יונה כהן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Kahan (Poltaver), Yona.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יונה פולטאבער בצעירותו]] | [[קובץ:Kahan (Poltaver), Yona.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יונה פולטאבער בצעירותו]] | ||
הרב '''יונה כהן''' הי"ד (מכונה '''יונה פולטאבער'''), ממנהלי רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתית בברית המועצות. | הרב '''יונה כהן''' הי"ד (מכונה '''יונה פולטאבער''', [[תרנ"ח]]-[[תש"ט]]), ממנהלי רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתית בברית המועצות. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בעיר [[פולטבה]], ועל שמה נדבק בו הכינוי בו נקרא בפי החסידים. למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. | נולד בעיר [[פולטבה]] בשנת [[תרנ"ח]], ועל שמה נדבק בו הכינוי בו נקרא בפי החסידים. למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. | ||
ניהל משנת [[תרצ"ו]] את רשת ישיבות תומכי תמימים המחתרתית ב[[ברית המועצות]], כאשר הוא נעזר בר' [[מרדכי אליעזר לאפאטאווסקי]] ובר' [[נחום וולוסוב]] שהיו ליד ימינו. | ניהל משנת [[תרצ"ו]] את רשת ישיבות תומכי תמימים המחתרתית ב[[ברית המועצות]], כאשר הוא נעזר בר' [[מרדכי אליעזר לאפאטאווסקי]] ובר' [[נחום וולוסוב]] שהיו ליד ימינו. | ||
שורה 9: | שורה 9: | ||
היה מראשי ועד הבריחה ב[[לבוב]], שקיבלה לימים את השם [[יציאת רוסיה תש"ו]] ובמסגרתה יצאו רוב חסידי חב"ד את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. | היה מראשי ועד הבריחה ב[[לבוב]], שקיבלה לימים את השם [[יציאת רוסיה תש"ו]] ובמסגרתה יצאו רוב חסידי חב"ד את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. | ||
לאחר שהחלו המעצרים בעקבות פרשית לבוב, הסתתר בלבוב, מוסקבה ולנינגרד, עד שנתפס ב[[כסלו]] [[תש"ח]] ונאסר בבית הסוהר שפולרקע, שם נפטר ללא שהשאיר אחריו ילדים. | לאחר שהחלו המעצרים בעקבות פרשית לבוב, הסתתר בלבוב, מוסקבה ולנינגרד, עד שנתפס ב[[כסלו]] [[תש"ח]] ונאסר בבית הסוהר שפולרקע, שם נפטר ללא שהשאיר אחריו ילדים בשנת [[תש"ט]]. | ||
רעייתו נאסרה אחריו, ושוחררה כעבור חמש שנים. | רעייתו נאסרה אחריו, ושוחררה כעבור חמש שנים. |
גרסה מ־15:20, 14 במאי 2014
הרב יונה כהן הי"ד (מכונה יונה פולטאבער, תרנ"ח-תש"ט), ממנהלי רשת ישיבות תומכי תמימים המחתרתית בברית המועצות.
תולדות חייו
נולד בעיר פולטבה בשנת תרנ"ח, ועל שמה נדבק בו הכינוי בו נקרא בפי החסידים. למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
ניהל משנת תרצ"ו את רשת ישיבות תומכי תמימים המחתרתית בברית המועצות, כאשר הוא נעזר בר' מרדכי אליעזר לאפאטאווסקי ובר' נחום וולוסוב שהיו ליד ימינו.
היה מראשי ועד הבריחה בלבוב, שקיבלה לימים את השם יציאת רוסיה תש"ו ובמסגרתה יצאו רוב חסידי חב"ד את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים.
לאחר שהחלו המעצרים בעקבות פרשית לבוב, הסתתר בלבוב, מוסקבה ולנינגרד, עד שנתפס בכסלו תש"ח ונאסר בבית הסוהר שפולרקע, שם נפטר ללא שהשאיר אחריו ילדים בשנת תש"ט.
רעייתו נאסרה אחריו, ושוחררה כעבור חמש שנים.
משפחתו
- גיסו, הרב אליהו חיים רויטבלאט.