יוסף הצדיק: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "כאו"א" ב־"כל אחד ואחת") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
לכל אחד ואחת מישראל שבעבודתו צריך להיות (גם) אופן ה[[עבודת השם|עבודה]] מעין עבודתו של | לכל אחד ואחת מישראל שבעבודתו צריך להיות (גם) אופן ה[[עבודת השם|עבודה]] מעין עבודתו של | ||
יוסף הצדיק.{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130.]- עמ' 132.}} | יוסף הצדיק.{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130.]- עמ' 132.}} | ||
== ראו גם == | |||
*[[משיח בן יוסף]] | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
גרסה מ־15:09, 3 באפריל 2014
יוסף הצדיק נולד לאביו לעת זקנותו[1], ותואר פניו היה דומה לשל אביו[2] הוא היה גם דומה לאביו במאורעות שעברו עליו ועל אביו, כאשר שניהם נרדפו על ידי אחיהם, ועוד[3]
בתורת הנגלה והנסתר מאופיין יוסף הצדיק כסמל הקדושה שבכל הדורות, בעמדו לפני נסיון קשה של אשת איש במקום הטמא ביותר בעולם - מצרים המכונית "ערוות הארץ", ולמרות זאת עמד בנסיון בגבורה.
על פי הקבלה קיים משיח בן יוסף בכל דור, אלא שבסופו של דבר הוא יהרג על ידי ארמילוס הרשע. יש שאמרו על רבי ברוך ממזיבוז' למשל, כי הוא משיח בן יוסף[4]
בתורת החסידות
מבואר בכמה מקומות כי ישנו חילוק הכללי שבין עבודת האבות לעבודתו של יוסף:
האבות היו רועי צאן - כפי שאמרו אחי יוסף לפרעה: "רועה צאן עבדיך גם אגחנו גם אבותינו". ומה שבחרו האבות להיות "רועי צאן" דוקא - הרי זה מכיון שרצו להיות בהתבודדות ובריחוק מהמוגה של עיר, כי מרעה הצאן הוא בשדה, או במדבר - כפי שמצינו אצל משה רבעו: "וינהג את הצאן אחר המדבר", ובודאי - מחוץ לעיר, כדי שיוכלו לעסוק בעבודת ה' ללא כל הפרעות מהמונה של עיר (אפילו עיר קטנה).
לעומת זאת - יוסף הצדיק לא היה רועה צאן, אלא אדרבה: יוסף היה "משנה למלך" לפרעה שהיה "מושל בכיפה"[5] בכל העולם כולו, ועד ש"יוסף הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ", כלומר, שתפקידו של יוסף היה לספק מזון - "לחם לבב אנוש יסעד"[6] - עבור "כל עם הארץ", ומכיון שכל חיותו ומציאותו של האדם היא על ידי ה"לחם", נמצא שכל חיותם ומציאותם של "עם הארץ" היתה תלויה ביוסף. וענק זה התבטא גם בכל עניני ופרטי החיים שלהם - "בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", כלומר, שהיו זקוקים לקבל רשיון מיוסף על כל פרט ופרט.[7]
בזה מתבטא החידוש המיוחד שמצינו אצל יוסף - שלמרות היותו עמוק בעניני העולם, וכמ"ש "ויבוא הביתה לעשות מלאכתו", "למבדק בכתבי חושבני"', ועד ש"בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", הנה ביחד עם זה היה במעמד ומצב נעלה ביותר - ודביקות תמידית עם הקב"ה, בדוגמת האבות[8] שעליהם נאמר "האבות הן הן המרכבה", ש"כל ימיהם לעולם לא הפסיקו אפילו שעה אחת מלקשר דעתם ונשמתם לרבון העולמים בו'"[9], וענין זה חודש על ידי יוסף הצדיק, והרי זו הוראה ונתינת כת לכל אחד ואחת מישראל שבעבודתו צריך להיות (גם) אופן העבודה מעין עבודתו של יוסף הצדיק.[10]
ראו גם
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ לשון הפסוק: כי בן זקונים הוא לו.
- ↑ ראה רש"י שם.
- ↑ רש"י שם בשם המדרש.
- ↑ ראה ערך.
- ↑ ראה במסכת מגילה.
- ↑ תהילים מזמור קג.
- ↑ התוועדויות תשמ"ג חלק א' עמ' 130..
- ↑ וכאמור: "אלה תולדות יעקב יוסף". - הרבי.
- ↑ לקוטי אמרים - פרק ל"ד.
- ↑ התוועדויות תשמ"ג חלק א' עמ' 130.- עמ' 132.