דובער ריקמן – הבדלי גרסאות

עם שחרורם גר תקופה קצרה ב[[מלחובקה]] הסמוכה ל[[מוסקבה]] משם עבר להתגורר בקרקסובה.

כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]] ברח לעומק רוסיה וקבע את מגוריו ב[[טשקנט]], ולאחר סיום המלחמה חזר עם משפחתו לקרקסובה שם נמנה על חשובי הקהילה החב"דית ועסק בפעילות מחרתית, וזכה לארח בביתו את הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] אמו של [[הרבי]] במסעה לעבר הברחת הגבול הרוסי.

לאחר חקירות מתישות שנמשכו למעלה משנה שלימה ולאחר שהועבר פעמים רבות בין בתי הכלא השונים, נגזרו עליו עשר שנות גלות, ובחודש ניסן [[תש"ח]] נשלח לנסיעה ארוכה לעבר מחנה העבודה בחברובסק שבמזרח רוסיה בסמוך לגבול עם יפן, שם ריצה את שנות גלותו.

בחודש כסלו [[תשל"א]] קיבל אישור יציאה מברית המועצות ועלה לארץ ישראל, שם התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] והפך לאחד מהדממויות המרכזיות בחיים הציבוריים בקהילה המתגבשת, ונמנה על שבעת חברי הוועד המייסד של [[עמותת נחלת הר חב"ד]], ובשנת [[תשל"א]] פתח על פי הצעת הרבי [[גמ"ח]] כספים לטובת בני הקהילה. תפקידו הרישמי היה מזכיר וועד נחלת הר חב"ד ובמסגרת זו היה מצטרף לפגישות השונות של עסקני חב"ד בארץ הקודש עם אישי מפתח ובעלי עמדות בכירות בפוליטיקה ובהנהגה הישראלית.