סוכות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[תמונה:הרבי בסוכה.jpg|left|thumb|250px|הרבי בסוכה]]
-'''סוכות''' הוא חג בן שמונה ימים ב[[ארץ ישראל]] ובן תשעה ימים בחוץ לארץ. מצוות החג הן: ישיבה בסוכה, נטילת ארבע המינים.
+סוכות הוא אחד משלושת הרגלים, החג נקבע לפי הלוח העברי והוא נמשך שבוע ימים המתחילים בט"ו תשרי ומסתיימם בכ"א בתשרי. בחוץ לארץ נוסף יום אחד על פי תקנת חז"ל והוא נמשך עד לכ"ב תשרי.
+היום הראשון והאחרון (ובחו"ל יומיים בהתחלה ויומיים בסיום) של החג נחשבים חג לכל דבר והם אסורים בעשיית מלאכה, והימים שבאמצע נקראים בשם 'חול המועד' וישנם מלאכות רבות אותם מותר לעשות כדי להוסיף בשמחת החג. היום האחרון של החג מכונה בשם [[שמיני עצרת]]ו[[שמחת תורה]](בארץ ישראל שניהם ביום אחד ובחו"ל הם שני חגים נפרדים בשני ימים),
+==המקור לחג==
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים לה"}}(אמור כג לד)
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך"}}(דברים ט"ז י"ג)
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו, וחגותם חג לה' שבעת ימים}}(במדבר כט יב)
+==מצוות החג==
+*שמחה,
+{{ערך מורחב|ערך=[[שמחת בית השואבה]]}}
+שנאמר '''"ושמחת בחגיך"''' [[הרבי]] הנהיג לצאת לרקוד ברחוב ב[[שמחה]] רבה בכל יום מימי החג, זכר ל[[שמחת בית השואבה]] שהיה ב[[בית המקדש]] בעת אשר שאבו את המים למעמד [[ניסוך המים]], ומתואר שב-שעת השאיבה היו כל [[עם ישראל]] פורצים בריקודים ושמחה ברחבי העזרה של בית המקדש וגדולי ישראל היו אף משמחים בכל מיני פעלולים, על שמחה זו אמרו חז"ל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו.
+*ישיבה בסוכה,
+{{ערך מורחב|ערך=[[מצות סוכה]]}}
+שנאמר '''"בסוכות תשבו שבעת ימים"'''{{הערה|אמור כג מב}} והטעם לכך הוא כפי שאומר הכתוב '''"למען ידעו דורתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים"''' [[ענני הכבוד]] בהם יצאו ישראל ממצרים מכונים סוכות, וזכר לנס זה יושבים בסוכות. המצווה הוא לעשות כל מה שרגיל האדם לעשות בביתו לעשות בסוכה, לפני סעודה על לחם או אפילו על חתיכת עוגה יש לברך ברוך אתה... לישב בסוכה.
+*נטילת ארבע המינים,
+מצווה ליטול ארבע מינים לאגדם ולנענעם, שנאמר '''"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים"'''{{הערה|אמור שם}}
+ארבעת המינים הם: [[אתרוג]], [[לולב]], הדסים (שלוש מינימום ניתן להוסיף), ערבות (2). בכל יום מימי החג (למעט שבת, שהד' מינים מקבלים גדר [[מוקצה]]) מברכים על ארבעת המינים האלו ומנענעים אותם יחדיו לארבעת כיווני האויר, ומברכים על נטילת לולב, וביום הראשון מוסיפים ברכת שהחיינו.
+==מהות המצוות==
+===נטילת ארבע מינים===
+נטילת ד' מינים ואיגודם יחדיו, מרמז על האחדות שיש בעם ישראל למרות החילוקים והשוני, במעלות כל אחד ואחד, וכל מרכיב בארבעת המינים מסמל חלק מיוחד בעם ישראל, ועל ידי האיחוד מראים שבעצם כולם שווים בענין הזה שהינם יהודים בניו של הקדוש ברוך הוא,
+בצמחים ופירות בכללות יש שני דברים טעם וריח בחלק מהפירות וצמחים יש את שניהם ובחלקם רק את אחד מהם או טעם טוב או ריח טוב, וישנם כאלה שאין לא זה וזה, בפנימיות הטעם והריח מרמזים על שני ענינים בעבודת ה', לימוד תורה, וקיום מצוות. כאשר:
+'''האתרוג''' - שיש בו גם טעם וגם ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם את שני המעלות גם לימוד התורה וגם קיום מצות.
+'''הלולב''' - שיש בו רק טעם (לולב הוא עץ התמר) מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את המעלה של לימוד תורה.
+'''ההדס''' - שיש בו רק ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את מעלת קיום המצוות.
+'''הערבות''' - שאין בו לא טעם ולא ריח מסמל את החלק בעם ישראל שאין בהם מעלות חיצוניות לא בלימוד תורה ולא בקיום מצוות, אך יש בהם את המעלה העצמית שהם יהודים.
+==הושענא רבה==
+{{ערך מורחב|ערך=[[הושענא רבה]]}}
+היום השביעי בחג מכונה הושענא רבה, על שם אמירת פיוט הושענא המיוחד באותו יום,
 == שינה בסוכה ==