פישל וינגרטן: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 6 בתים ,  30 באפריל 2014
מ
החלפת טקסט – " – " ב־" - "
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ")
שורה 15: שורה 15:
הוא סיפר כי אצל רבו, [[הבית ישראל]], היו מרגישים אורות עליונים בחוש ממש. למשל הוא סיפר כי ביום הראשון של [[חנוכה]] היו מרגישים אור מסוים, ביום השני אור אחר וכו'. באותם ימים עדיין לא עסק בפנימיות תורת החסידות, אך הוא שאל את אביו האם קיימות בחינות כאלו וכאלו ב[[קבלה]], לפי ההרגשים אותם חש, ואביו אישר לו כך אכן היום הראשון מכוון כנגד בחינה זו ([[חסד]]), השני כנגד בחינה אחרת ([[גבורה]]) וכן הלאה.
הוא סיפר כי אצל רבו, [[הבית ישראל]], היו מרגישים אורות עליונים בחוש ממש. למשל הוא סיפר כי ביום הראשון של [[חנוכה]] היו מרגישים אור מסוים, ביום השני אור אחר וכו'. באותם ימים עדיין לא עסק בפנימיות תורת החסידות, אך הוא שאל את אביו האם קיימות בחינות כאלו וכאלו ב[[קבלה]], לפי ההרגשים אותם חש, ואביו אישר לו כך אכן היום הראשון מכוון כנגד בחינה זו ([[חסד]]), השני כנגד בחינה אחרת ([[גבורה]]) וכן הלאה.


כאשר הגיע אל הרבי מליובאויטש לא חש הרגשים אלו, אך אין זה מתוך גדולתו של זה או קוטנו של זה, אלא מתוך דרך העבודה השונה, ולמרות זאת הוא סיפר פעם אחת, כאשר היה ב[[שמחת תורה]] אצל הרבי, הוא הרגיש לפתע כיצד הרבי מאיר לו אור נפלא שהבזיק מרגע לרגע, בבחינת "טעימה". הוא היה מסביר, כי זה הוא החילוק בין דרכיהם השונות של אדמור"י ה[[חסידות הכללית]] לבין דרך חסידות חב"ד. דרך חסידות הכללית היתה כי עבודת ה[[חסידים]] היא להתקשר לרבי והרבי הוא זה שצריך להאיר להם את אור הקדושה אך דרך חסידות חב"ד היא שכל אחד צריך להגיע בעצמו לאור הפנימי מתוך [[עבודה]] ויגיעה.
כאשר הגיע אל הרבי מליובאויטש לא חש הרגשים אלו, אך אין זה מתוך גדולתו של זה או קוטנו של זה, אלא מתוך דרך העבודה השונה, ולמרות זאת - הוא סיפר - פעם אחת, כאשר היה ב[[שמחת תורה]] אצל הרבי, הוא הרגיש לפתע כיצד הרבי מאיר לו אור נפלא שהבזיק מרגע לרגע, בבחינת "טעימה". הוא היה מסביר, כי זה הוא החילוק בין דרכיהם השונות של אדמור"י ה[[חסידות הכללית]] לבין דרך חסידות חב"ד. דרך חסידות הכללית היתה כי עבודת ה[[חסידים]] היא להתקשר לרבי והרבי הוא זה שצריך להאיר להם את אור הקדושה אך דרך חסידות חב"ד היא שכל אחד צריך להגיע בעצמו לאור הפנימי מתוך [[עבודה]] ויגיעה.


הרב [[חיים שלום דייטש]] סיפר כי {{ציטוטון|במיוחד בלטה נקודת ה[[אמת]] שלו, ה[[יראת שמים]] האמתית שלו וההתלהטות המיוחדת שלו בחסידות, ואם היה רואה באיזה מקום שהוא נקודת אמת, זה היה תופס אותו חזק. בכל [[מוצאי שבת]] הוא היה מקפיד לספר סיפור מהבעש"ט. הוא היה "קאכזיך" בכל ווארט של הבעש"ט}}.
הרב [[חיים שלום דייטש]] סיפר כי {{ציטוטון|במיוחד בלטה נקודת ה[[אמת]] שלו, ה[[יראת שמים]] האמתית שלו וההתלהטות המיוחדת שלו בחסידות, ואם היה רואה באיזה מקום שהוא נקודת אמת, זה היה תופס אותו חזק. בכל [[מוצאי שבת]] הוא היה מקפיד לספר סיפור מהבעש"ט. הוא היה "קאכזיך" בכל ווארט של הבעש"ט}}.
שורה 25: שורה 25:
בחצי שנה האחרונה לחייו נפל למשכב כשגם על מיטת משכבו עסק במשך שעות רבות ביום בתורת החסידות, ביום שישי [[ו' באלול]] [[תשע"ב]], תוך כדי לימוד [[מאמר]] של הרבי החזיר את נשמתו ליוצרה. הלויתו התקיימה במוצאי שבת, בהשתתפות אלפים ממעריציו וידידיו.
בחצי שנה האחרונה לחייו נפל למשכב כשגם על מיטת משכבו עסק במשך שעות רבות ביום בתורת החסידות, ביום שישי [[ו' באלול]] [[תשע"ב]], תוך כדי לימוד [[מאמר]] של הרבי החזיר את נשמתו ליוצרה. הלויתו התקיימה במוצאי שבת, בהשתתפות אלפים ממעריציו וידידיו.


במלואת שנה לפטירתו התקיימה עצרת התעוררות לזכרו, בבית המדרש של ארגון להפצת מעיינות החסידות[[מעייני ישראל]] בגבעת משה ב[[ירושלים]]. במעמד בו השתתפו למעלה ממאה אנשים, נאמו: האדמו"ר מקאסוב ארה"ב, האדמו"ר משידלובצא, והאדמו"ר מסאסוב.
במלואת שנה לפטירתו התקיימה עצרת התעוררות לזכרו, בבית המדרש של ארגון להפצת מעיינות החסידות[[מעייני ישראל]] בגבעת משה ב[[ירושלים]]. במעמד בו השתתפו למעלה ממאה אנשים, נאמו: האדמו"ר מקאסוב - ארה"ב, האדמו"ר משידלובצא, והאדמו"ר מסאסוב.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
14,699

עריכות