm גיליון מס' 217 ע' 3]}}. שם נכתב: | דיון בסוגיה זו מופיע בחלק השני ממאמרו של ז. ש"ץ, "מלאכת מחשבת", שנדפס בעתון היומי 'הצפירה'{{הערה|בעיתון מיום א' [[כ"ו בטבת]] [[תרמ"ט]] [http://www.jnul.huji.ac.il/dl/newspapers/hazefirah/html/hazefirah-18881230.htm גיליון מס' 217 ע' 3]}}. שם נכתב: | ||
זה לא כביר ראיתי בבית עקד התמונות אשר לגראף פולני, תמונת איש יהודי, אשר כמעט שמתי עיני בה וימלאו כל חדרי לבי תמהון, כי לא ראיתי כמוה בהדר יפעת תארה ובחן השפוך עליה. קראתי את הכתב הנמצא תחתיה, והנה שם רשום בשפת רוסיה.. [=הרב זלמן בן ברוך מלאדי. 1796. נפלה כאן טעות וצריך להיות: 7189 ]. שאלתי את הגראף על אודותו ויגד לי כי רב מפורסם הוא בישראל, והוא קנה את התמונה במחיר מעזבון גענעראל אחד בפ"ב. מאשר מוזר היה לי שם הרב הזה מי הוא, עזבתי את התמונה ההיא אשר עשתה רושם חזק בלבבי ולא אשכחנה כל ימי חיי חלדי, ולא נתתי אל לבי להעתיקה, אף כי תמונות רבות נתן לי הגראף להעתיקן.. אולם כבואי ווארשאה ואספר לאחד ממכירי (ה' שמריה שניאורסאהן) המחזה אשר חזיתי, העירני כי הרב ההוא הלא נודע ומפורסם בכל בני הגולה אשר ברוסיא, בעהמ"ח ספר התניא והשו"ע ורב הראשון לחסידי רוסיא ונודע בשם "הרב" סתם, ובהיותו בפ"ב בשנת תקנ"ז, זאת השנה אשר נרשמה על התמונה 1796 [כנ"ל, צריך להיות: 1798, מתאים לחורף תקנ" | זה לא כביר ראיתי בבית עקד התמונות אשר לגראף פולני, תמונת איש יהודי, אשר כמעט שמתי עיני בה וימלאו כל חדרי לבי תמהון, כי לא ראיתי כמוה בהדר יפעת תארה ובחן השפוך עליה. קראתי את הכתב הנמצא תחתיה, והנה שם רשום בשפת רוסיה.. [=הרב זלמן בן ברוך מלאדי. 1796. נפלה כאן טעות וצריך להיות: 7189 ]. שאלתי את הגראף על אודותו ויגד לי כי רב מפורסם הוא בישראל, והוא קנה את התמונה במחיר מעזבון גענעראל אחד בפ"ב. מאשר מוזר היה לי שם הרב הזה מי הוא, עזבתי את התמונה ההיא אשר עשתה רושם חזק בלבבי ולא אשכחנה כל ימי חיי חלדי, ולא נתתי אל לבי להעתיקה, אף כי תמונות רבות נתן לי הגראף להעתיקן.. אולם כבואי ווארשאה ואספר לאחד ממכירי (ה' שמריה שניאורסאהן) המחזה אשר חזיתי, העירני כי הרב ההוא הלא נודע ומפורסם בכל בני הגולה אשר ברוסיא, בעהמ"ח ספר התניא והשו"ע ורב הראשון לחסידי רוסיא ונודע בשם "הרב" סתם, ובהיותו בפ"ב בשנת תקנ"ז, זאת השנה אשר נרשמה על התמונה 1796 [כנ"ל, צריך להיות: 1798, מתאים לחורף תקנ"ט], בטח צרו שם צורתו עפ"י חפץ אחד שרי הצבא אשר ראהו, כי נפלא היה האיש בדורו, כנודע מתולדותיו ותולדות שטת החסידות ברוסיא, ותמונתו יקרה מאד לכל יודעי שמו (וה' שניאורסאהן זה הוא נין ונכד לו). | ||
כאשר נעלה מעל כל ספק כי זאת היא תמונת האיש המורם הזה, כן בל"ס [=בלי ספק] נמצאות עוד תמונות יקרות כמו אלה בבתי עקד התמונות אשר להאצילים ועין איש יהודי לא שזפתן. ומאד ראוי ונכון לשים לב למו להוציא תעלומות כאלה לאור. | כאשר נעלה מעל כל ספק כי זאת היא תמונת האיש המורם הזה, כן בל"ס [=בלי ספק] נמצאות עוד תמונות יקרות כמו אלה בבתי עקד התמונות אשר להאצילים ועין איש יהודי לא שזפתן. ומאד ראוי ונכון לשים לב למו להוציא תעלומות כאלה לאור. | ||
