חסידות ביאלא: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 42: | שורה 42: | ||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66389 האדמו"ר | *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66389 האדמו"ר מביאלא בני ברק אצל הרבי בחלוקת דולרים (כ"ג חשון תנש"א)]{{וידאו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] |
גרסה מ־14:59, 1 במאי 2014
חסידות ביאלא, היא חסידות-בת של שושלת פשיסחא.
השושלת
תחילתה של השושלת בהיהודי הקדוש מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של החוזה מלובלין.
לאחר פטירתו הלכו רוב החסידים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש. לאחר מכן המשיכו את דרכו בניו של רבי ירחמיאל, וביניהם רבי נתן דוד משידלובצא, שבנו השלישי היה רבי יעקב יצחק מביאלא, מח"ס דברי בינה וישרי לב, הוא היה האדמו"ר הראשון שנקרא בשם ביאלא והתחיל את השושלת, המבוססת למעשה גם על שיטת פשיסחא, אך יותר מכך על שיטת חותנו רבי יהושע מאוסטרובא ואבי חותנו רבי שלמה לייב מלענטשנא - תלמיד היהודי הקדוש.
ארבעה בנים ושתי בנות הותיר אחריו הרבי מביאלא, בנותיו: הראשונה נישאה להרה"ק רבי אהרן מנחם מענדיל מראדזימין ולאחר שנים שלא זכו לזש"ק התגרשו, והשניה היתה הרבנית חנה אשת האדמו"ר רבי יוסף צבי מסקרנביץ רב ואב"ד בני ברק.
בנו הצעיר של רבי יעקב יצחק היה רבי ירחמיאל צבי מביאלא, שנפטר חצי שנה בדיוק לאחר התמנותו לאדמו"ר בז' חשון תרס"ו.
רבי יחיאל יהושע מביאלא
שמונה עשרה שנים לאחמ"כ בשנת תרפ"ד נתמנה בנו רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו"ר בשדליץ שבפולין, אחר פרוץ המלחמה ברח לרוסיה. במסגרת גלותו הקפיד על כל חומרותיו הקבועות, כמו טבילה במקווה, ואף שבר גזיזי קרח כשהדבר נצרך. בהזדמנות מסוימת מסר את נפשו ונכנס למשרדי המפקדה כדי ליטול ביד רמה את הספר נועם אלימלך של רבי אלימלך מליז'נסק שנגזל ממנו ברשעות.
לאחר שנות סבל ונדודים עלה רבי יחיאל יהושע מרוסיה לארץ ישראל, שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות שריפה באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, עלה לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו.
בנוסף הקים ישיבה בשם אור קדושים בבני ברק שפעלה עד להסתלקותו בשנת תשמ"ב.
רבי יחיאל יהושע היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, בעקבות שידולו של ידידו רבי ישראל אלתר מגור. הוא טען שההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. הוא הוערך על ידי גדולי הדור, ביניהם אף ליטאים, כגון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק.
רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי[1].
בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע תפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.[2]
בשנת תשל"ב חתם יחד עם אדמו"רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלואות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: להרבי, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא".[3]
המשך השושלת
לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ"א שבט תשמ"ב, מינו החסידים את בנו הצעיר רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו. במקביל הוא מכהן גם כרב ואב"ד לוגאנו שבשוויץ. הוא התפרסם בעיקר בזכות ספריו וחיבוריו התורניים, ומרכזי החסידות שבהנהגתו, הפזורים בריכוזים החרדיים בארץ ישראל.
לאחר כחצי שנה מינו חלק מחסידי ביאלה גם את בנו, רבי דוד מתתיהו רבינוביץ מביאלא בני ברק (כ"ד כסליו תרפ"ט - כ"ה תשרי תשנ"ח). רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב.
לאחר תקופה נוספת נתמנו גם שני בניו של רבי יחיאל יהושע, רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ מביאלא פשיסחא (נפטר בו' בטבת תשס"ד), ורבי יעקב יצחק רבינוביץ מביאלא רמת אהרן (נפטר בערב ראש השנה תשע"א), שניהם הגיעו לרבי בחלוקת הדולרים ועמדו עמו בקשר.
לאחר פטירתו של רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ מביאלא פשיסחא, הוכתר בכור בניו רבי רבי אלימלך מביאלא פשיסחא שגר בחיפה להמשיך את מקומו. את בית מדרשו פתח בעיר אשדוד. רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת תש"ן. כמו כן, השתתף בהתוועדות י"ט כסליו בישיבת חב"ד חיפה[4]. בנו השני רבי מנחם מנדל מכהן כאדמו"ר מפשיסחא, בית מדרשו בעיר בני ברק. אחד מבניו, רבי שמחה ב"צ, הוא מחבר הספר "פסקי תשובות" על משנה ברורה. צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף. הבן רבי ברוך שליט"א מכהן כאדמו"ר מביאלא - לונדון.
בסידורים שבהוצאת 'מכון מגמ"ה' הוסיפו בנוסח ה"אני מאמין", בשם האדמו"ר רבי יחיאל יהושע מביאלא ש"אני מאמין באמונה שלימה כי כל התורה המצויה עתה בידינו הן תורת הרשב"י ותלמידיו ותורת הבעל שם טוב ותלמידיו היא התורה הנתונה למשה רבינו עליו השלום". הוספה דומה יש גם ב"אני מאמין שכל דברי נביאים אמת". נכדים אחרים מרבי יחיאל יהושע התנגדו להוספה מכיון שלטענתם ההוספה שנאמרה על ידו ביידיש בשמחת תורה לא נאמרה כנוסח קבוע כלל וכלל. כמו כן הוציא הרב משה יהודה לייב לנדא מכתב חריף השולל את ההוספה ולקריאתו הצטרפו הרב וואזנר ורבנים נוספים[5].
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח"כ עמ' לה
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.
- ↑ לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 119.
- ↑ חב"ד אינפו
- ↑ עיוני הלכות חלק ג', בני ברק תשס"ט.
חב"ד וגדולי ישראל |
---|
חב"ד ובנותיה |
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
חצרות גליציה |
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
חצרות פולין ווואהלין |
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
חצרות הונגריה ורומניה |
ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |