לוי ביסטריצקי – הבדלי גרסאות
בשם האחידות |
מ החלפת טקסט – " – " ב־" - " |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ר' לוי נולד להוריו הרב [[יהודה לייב ביסטריצקי|יהודה לייב]] ואיטא ביסטריצקי ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. כשהיה בן שלוש עברה המשפחה לגור בווינלאנד, ניו ג'רסי, שם למד ב'ווינלאנד ג'ואיש סקול'. בהיותו בגיל 12 עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטשער ישיבה]]. | ר' לוי נולד להוריו הרב [[יהודה לייב ביסטריצקי|יהודה לייב]] ואיטא ביסטריצקי ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. כשהיה בן שלוש עברה המשפחה לגור בווינלאנד, ניו ג'רסי, שם למד ב'ווינלאנד ג'ואיש סקול'. בהיותו בגיל 12 עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטשער ישיבה]]. | ||
בשנת [[תשכ"ב]] | בשנת [[תשכ"ב]] - ביום ה' אייר, היה ב[[יחידות]] אצל הרבי לרגל הבר מצוה. הרבי אמר לו שיאמר למחנך הכיתה הרב טעננבוים בשמו, שיעלה אותו כיתה, ובירכו שהמעבר יהי' בהצלחה. בשנת [[תשכ"ג]] בהיותו בגיל 14 נכנס ליחידות, והרבי שאל אותו האם הוא מוכן ללכת ללמוד בישיבה במונטריאול, וענה מיד שכן. לאחר תקופה, כשנכנס אביו ליחידות, הרבי אמר לו שהוא מאוד התפעל מהקבלת עול של לוי. הרבי אמר שהנהלת הישיבה פה תדבר עם הישיבה במונטריאול שהוא יגיע כמה ימים מאוחר. בעקבות אותה יחידות נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שבקנדה. | ||
בישיבה במונטריאול הספיק ר' לוי לללמוד את כל הש"ס, ובגיל 17 נבחן קיבל מהרב [[פנחס הירשפרונג]] סמיכה לרבנות, לאחמ"כ הוא קיבל גם סמיכה לדיינות. גם שאר רבותיו בישיבה הצטרפו לסמיכה זו. חביריו תמיד היו מספרים על התמדתו בלימוד עד השעות הקטנות של הלילה. רבותיו בישיבה היו הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], הרב [[אייזיק שוויי]] והרב [[פנחס הירשפרונג]]. | בישיבה במונטריאול הספיק ר' לוי לללמוד את כל הש"ס, ובגיל 17 נבחן קיבל מהרב [[פנחס הירשפרונג]] סמיכה לרבנות, לאחמ"כ הוא קיבל גם סמיכה לדיינות. גם שאר רבותיו בישיבה הצטרפו לסמיכה זו. חביריו תמיד היו מספרים על התמדתו בלימוד עד השעות הקטנות של הלילה. רבותיו בישיבה היו הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], הרב [[אייזיק שוויי]] והרב [[פנחס הירשפרונג]]. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
זמן קצר לאחר התמנותו כרב קיבל הוראה מהרבי לעשות בפעם הראשונה מצבה על קברו של ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]] בנו של אדמו"ר המהר"ש, הטמון ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין הישן]] ב[[צפת]]. | זמן קצר לאחר התמנותו כרב קיבל הוראה מהרבי לעשות בפעם הראשונה מצבה על קברו של ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]] בנו של אדמו"ר המהר"ש, הטמון ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין הישן]] ב[[צפת]]. | ||
בשנת [[תש"מ]] נתמנה על ידי הרבנים הראשיים לצפת כאחראי מטעמם על מחלקת העירובין ומקוואות בצפת. בשנת [[תשמ"ז]] | בשנת [[תש"מ]] נתמנה על ידי הרבנים הראשיים לצפת כאחראי מטעמם על מחלקת העירובין ומקוואות בצפת. בשנת [[תשמ"ז]] - התקיימה אסיפה מיוחדת של רבני השכונות באזור הצפון, והוחלט למנות את הרב ביסטריצקי בראש 'וועדת שמיטה מיוחדת' שתספק את כל התצרוכת של כל הציבור החרדי באזור הגליל. | ||