על פירסום זה כתב אדמו"ר הריי"צ ונתפרסמה בשנת [[תשנ"ג]] במילואים ל'[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש]]' שלו | על פירסום זה כתב אדמו"ר הריי"צ ונתפרסמה בשנת [[תשנ"ג]] במילואים ל'[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש]]' שלו: {{הערה|כרך יג ע' רנג-ד}} | ||
ב"ה, [[כ"ד סיון]] [[תרח"צ]]. | ב"ה, [[כ"ד סיון]] [[תרח"צ]]. | ||
| שורה 100: | שורה 111: | ||
מר מ. שניאורסון, מצאצאי הרש"ז, ומר הלל אפשטיין סיפרו שמקובל בחוגי חב"ד, כי בשעה שנתפרסמה תמונה זו היו כמה זקנים, שראו את הרש"ז פנים אל פנים בילדותם, נרגשים מאד והתפעלו מדמיון הצורה המתוארת בתמונה, לקלסתר פניו של הצדיק ששמרו בזכרונם. - הדבר מתבאר מדבריו הנ"ל של פרופ' שץ, שפני ר' שמריה שניאורסון היו דומים לקלסתר פניו של הרש"ז. והרי מזמן פטירתו של אדמו"ר הזקן עד פרסום התמונה עברו כשבעים וחמש שנים ולכן ברור שלא נשמרו בזכרון הזקנים אלא קוים כלליים בלבד. | מר מ. שניאורסון, מצאצאי הרש"ז, ומר הלל אפשטיין סיפרו שמקובל בחוגי חב"ד, כי בשעה שנתפרסמה תמונה זו היו כמה זקנים, שראו את הרש"ז פנים אל פנים בילדותם, נרגשים מאד והתפעלו מדמיון הצורה המתוארת בתמונה, לקלסתר פניו של הצדיק ששמרו בזכרונם. - הדבר מתבאר מדבריו הנ"ל של פרופ' שץ, שפני ר' שמריה שניאורסון היו דומים לקלסתר פניו של הרש"ז. והרי מזמן פטירתו של אדמו"ר הזקן עד פרסום התמונה עברו כשבעים וחמש שנים ולכן ברור שלא נשמרו בזכרון הזקנים אלא קוים כלליים בלבד. | ||
== מסמכים המאשרים את אמיתיות התמונה == | == מסמכים המאשרים את אמיתיות התמונה == | ||
| שורה 152: | שורה 151: | ||
הדפסה קדומה של ציור אדמו"ר הזקן נראית בצילום מוקטן המופיע בקטלוג המכירה של 'יודאיקה ירושלם' [ו], [[י"א סיון]] [[תשמ"ט]], מס' 289. הדפסה זו מתוארת שם שבה "שבעה ציורים בצבעים של גדולי האדמו"רים ברוסיה על גליון אחד", כאשר התמונה הגדולה שבמרכז היא זו של אדמו"ר הזקן. | הדפסה קדומה של ציור אדמו"ר הזקן נראית בצילום מוקטן המופיע בקטלוג המכירה של 'יודאיקה ירושלם' [ו], [[י"א סיון]] [[תשמ"ט]], מס' 289. הדפסה זו מתוארת שם שבה "שבעה ציורים בצבעים של גדולי האדמו"רים ברוסיה על גליון אחד", כאשר התמונה הגדולה שבמרכז היא זו של אדמו"ר הזקן. | ||
בשנת [[תש"ג]] נדפס [[ספר התניא]] 'ליקוטי אמרים' במונקאטש, בהוצאתו של הר' צבי אלימלך קאליש. בסוף הספר, | בשנת [[תש"ג]] נדפס [[ספר התניא]] 'ליקוטי אמרים' במונקאטש, בהוצאתו של הר' צבי אלימלך קאליש. בסוף הספר, {{הערה|ע' 352-327}} נספח קונטרס בשם 'תולדות התניא', בעריכת הנ"ל, ובסופו הוא כותב: | ||
