חיים מרדכי פרלוב: הבדלים בין גרסאות בדף
(קצת עריכה) |
|||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''תולדותיו''' במהדורה החדשה של ספרו '''לקוטי סיפורים''', [[תשס"ב]]. | *'''תולדותיו''' במהדורה החדשה של ספרו '''לקוטי סיפורים''', [[תשס"ב]]. | ||
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־23:56, 17 במאי 2014
הרב חיים מרדכי פרלוב (תרמ"ט-י' תשרי תשל"ח, מכונה מרדכי חרסונר על שם עיר הולדתו חרסון) היה בעל נגלה, רב מפורסם ובעל שמועה.
תולדות חייו
הרב פרלוב נולד בעיירה החסידית חרסון[1] בשנת תרמ"ט[2]. אביו ר' דוד היה ממשפחת פרלוב, משפחה שגרה בקולוניות מאז יסודם. בהשפעת חבריו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בשנת תרס"ד, ולמד שם עד אדר ראשון תרע"ג. בישיבה היה מתמיד עצום, נחשב כאחד מבעלי הנגלה, יחד עם הרב אברהם אליהו פלוטקין והרב שמואל נוטיק[3].
בשנת תער"ב נשא את אשתו, שיינא ביילא בת הרה"ג ר' אברהם דובער הכהן, רב העיר שדווה שליד קובנא במדינת ליטא, ועבר לגור שם.
בשנת תרע"ח נתקבל לרב בעיירה בריסלב שבפלך חרסון, וברבנות זו כיהן עד שנת תרע"ט, אז נסע לעיר הולדתו, חרסון, לשמש כר"מ במחלקת תו"ת בחרסון.
בשנת תרפ"ב עזב את העיר עקב הרעב הכבד, ונסע לעיר קולאש בגרוזיה, שם שימש ברבנות יחד עם גיסו הרב אברהם לוי סלוין. משם עבר לעיר סטשילי והקים שם ישיבה ומקווה.
בתרפ"ח עבר לסטשחרי שם הפיץ יהדות ונאבק עם הק.ג.ב. במסירות נפש, בגלל פעילות זו נאסר בשנת תרצ"ג עד חורף תרצ"ז.
כשחזר ממאסרו עבר לעיר כותאיס - העיר המרכזית בגרוזיה שם עסק בהפצת תורה. בשנת תרצ"ו נתפס על ידי השלטונות ונשלח לגלות ל-10 שנים, לסיביר[4] בדרך נס חזר משם אחרי 6 וחצי שנים.
לאחר מלחמת העולם השניה בשנת תש"ו הצליח לעזוב את רוסיה, ואז שהה במחנה הפליטים שווערביש-האל ליד מינכן בגרמניה. באותה שעה הוקם 'ועד הרבנים' לטפל בבעיות עיגון, גיטין וחליצה שנתעוררו לאחר השואה. בין החברים היה הרב פרלוב ועל יסוד פסק הדין שהוציאו אז חיבר את הספר גט למעשה.
בהיותו שם הקים במקום מקוה, וכן עמד בראש תעמולה על שמירת שבת ועניני יהדות נוספים.
בשנת תש"ט עבר למילאנו שבאיטליה וכיהן כרב בית כנסת 'אוהל יעקב'. בעשור השנים בהם שהה שם פיתח והרחיב את הקהילה והקים מקווה בור על גבי בור[5]. באותם ימים עמד בהתכתבות עניפה עם הרבי בנושאי הנהגת הקהילה בכלל והמקווה בפרט - שנדפסו בסדרת אגרות קודש[6].
הרבי סמך על פסיקותיו והפנה אליו שואלים[7].
בשנת תשי"ט עקר למלבורן שבאוסטרליה להתגורר בסמוך לבנו יחידו ר' דוד פרלוב[8], שם שימש כמשפיע ישיבת אהל יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש מלבורן.
נפטר ביום הכיפורים תשל"ח.
ספריו
- גט למעשה - עיונים ופסקי דין בנושא עיגון, יבום, גט וחליצה - על פי פסקי 'ועד הרבנים לענייני גיטין' דגרמניה. יצא לאור תש"ל.
- לקוטי סיפורים - מאות סיפורים ששמע המחבר בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, רובם מהמשפיע ר' גרונם אסתרמן. כתיבת הספר נעשתה בבקשת הרבי. מהדורה ראשונה - תשכ"ו, מהדורה שניה - תשנ"ב. מהדורה שלישית ערוכה מחדש בידי הרב נפתלי צבי גוטליב, הרב ישראל נתן סלווין ור' שניאור זלמן פרלוב - תשס"ב.
לקריאה נוספת
- תולדותיו במהדורה החדשה של ספרו לקוטי סיפורים, תשס"ב.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד
הערות שוליים
- ↑ המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד אדמו"ר האמצעי
- ↑ או בשנת תר"נ.
- ↑ כ"ה בזכרונות הרב חיים אליעזר קרסיק הנדפסים בבטאון חב"ד
- ↑ סיפר כי בהיותו שם חזר כל הזמן דא"ח, משניות ותניא בע"פ.
- ↑ המקווה הראשון בעולם שנבנה ככזה מלבד ברוסטוב.
- ↑ עיין במפתח האגרות הנדפס בח"כ, ערך 'פרלוב, חיים מרדכי'.
- ↑ אגרות קודש חלק ג' אגרת תרכ"ה.
- ↑ חתן הרב בצלאל ווילשאנסקי.