משל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
מ (החלפת טקסט – "ראה עוד" ב־"ראו עוד")
שורה 7: שורה 7:
כאשר נסתלק ה[[תנא]] [[רבי מאיר]], אמרו כי בטלו מושלי משלים, וזאת מפני שרבי מאיר לפי חכמתו העצומה היה ראוי לכך, אך כאשר נפטר לא היה בדורו עוד מי שראוי לכך{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[דרך מצוותיך]], שורש מצוות ה[[תפילה]].}}.
כאשר נסתלק ה[[תנא]] [[רבי מאיר]], אמרו כי בטלו מושלי משלים, וזאת מפני שרבי מאיר לפי חכמתו העצומה היה ראוי לכך, אך כאשר נפטר לא היה בדורו עוד מי שראוי לכך{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[דרך מצוותיך]], שורש מצוות ה[[תפילה]].}}.


== ראה עוד ==
== ראו עוד ==


*[[אויר (משל)]]
*[[אויר (משל)]]

גרסה מ־23:22, 30 באפריל 2014

משל הוא לבוש של האור של שכל עמוק, המתלבש במשלים וחידות.

כדוגמא לכך, היו משלי שלמה, שהעלים עמקות חכמה במשלים. השומע את המשל בלבד אינו מבין מה שנרמז בתוכו, ואין המשל אצלו רק דברים בטלים בעלמא, וגם מי שמבין השכל הנרמז בו גם כן איננו משיגו כמו שהוא רק אפס קצהו ממה שמובן מתוך דברי המשל, והרי זה כמי שרואה את האור הגדול דרך המסך המבדיל בינו לבין האור, שאיננו רואה מהות האור ממש רק הארתו דרך המסך כנ"ל[1].

המשל מגיע מעומק החכמה, ולכן רק חכמים המופלגים בחכמתם בצורה מיוחדת יכולים להאחז בחכמה זו ולמשול משלים. וכשלמה המלך, עליו נאמר שהיה חכם מכל האדם.

כאשר נסתלק התנא רבי מאיר, אמרו כי בטלו מושלי משלים, וזאת מפני שרבי מאיר לפי חכמתו העצומה היה ראוי לכך, אך כאשר נפטר לא היה בדורו עוד מי שראוי לכך[2].

ראו עוד

הערות שוליים

  1. מאמרי אדמו"ר הזקן, תקס"ו ח"א, ד"ה להבין בתוספת ביאור שרש ענין הנ"ל עמ' פ.
  2. אדמו"ר האמצעי, דרך מצוותיך, שורש מצוות התפילה.