בדור הקודם אתרחשי ניסא שתמונה וצורה הקדושה של הרב ז"ל אשר נעשה על ידי אומן מומחה בי[ו]שבו בשנת תקנ"ט במאסר (בפעטערבורג) נמצא והי' בבית הגראף טשיקעוויטץ אשר אבותיו הנחילוהו בצוואה לשמרו כבבת עינו כי זהו צורה של איש אלקים קדוש, ונכדי המחבר שלמו בעד התמונה הון רב והעתיקוה בדפוס בשנת תרמ"ט בהסכמת הבד"צ דק"ק ווארשא גם נכדי המחבר האדמו"רים הגדולים עלו בהסכמה להו"ל על פי תבל צורה הקדושה אשר הודה זיו והדרה מעוררות ליראת שמים, מאז חביבה ביותר צורה הקדושה הזאת אצל אנ"ש חסידי חב"ד, ובסיפורי האדמו"ר מליבאוויטש נמצאים מעשיות שהתמונה הקדושה פעלה התעוררות התשובה לכמה אנשים שכבר היה בעמקי שאול תחתיי' שנטו מדרך התורה, וחזרו בתשובה. גם אנחנו השתדלנו כעת להמציא תמונה הק' הזאת להקוראים בתולדות המחבר. וזאת לדעת שהתמונה לא היה בתחילתה "פאטאגראפיע" רק ציור מאומן מומחה כאמור. וכאשר בשנת תרמ"ט אסר הבד"צ להשיג גבול של המו"ל התמונה כן הנני גם כן אוסר לעשות כמתכונתו עד כלות זמן האיסור של ההדפסה על ספה"ק לקו"א. | בדור הקודם אתרחשי ניסא שתמונה וצורה הקדושה של הרב ז"ל אשר נעשה על ידי אומן מומחה בי[ו]שבו בשנת תקנ"ט במאסר (בפעטערבורג) נמצא והי' בבית הגראף טשיקעוויטץ אשר אבותיו הנחילוהו בצוואה לשמרו כבבת עינו כי זהו צורה של איש אלקים קדוש, ונכדי המחבר שלמו בעד התמונה הון רב והעתיקוה בדפוס בשנת תרמ"ט בהסכמת הבד"צ דק"ק ווארשא גם נכדי המחבר האדמו"רים הגדולים עלו בהסכמה להו"ל על פי תבל צורה הקדושה אשר הודה זיו והדרה מעוררות ליראת שמים, מאז חביבה ביותר צורה הקדושה הזאת אצל אנ"ש חסידי חב"ד, ובסיפורי האדמו"ר מליבאוויטש נמצאים מעשיות שהתמונה הקדושה פעלה התעוררות התשובה לכמה אנשים שכבר היה בעמקי שאול תחתיי' שנטו מדרך התורה, וחזרו בתשובה. גם אנחנו השתדלנו כעת להמציא תמונה הק' הזאת להקוראים בתולדות המחבר. וזאת לדעת שהתמונה לא היה בתחילתה "פאטאגראפיע" רק ציור מאומן מומחה כאמור. וכאשר בשנת תרמ"ט אסר הבד"צ להשיג גבול של המו"ל התמונה כן הנני גם כן אוסר לעשות כמתכונתו עד כלות זמן האיסור של ההדפסה על ספה"ק לקו"א. | ||
בסופו של דבר לא נדפסה שם תמונת אדמו"ר הזקן. הסיפור הנזכר מ"סיפורי האדמו"ר מליבאוויטש" הוא זה שב'לקוטי דיבורים' כרך ד ע' 1445; כרך א ע' 241-238, שם מסופר על גביר מפטרבורג, מגזע החסידים, שמיד עם הדפסת תמונתו של אדמו"ר הזקן הזמין אצל אחד מגדולי הציירים שיעתיק עבורו את התמונה, וכן את תמונת אדמו"ר הצמח-צדק, שתיהן בפורמט גדול על מנת לקובען בספרייתו. בי"ט כסלו תרנ"ב השתתף בהתוועדות חסידית, התרשם מן הדברים שנאמרו בה - אחר ההתוועדות מצאהו בחדרו, שוכב על הריצפה מול תמונתו של הרבי ובוכה בקול מר: רבי הצילני! - ובעקבות כך חזר בתשובה. | בסופו של דבר לא נדפסה שם תמונת אדמו"ר הזקן. הסיפור הנזכר מ"סיפורי האדמו"ר מליבאוויטש" הוא זה שב'לקוטי דיבורים' {{הערה|כרך ד ע' 1445; כרך א ע' 241-238}}, שם מסופר על גביר מפטרבורג, מגזע החסידים, שמיד עם הדפסת תמונתו של אדמו"ר הזקן הזמין אצל אחד מגדולי הציירים שיעתיק עבורו את התמונה, וכן את תמונת אדמו"ר הצמח-צדק, שתיהן בפורמט גדול על מנת לקובען בספרייתו. בי"ט כסלו תרנ"ב השתתף בהתוועדות חסידית, התרשם מן הדברים שנאמרו בה - אחר ההתוועדות מצאהו בחדרו, שוכב על הריצפה מול תמונתו של הרבי ובוכה בקול מר: רבי הצילני! - ובעקבות כך חזר בתשובה. | ||