בשנת [[תשד"מ]] - לאחר הכרזת הרבי על [[תקנת הרמב"ם|תקנתו של הרבי אודות לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב ביסטריצקי את סיומי הרמב"ם על ציונו, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר הרמב"ם בטבריה ולעשות זאת שם סיום. כהמשך לכך בהתוועדות שבת פרשת במדבר מבה"ח [[סיון]], דיבר הרבי אודותיו ב[[התוועדות]], ואמר שיש לו [[אהבת ישראל]] בהביאו לכאן משקה לכולם מהסיום שהיה על הקבר. הרבי הורה לערוך סיום הרמב"ם כל שנה, גם במצרים מקומו של הרמב"ם והורה לצרף את הרב ביסטריצקי משני טעמים: א. היות שהוא ה"מרא דאתרא" שעל יד ציון הרמב"ם. ב. היות שהוא עושה את סיומי הרמב"ם בטבריה על ציונו של הרמב"ם. | בשנת [[תשד"מ]] - לאחר הכרזת הרבי על [[תקנת הרמב"ם|תקנתו של הרבי אודות לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב ביסטריצקי את סיומי הרמב"ם על ציונו, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר הרמב"ם בטבריה ולעשות זאת שם סיום. כהמשך לכך בהתוועדות שבת פרשת במדבר מבה"ח [[סיון]], דיבר הרבי אודותיו ב[[התוועדות]], ואמר שיש לו [[אהבת ישראל]] בהביאו לכאן משקה לכולם מהסיום שהיה על הקבר. הרבי הורה לערוך סיום הרמב"ם כל שנה, גם במצרים מקומו של הרמב"ם והורה לצרף את הרב ביסטריצקי משני טעמים: א. היות שהוא ה"מרא דאתרא" שעל יד ציון הרמב"ם. ב. היות שהוא עושה את סיומי הרמב"ם בטבריה על ציונו של הרמב"ם. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
בשנת [[תשל"ד]] - ב[[כ"ד טבת]] הוציא לאור את ספרו הראשון מראי מקומות לקונטרס אחרון בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן. | בשנת [[תשל"ד]] - ב[[כ"ד טבת]] הוציא לאור את ספרו הראשון מראי מקומות לקונטרס אחרון בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן. | ||
בשנת ה'תשל"ו - ב[[כ"ד טבת]] הוציא לאור את ספרו השני מראה מקומות וציונים ולוח התיקון להלכות שחיטה, טריפה ונידה | בשנת ה'תשל"ו - ב[[כ"ד טבת]] הוציא לאור את ספרו השני מראה מקומות וציונים ולוח התיקון להלכות שחיטה, טריפה ונידה - משו"ע אדמו"ר הזקן על חלק יורה דעה. ביום [[ח"י אלול]] יצא לאור ספרו השלישי מראי מקומות וציונים לשאלות ותשובות של אדמו"ר הזקן. | ||
פעם אמר לו הרב חודקוב שהרבי ביקש שיכתוב מראה מקומות לברכת הנהנין, ביקש ר' לוי ביסטריצקי להעביר לרבי דרך הרב חודקוב, שחסידים מספרים שאדמו"ר הזקן אמר: "אני רוצה לראות מישהו שיכתוב מראה מקומות על ברכת הנהנין" כמענה לכך מסר הרבי: "זכות הרבים מסייעתו". | פעם אמר לו הרב חודקוב שהרבי ביקש שיכתוב מראה מקומות לברכת הנהנין, ביקש ר' לוי ביסטריצקי להעביר לרבי דרך הרב חודקוב, שחסידים מספרים שאדמו"ר הזקן אמר: "אני רוצה לראות מישהו שיכתוב מראה מקומות על ברכת הנהנין" כמענה לכך מסר הרבי: "זכות הרבים מסייעתו". | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
