משה חיים אפרים מסדילקוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(קצת סדר) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:סאדילקאב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת בעיר סאדליקאב, מקום מגוריו של | [[קובץ:סאדילקאב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת בעיר סאדליקאב, מקום מגוריו של בעל ה'דגל מחנה אפרים']] | ||
[[קובץ:סאדילקאב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת הרב מסדילקוב]] | [[קובץ:סאדילקאב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת הרב מסדילקוב]] | ||
רבי '''משה חיים אפרים | רבי '''משה חיים אפרים מסַדילקוב''' הידוע בשם "בעל דגל מחנה אפרים" על שם ספרו ([[תק"ח]]-[[י"ז אייר]] [[תק"ס]]), היה נכדו ותלמידו של [[הבעל שם טוב]], ונודע כמגיד ודרשן בעל פה מפיק מרגליות, אך בשונה מבני משפחה אחרים לא הנהיג חצר חסידית עצמאית. | ||
==תולדות חייו== | |||
נולד בשנת [[תק"ח]] לאביו רבי [[יחיאל אשכנזי]] ולאמו מרת [[אדל אשכנזי (בת הבעל שם טוב)|אדל]] בתו של [[הבעל שם טוב]]. | |||
בצעירותו, הספיק להכיר את סבו הבעל שם טוב, ואף זכר דברי תרוה ששמע בפיו אותם הדפיס מאוחר יותר בספרו 'דגל מחנה אפרים'. הספר יצא לאור במהדורה חדש ומפוארת על יד המכון להאדרת ספרי חסידות '[[פאר מקדושים]]'. | |||
לאחר פטירתו של הבעל שם טוב, היה תלמידו של דודו רבי [[צבי בן הבעל שם טוב]], וב[[ז' סיון תקכ"א]], כאשר עזב רבי צבי את הנהגת כלל [[תנועת החסידות]] ועקר ל[[פינסק]] עבר רמח"א יחד עמו. | לאחר פטירתו של הבעל שם טוב, היה תלמידו של דודו רבי [[צבי בן הבעל שם טוב]], וב[[ז' סיון תקכ"א]], כאשר עזב רבי צבי את הנהגת כלל [[תנועת החסידות]] ועקר ל[[פינסק]] עבר רמח"א יחד עמו. | ||
הוא שאב גם רבות מתורתו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], בעל התולדות יעקב יוסף. | הוא שאב גם רבות מתורתו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], בעל התולדות יעקב יוסף. | ||
שימש כמגיד מישרים בעיירה סדילקוב, ונודע בדיבורו המפיק מרגליות כמגיד ודרשן, אך לא הנהיג חסידות{{הערה|לעומת אחיו רבי [[ברוך ממז'יבוז']] שהתפרסם כאדמו"ר.}}. | |||
השפעתו נודעה בקרב תלמידיו של הבעל שם טוב והמגיד, כמו רבי צבי הירש מסמאריטשט שמזכיר את השפעתו עליו בספרו "כתם פז", וכן מקובל כי היתה לו השפעה על רבי [[נחמן מברסלב]], ואמר לו דברי התעוררות ביום הבר מצווה שלו. | השפעתו נודעה בקרב תלמידיו של הבעל שם טוב והמגיד, כמו רבי צבי הירש מסמאריטשט שמזכיר את השפעתו עליו בספרו "כתם פז", וכן מקובל כי היתה לו השפעה על רבי [[נחמן מברסלב]], ואמר לו דברי התעוררות ביום הבר מצווה שלו. | ||
בסביבות שנת [[תקמ"ז]] חזר ל[[מז'יבוז']], שם נפטר ב[[י"ז אייר]] [[תק"ס]]. | |||
==ספרו== | |||
*'''[http://chabadlibrarybooks.com/23525 דגל מחנה אפרים]''' (יצא לאור במהדורה מחודשת בשנת תשע"ג על ידי מכון פאר מקדושים). | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"רי החסידות הכללית]] [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"רי החסידות הכללית]] [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
גרסה מ־07:00, 30 במאי 2014
רבי משה חיים אפרים מסַדילקוב הידוע בשם "בעל דגל מחנה אפרים" על שם ספרו (תק"ח-י"ז אייר תק"ס), היה נכדו ותלמידו של הבעל שם טוב, ונודע כמגיד ודרשן בעל פה מפיק מרגליות, אך בשונה מבני משפחה אחרים לא הנהיג חצר חסידית עצמאית.
תולדות חייו
נולד בשנת תק"ח לאביו רבי יחיאל אשכנזי ולאמו מרת אדל בתו של הבעל שם טוב.
בצעירותו, הספיק להכיר את סבו הבעל שם טוב, ואף זכר דברי תרוה ששמע בפיו אותם הדפיס מאוחר יותר בספרו 'דגל מחנה אפרים'. הספר יצא לאור במהדורה חדש ומפוארת על יד המכון להאדרת ספרי חסידות 'פאר מקדושים'. לאחר פטירתו של הבעל שם טוב, היה תלמידו של דודו רבי צבי בן הבעל שם טוב, ובז' סיון תקכ"א, כאשר עזב רבי צבי את הנהגת כלל תנועת החסידות ועקר לפינסק עבר רמח"א יחד עמו.
הוא שאב גם רבות מתורתו של רבי יעקב יוסף מפולנאה, בעל התולדות יעקב יוסף.
שימש כמגיד מישרים בעיירה סדילקוב, ונודע בדיבורו המפיק מרגליות כמגיד ודרשן, אך לא הנהיג חסידות[1].
השפעתו נודעה בקרב תלמידיו של הבעל שם טוב והמגיד, כמו רבי צבי הירש מסמאריטשט שמזכיר את השפעתו עליו בספרו "כתם פז", וכן מקובל כי היתה לו השפעה על רבי נחמן מברסלב, ואמר לו דברי התעוררות ביום הבר מצווה שלו.
בסביבות שנת תקמ"ז חזר למז'יבוז', שם נפטר בי"ז אייר תק"ס.
ספרו
- דגל מחנה אפרים (יצא לאור במהדורה מחודשת בשנת תשע"ג על ידי מכון פאר מקדושים).
הערות שוליים
- ↑ לעומת אחיו רבי ברוך ממז'יבוז' שהתפרסם כאדמו"ר.