אריה זאב ליפסקר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת [[תרס"ו]] ב[[פולטבה]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר]] שכיהן כרב העיר ונמנה על חשובי חסידי [[חב"ד]]. | נולד בשנת [[תרס"ו]] ב[[פולטבה]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)|חיים צבי ליפסקר]] שכיהן כרב העיר ונמנה על חשובי חסידי [[חב"ד]]. | ||
בשנת [[תר"פ]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים פולטבה]]. בשנת [[תרפ"ו]] מונה למשגיח ב[[תומכי תמימים ראמען]], לאחר מכן היה משגיח ב[[תומכי תמימים נעוול]] וב[[תומכי תמימים ויטבסק]]. | בשנת [[תר"פ]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים פולטבה]]. בשנת [[תרפ"ו]] מונה למשגיח ב[[תומכי תמימים ראמען]], לאחר מכן היה משגיח ב[[תומכי תמימים נעוול]] וב[[תומכי תמימים ויטבסק]]. | ||
גרסה מ־04:55, 10 ביוני 2014
החסיד ר' אריה זאב ליפסקר (תרס"ו-תשל"א) היה משלוחי אדמו"ר הריי"צ לגרוזיה וממייסדי שיכון חב"ד בלוד.
תולדות חייו
נולד בשנת תרס"ו בפולטבה לאביו הרב חיים צבי ליפסקר שכיהן כרב העיר ונמנה על חשובי חסידי חב"ד.
בשנת תר"פ נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים פולטבה. בשנת תרפ"ו מונה למשגיח בתומכי תמימים ראמען, לאחר מכן היה משגיח בתומכי תמימים נעוול ובתומכי תמימים ויטבסק.
בשנת תרצ"א נישא לרעייתו הגב' מלכה מנקין.
בשנת תרצ"ב נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לשליחות בגרוזיה, ועמד בראש הקהילה החסידית באזור.
בשנת תש"ו ברח לארץ הקודש. בתחילה התיישב בכפר חב"ד ומאוחר יותר היה בראש מקימי שיכון חב"ד לוד. הוא תכנן את המוסדות וייסד את בית הכנסת המרכזי (שמאוחר יותר נקרא על שמו).
נפטר בי"ט מנחם אב תשל"א.
משפחתו
- בניו
- ר' חיים צבי ליפסקר - ראש קהילת חב"ד בפתח תקוה ולוחם מלחמות ה' למען ארץ ישראל עם ישראל ותורת ישראל תוך מסירות נפש וקידוש שם שמים.
- ר' בערק'ה, כפר חב"ד
- הרב בן ציון, רב העיר ערד.
- ר' ישראל רפאל - ראשון לציון.
- ר' פתחיה - פוסטוויל, איווה.
- ר' אליהו - קראון הייטס.
- ר' מנחם מן - תל אביב.
- ר' זלמן - שליח לפילדלפיה, ארצות הברית.
- ר' יוסף יצחק - נצרת עלית.
- ר' מרדכי - לוד.
- חתניו
- ר' יעקב גרוסמן ע"ה - לוד.
- ר' פרץ פייגינסון - קראון הייטס.
- ר' שניאור זלמן פרלוב - קראון הייטס.
- ר' יהושע רסקין - נחלת הר חב"ד.