עץ החיים

המונח "עץ החיים" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו עץ חיים (פירושונים).

עץ החיים הינו מינוח כללי הבא לבטא את האלוקות בטהרתה, שאינה מעורבת מטוב ורע, והוא מסמל את הניגוד ל'עץ הדעת'.

מקור הביטוי

בפרשת בריאת העולם נאמר:

הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם... וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים

— בראשית ג, כב

בחסידות מבואר, שהסיבה לכך שה' מנע מהאדם לאכול מעץ החיים, היתה בכדי שלא יהיה לרע קיום ניצחי, מכיון שהאכילה מעץ החיים לא שייך בה בירור של טוב ורע, וכאשר האדם היה אוכל ממנו, הוא היה גורם שהרע שהתערב בתוכו כתוצאה מאכילת עץ הדעת יהיה קיים בקיום ניצחי, ולכן גורש האדם מגן עדן עד שישלים את בירור הטוב מהרע, ואז לכשתגיע הגאולה תותר לו האכילה מעץ החיים.

בתורת החסידות

על פי ההסבר של תורת החסידות, שבת היא מעין הגאולה העתידה לבוא, וכפי שבגאולה יהיה מצב של שלימות הטוב, כך גם כל שבת היא בחינת 'עץ החיים', שלא שייך בה ענין הבירורים.

בספירות האלוקיות, מורה 'עץ החיים' על שבע המידות של עולם האצילות, שהם טוב בעצם ולא שייך בהם תערובות רע (בשונה מספירת המלכות שיורדת לעולמות בי"ע לברר בירורים).

ענינו בתורה

לא ציינת את שם הערך המורחב. מידע נוסף ניתן למצוא כאן. הפסוק במשלי מכנה את התורה בשם: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר", ובחסידות מוסבר, שלמרות שבאופן כללי התורה מעניקה חיים לאדם, הרי פסוק זה עוסק בעיקר בפנימיות התורה, השונה באופן מהותי מתורת הנגלה, שם 'מעורב' כביכול הטוב והרע, היות שהגמרא וההלכה עוסקים גם במושגים של 'פסול', 'טמא' וכדומה, ואילו בפנימיות התורה, ובפרט בתורת החסידות, עוסקים רק בחקר האלוקות, וכל הלימוד נוגע רק בנקודות חיוביות של קדושה טהרה ורוחניות.

ראו גם

• עץ הדעת טוב ורע.
• עץ חיים - מספרי היסוד של תורת הקבלה.