בשנת [[תשמ"ב]] - בי"ט [[כסלו]] יצא לאור הספר השישי לקט ציונים והערות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן חלק א'. נסע לעיר בחמדון שבלבנון ובנה שם [[מקווה]] עבור אשה אחת. כשחזר - שלח דו"ח לרבי אודות הבניה. הרבי שאל אותו כמה עלו הוצאות הבניה של המקווה, והרבי שילם עבור כל ההוצאות. | בשנת [[תשמ"ב]] - בי"ט [[כסלו]] יצא לאור הספר השישי לקט ציונים והערות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן חלק א'. נסע לעיר בחמדון שבלבנון ובנה שם [[מקווה]] עבור אשה אחת. כשחזר - שלח דו"ח לרבי אודות הבניה. הרבי שאל אותו כמה עלו הוצאות הבניה של המקווה, והרבי שילם עבור כל ההוצאות. | ||
בשנת [[תשמ"ו]] בי"ט כסלו יצא לאור ספרו השביעי הרמב"ם ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן. הרבי אמר על כך ביחידות ל[[רב יאלעס]]: "והנה בנדו"ד באה לידי ביטוי, לפי עניות דעתי, גדולתו של אדמו"ר הזקן שידע את גדולתו של הרמב"ם. כאשר עורכים השוואה בין שולחן ערוך אדמו"ר הזקן והרמב"ם רואים שכללים רבים אצל אדמו"ר הזקן הם בדומה לכללי הרמב"ם בספר היד, וה"ה בנוגע לפסקי הלכות. ישנו רב | בשנת [[תשמ"ו]] בי"ט כסלו יצא לאור ספרו השביעי הרמב"ם ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן. הרבי אמר על כך ביחידות ל[[רב יאלעס]]: "והנה בנדו"ד באה לידי ביטוי, לפי עניות דעתי, גדולתו של אדמו"ר הזקן שידע את גדולתו של הרמב"ם. כאשר עורכים השוואה בין שולחן ערוך אדמו"ר הזקן והרמב"ם רואים שכללים רבים אצל אדמו"ר הזקן הם בדומה לכללי הרמב"ם בספר היד, וה"ה בנוגע לפסקי הלכות. ישנו רב - בנו של הרי"ל שי' ביסטריצקי - בצפת (הרב לוי ביסטריצקי) שהו"ל ספר מיוחד הרמב"ם ושו"ע אדמו"ר הזקן שבו הוא משווה את פסקי הדינים של הרמב"ם ואדמו"ר הזקן כאשר פעמים רבות דבריהם מכוונים". | ||
ביום ח"י [[אלול]] יצא לאור הספר השמיני לקט ציונים והערות לשו"ע אדמו"ר הזקן חלק ב'. | ביום ח"י [[אלול]] יצא לאור הספר השמיני לקט ציונים והערות לשו"ע אדמו"ר הזקן חלק ב'. | ||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
בשנת [[תשנ"ב]] - בערב [[חג השבועות]] יצא לאור ספרו העשירי קיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן. בתקופה זו החל הרב בהכנת סידור חדש לתפילה, עם ביאורי כל הדינים והמנהגים בתוך התפילה. הרב לא זכה לראות את הספר מושלם, ועד יומו האחרון הוסיף והשלים את כתיבתו. | בשנת [[תשנ"ב]] - בערב [[חג השבועות]] יצא לאור ספרו העשירי קיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן. בתקופה זו החל הרב בהכנת סידור חדש לתפילה, עם ביאורי כל הדינים והמנהגים בתוך התפילה. הרב לא זכה לראות את הספר מושלם, ועד יומו האחרון הוסיף והשלים את כתיבתו. | ||
בשנת [[תשס"א]] | בשנת [[תשס"א]] - נתמנה לעורך הראשי של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן בתרגום לאנגלית. השקיע רבות והצליח להוציא לאור שני חלקים. הרב עמל בעבודה זו עד יומו האחרון, וגם בעת שהותו בבית הרפואה אחרי התקף הלב, ביקש שיביאו לו את עלי ההגהה של החלק השני כדי שיוכל לגמור אותו. | ||
[[תמונה:אנדרטה ביסטריצקי.jpg|left|thumb|250px|אנדרטה לזכרו בקרית חב"ד צפת]] | [[תמונה:אנדרטה ביסטריצקי.jpg|left|thumb|250px|אנדרטה לזכרו בקרית חב"ד צפת]] | ||