קראון הייטס

בקראון הייטס, ליובאוויטש הבירה, ממוקם 770 - מרכז חב"ד העולמי, ביתו של הרבי וסביבו סובבים ומתרכזים חיי השכונה והעולם כולו.

קראון הייטס (אנגלית: Crown Heights) היא שכונה ברובע ברוקלין בניו יורק רבתי, ארצות הברית. נחשבת לאחת משכונות המגורים הותיקות והטובות בניו יורק, ובנויה ברובה מבתים פרטיים ו Brown Stone's.

ליובאוויטש שבליובאוויטש

'קראון הייטס' -בעברית 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' -בעיר ניו יורק, רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. בזמן בהיסטוריה הנקרא ע"י אומות העולם 'פאקסה אמריקנה/רומאנה'. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושיגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' -רובע המלכים- כמו רובע 'קווינס' הסמוך.

ביתו של הרבי נמצא ברחוב הנשיא/פרזידנט. רחוב זה הוא בראש הגבעה המשתרעת מבית הרפואה בסוף רח' קינגסטון, ושיאה הוא ברח' פרזידנט.

770 - שכדברי הרבי זו גימטריא של 'בית משיח'- שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי (קדמוני, דעת), ו'קינגסטון'-אבן המלך.

770 - שכדברי הרבי זו גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן באיסטערן פארקווי (Eastern Parkway) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.

השכונות הסובבות אותה -יתיב ביני עניי- היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית.

כשהגיע אדמו"ר הריי"צ, היתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- Social welfare (Section 8, Food Stamps etc שהרבי עזר וכיוון לכינון חלקם לעזרה לעניים, ניו יורק היתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסיה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהם קראון הייטס ('יתיב ביני עניי' כנ"ל) והיהודים החלו לעזוב את השכונה, מחוץ לחסידי חב"ד שכפי שאמר הרבי לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

כיום מלבד כעשרים אלף מחסידי חב"ד הגרים בשכונה, ישנה להבדיל אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים, ובהם יוצאי האיים האנטילים שהגיעו בשנות ה80 וה90 ונספחו לאוכלוסיה השחורה הקיימת. בשנים האחרונות חזרה האוכלוסיה הלבנה הלא יהודית לאיזור, מה שגרם לעלייה תלולה במחירי הנדל"ן השכונתי.

גבולות השכונה היהודית כיום הם - בכללות ובערך - רח' ג'ונס בצפון, רוצ'סטר במזרח, מייפל בדרום, ונוסטרנד במערב. השכונה מתרחבת כל העת.

מהומות קראון הייטס

בתשנ"א (1991) פתחו השחורים במהומות המכונות "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

ב־19 באוגוסט 1991, בתאונת דרכים, בה עבר רכב מפמלייתו של הרבי מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, ברמזור אדום (או לפי עדי ראייה אחרים היה זה ברמזור כתום. שניהם מותרים בחצייה לפמלייה, המלווה ברכבי משטרה) במהירות לא ברורה (גרסאות שונות, בין 40 ל-100 קמ"ש). הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר. נהג הרכב הנפגע שאיבד שליטה על רכבו דרס ופצע את גאווין קאטו, ילד שחור כבן שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס של הצלה קראון הייטס שהגיע למקום פינה את הנהג החסיד הפצוע אך לא את הילד שהוקף במתפרעים. כמה דקות לאחר מכן פונה גם הילד באמצעות אמבולנס עירוני, ושעות ספורות אחר כך מת מפצעיו.

במשך ארבעה ימים לאחר מכן נחשפו יהודי השכונה לתקיפות מצד אספסוף מוסת ע"י אנטישמיים שחורים ידועים, שבחלקם היו פוליטיקאים עירוניים ובעלי תפקידים אחרים. במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות ועסקים בבעלות יהודית, ובהמשך גם של שאינם יהודים (בעיקר ברחוב יוטיקה).

הפרעות לא הופסקו על ידי המשטרה, בהוראת ראש העיר השחור דאז, ומשחשו הפורעים שהותרה הרצועה גבו מחיר בנפש. באחד המקרים נדקר ונהרג בידי אספסוף פרוע הק' יענקל רוזנבאום הי"ד, בחור ישיבה (29) מאוסטרליה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות רוצחו, למריק נלסון. חבר מושבעים שחור זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בבית הכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו שהוא יהודי חסידי.

גם אחד מחשובי כתבי ה'ניו יורק טיימס' (עיתון בבעלות ובעריכה -כמו גם מרבית הכתבים החשובים בו- יהודית גרמנית, בעל קו מערכת שמאלי (הכולל[1] בעבר הקרוב את הסתרת השואה מהציבור בעיר היהודית הגדולה בעולם. הידיעות הראשונות על השואה הופיעו בו רק כשנתיים לאחר תחילת ההריגות, ולאחר לחצים רבים, וגם אז לא בדף השער אלא רק בעמודים הפנימיים הרחוקים, תוך השמטת העובדה כי מדובר ביהודים, השמטת ואי דיווח מימדי והיקף ההריגות, והצגת ההשמדה כחיסול אוכלוסיה אזרחית בלבד) ומהעיתונים המובילים בהשפעתם בעיר ניו יורק ובמידה מסויימת בארה"ב ובעולם) שהגיע לסקר את המהומות מתוך כוונה לסנגר על המתפרעים (כפי שעשה השמאל היהודי בארה"ב מאז ימי 'מאבק זכויות האזרח' שהובילו בשנות ה50 וה60, ובחלקו טפח על פניהם כבר קודם לכן עם האשמות האנטישמים השחורים את היהודים בניצולם, אימוץ והפצת טענות אנטישמיות ותיקות שחשבו כי עבר עליהן הכלח, והתאסלמות חלקים נרחבים של האוכלוסייה האמריקאית השחורה). כתב זה הופשט מבגדיו והוכה ברצחנות עד שהם סברו שנהרג, והשליכו אותו עירום למנהרת הרכבת התחתית. הוא ניצל לבסוף, ובמאמרו בעיתון הנ"ל שיתף את קוראיו בהתפכחותו, והבנתו בראיה חדשה את המצב.

מוסדות בקראון הייטס

• 770 - מרכז חב"ד העולמי.

• מרכז לעניני חינוך.

• צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית.

• מוזיאון צבאות השם.

• ישיבת חב"ד המרכזית.

• אהלי תורה.

• בית רבקה.

• קה"ת.

• אגודת חסידי חב"ד.

• ספריית ליובאוויטש.

• מחנה ישראל.