הסופר זלמן שניאור, בעצמו צאצא למשפחה חב"דית, השתמש בידיעות שהתפרסמו על ציורו של אדמו"ר הזקן והכניסם לסיפור דמיוני שכתב. | הסופר זלמן שניאור, בעצמו צאצא למשפחה חב"דית, השתמש בידיעות שהתפרסמו על ציורו של אדמו"ר הזקן והכניסם לסיפור דמיוני שכתב. | ||
| שורה 161: | שורה 160: | ||
פרק בשם "דער פארטרעט" [=הדיוקן] נדפס בתוך הספר 'קיסר און רבי', כרך רביעי, ניו-יארק 1949, ע' 17-11 (הספר תורגם אחר-כך ונדפס בשם 'הגאון והרב'). אין לתת אמון מלא בפרטים ההיסטוריים של סיפור מאוחר זה, ובכל זאת, ישנם שם מספר פרטים שלא ידועים ממקור אחר: שניאור מספר כי שער זקנו של אדמו"ר הזקן היה, ארבע חודשים קודם המאסר, בצבע זהוב-חום, ובעת המאסר הלבין כולו. עוד כתב שם שהרעיון לצייר את קלסתר פניו היה של הרוזן צ'רטוריז'סקי, ידידו של יורש-העצר אלכסנדר, והוא קנה את התמונה מאת הצייר גלבצ'בסקי במחיר 800 רובל כסף. | פרק בשם "דער פארטרעט" [=הדיוקן] נדפס בתוך הספר 'קיסר און רבי', כרך רביעי, ניו-יארק 1949, ע' 17-11 (הספר תורגם אחר-כך ונדפס בשם 'הגאון והרב'). אין לתת אמון מלא בפרטים ההיסטוריים של סיפור מאוחר זה, ובכל זאת, ישנם שם מספר פרטים שלא ידועים ממקור אחר: שניאור מספר כי שער זקנו של אדמו"ר הזקן היה, ארבע חודשים קודם המאסר, בצבע זהוב-חום, ובעת המאסר הלבין כולו. עוד כתב שם שהרעיון לצייר את קלסתר פניו היה של הרוזן צ'רטוריז'סקי, ידידו של יורש-העצר אלכסנדר, והוא קנה את התמונה מאת הצייר גלבצ'בסקי במחיר 800 רובל כסף. | ||
על עטיפת '[[ספר הצאצאים]]' - [[ירושלים]] [[תש"מ]] - מופיע הדפס לא צבעוני מדיוקנו של אדמו"ר הזקן, מעשה ידי הצייר ר' לוי יצחק בק ז"ל, מצאצאי רבינו, ושם | על עטיפת '[[ספר הצאצאים]]' - [[ירושלים]] [[תש"מ]] - מופיע הדפס לא צבעוני מדיוקנו של אדמו"ר הזקן, מעשה ידי הצייר ר' לוי יצחק בק ז"ל, מצאצאי רבינו, ושם{{הערה|ע' 308}} מצוטטים דבריו: 'שלחו לקרוא לי לצייר תמונת בעל התניא. ציירתי בפעם הראשונה בצבעים; אין תמונה שלו בצבעים". | ||
== התייחסות הרבי לתמונת אדמו"ר הזקן == | == התייחסות הרבי לתמונת אדמו"ר הזקן == | ||
[[הרבי]] ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]] כרך ח"י ע' רכו כתב: | [[הרבי]] ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]] כרך ח"י ע' רכו כתב: | ||
במה שכתב אודות בול ובו תמונת וכו', לדעתי מופרך הדבר, כיון שהבולים מתגלגלים סו"ס וכו' נוסף על הענין הכרחי שמכים על הבול והתמונה. | '''במה שכתב אודות בול ובו תמונת וכו', לדעתי מופרך הדבר, כיון שהבולים מתגלגלים סו"ס וכו' נוסף על הענין הכרחי שמכים על הבול והתמונה'''. | ||
ובשולי-הגליון שם נתפרש שהכוונה לכוונה להדפיס בול עם תמונת רבינו הזקן. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]] | ||